התינוק נולד. כולם עומדים מסביב לעריסה ומתפעלים מהמלאך הקטן, עם העיניים של אמא והגומות של סבתא. ואז, עמוק מתוך הגוף הקטנטן, צומחת ועולה זעקה עצבנית שמסרבת להסתיים. עיני הנוכחים מתרוצצות בשאלה: ממי, לעזאזל, הוא ירש את העצבנות הזאת? האם הטריה מחייכת בחוסר נוחות, שסביר שתגדל לאחר שתקרא את תוצאותיו של מחקר אמריקאי חדש: לתינוקות בעלי טמפרמנט רגזני בגילאי שלושה וארבעה שבועות, יש סיכוי גדול יותר לפתח בעתיד בעיות כמו חרדה, היפראקטיביות, הפרעות קשב וריכוז ועוד בעיות התנהגות.
תינוק עצבני לא שולט ברגשותיו
"מתברר שאפשר לחזות את הבעיות הללו על ידי הפניית תשומת הלב להתנהגות של תינוקות קטנטנים", אומרת בת טראוטמן, החוקרת הראשית במחקר ומרצה לפסיכיאטריה באוניברסיטת איווה. "מחקרי עבר תמיד הראו שטמפרמנט סוער אצל ילד קשור בבעיות בהמשך החיים, אבל הנושא מעולם לא נבדק אצל תינוקות צעירים כל כך. הממצאים מעלים שכדאי לבצע את האבחון בגיל מוקדם יותר, על מנת לאתר את הילדים שעלולים לפתח בעיות התנהגות. לאחר שאותרו, יוכלו הילדים להימצא במעקב ולקבל תמיכה, על מנת לנסות ולמנוע התפתחות חלק מהבעיות הללו".
טראוטמן ועמיתיה למחקר, שהתפרסם בכנס השנתי של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריית ילדים ונוער, חילקו שאלונים לאמהות של 111 תינוקות שנולדו בין 1999 ל-2002. האמהות דירגו את מידת העצבנות של התינוק על ידי מענה על שאלות כמו מה התכיפות בה התרגז, עד כמה הבכי שלו היה אינטנסיבי, ועד כמה הוא עצבני לעומת תינוקות אחרים. כשהתינוקות גדלו והפכו לילדים בני 8-11, הם הוערכו שנית על ידי האמהות. הפעם השאלות נגעו לבעיות התנהגות ונטייה למצבי רוח קיצוניים.
"עצבנות אצל תינוק יכולה להיות רמז מקדים לכך שיש לו בעיה לווסת את רגשותיו", אומרת אליסון מומני, סטודנטית באוניברסיטת איווה וחוקרת בצוות המחקר. "הבעיה עם שליטה ברגשות יכולה להימשך כל החיים, ולהוביל לבעיות מנטליות. עם זאת, אסור לחשוב שכל בכי של התינוק הוא סימן לבעיה נפשית עתידית, וצריך לזכור שלדרך בה מגיב ההורה לבכי יש תפקיד חשוב. זה דומה למצב שקיים אצל חולדות: כאשר אם חולדה מלקקת את גוריה, זה "מפעיל" אצלם גנים שעוזרים ליצור קשר בטוח עם האם, ומעניקים תחושת יציבות".
החוקרים מציינים, עם זאת, שהערכות האמהות את ילדיהן יכולות להיות לא מדויקות – לא בטוח שלכל האמהות יש את אותה תפיסה לגבי מהו תינוק עצבני ומהו תינוק רגוע. מצד שני, אמהות הן בדרך כלל אלו שמבלות הכי הרבה זמן עם ילדיהן, ולכן הן יכולות לשמש כשופטות הטובות ביותר להתנהגות הילד והשינויים החלים בה.
יש עוד גורמים לעצבנות מלבד האישיות
"בקליניקה אני בהחלט רואה קשר בין ההתנהגות של התינוק לבעיות שמתפתחות בהמשך הדרך", אומרת ענבל שמיר, מומחית להתפתחות תינוקות. "כבר בשבוע הראשון לחייו, אפשר לראות את הטמפרמנט של התינוק, אם הוא סוער או שקט. אני מאמינה שההתנהגות הזאת באמת נשמרת - התינוקות העצבניים, גם אם לא יפתחו בעיות התנהגות חמורות, סביר שלא יהיו מהילדים הרגועים בכיתה.
"עם זאת, צריך להיזהר עם ההכללות האלה. הרבה פעמים הגורם שבגללו התינוק חסר מנוחה וטמפרמנטי טבוע באופיו, אבל בפעמים אחרות ישנם גורמים אחרים האחראיים לכך, כמו קושי בוויסות חושי. שכשהגורם הזה זוכה לפתרון, התינוק נרגע ואין בעיה".
יש קשר בין הורה עצבני לתינוק עצבני, ולהיפך?
"אני לא מוצאת הרבה קשר בין הרוגע או ההתנהגות של ההורה לאלה של התינוק. לזוג הורים רגועים, למשל, יכול להיוולד ילד אחד רגוע ואחד עצבני, ולפי דעתי מדובר ב-70 אחוז במה שהתינוק בא איתו לעולם".