אתם אנשים נאורים שמאמינים בשיוויון בין המינים, הזדמנויות שוות לנשים ולגברים ובכל פעם שמתפרסמים נתונים על פערי השכר הוריד שלכם במצח מתנפח - אבל עם יד על הלב: כמה מכם היו מלבישים את התינוק שלכם בוורוד? כמה מכם היו מאפשרים לילד שלכם ללבוש חצאית בגיל 4? “זה שונה", אתם אומרים לעצמכם, “ורוד זה של בנות וכחול זה של בנים – ככה זה היה תמיד". ובכן, ספר חדש מבקש להבהיר לכם שלא רק שזה לא היה המצב תמיד, למעשה החלוקה הזו של ורוד וכחול היא תופעה חדשה בהיסטוריה האנושית שמושפעת לא מעט בתרבות הצריכה ההולכת וגואה.
מסמנים את מין התינוק
"היום אנשים חייבים לדעת מהו מין של התינוק או התינוקת במבט ראשון", מסבירה פאולטי, ”וכך אנחנו רואים תינוקות שההורים שלהן מסמנים כבנות באמצעות סרט שיער ורוד, למרות שהן קרחות לחלוטין”.
הדרך ללבוש המסמן מגדר בצבע לא היתה מהירה או ליניארית. למעשה, ורוד וכחול הגיחו לעולם בגדי הילדים יחד עם צבעי פסטל אחרים באמצע המאה ה-19, אולם עדיין אף אחד מהם לא הוגדר כשייך לבנות או לבנים. פאולטי מציינת כי לעיתים החלוקה הייתה לפי צבע השיער או העיניים של הילד: כחול החמיא לבעלי ובעלות שיער בלונדיני או לתינוקות עם עיניים כחולות, ו-ורוד לבעלי ובעלות שיער ברונטי או לתינוקות עם עיניים חומות.
כשהתחילה החלוקה המגדרית, היא דווקא הייתה הפוכה. ביוני 1918, פורסם במגזין תעשיית בגדי הילדים Earnshaw's מאמר שמכריז באופן מוחלט ש"החוק המקובל הוא שבנים יולבשו בוורוד ובנות יולבשו בכחול, כיון שוורוד הוא צבע חזק ונמרץ, לעומת הכחול המעודן והרך יותר". ב"טיים מגזין" פורסמה ב-1927 טבלה שחושפת מהם הצבעים הנכונים להלבשת בנים ובנות על פי הרשתות המובילות, לפיה בבוסטון, שיקאגו, ניו יורק וקליבלנד ייעצו להורים באופן ברור להלביש בנים בוורוד.
בנות יצליחו גם בוורוד
המשמעות המגדרית לצבעי בגדי הילדים כפי שאנחנו מכירים כיום – ורוד וסגול לבנות וכחול וירוק לבנים - החלה דווקא אצל תינוקות הבייבי בום שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה. בנים הולבשו כמו האבות שלהם ובנות כמו האמהות שלהן. "האופן בו אנחנו מלבישות את ילדותינו היום לא הוכתב עד 1940 והוא תוצאה של איך שהסוחרים והיצרנים ניתחו את ההעדפות של הציבור האמריקני. הוא יכול היה להיות הפוך בדיוק באותה מידה", אומרת פאולטי.
ומה קורה היום? כל מי שניסה לרכוש בגד יוניסקס ברשתות האופנה המובילות יודע שהמשימה לא קלה, במיוחד בבגדי הבנות שנראה שלא יוצאים מגווני הוורוד-סגול. פאולטי מציינת שהאמהות של היום, שגדלו בשנות השמונים וקופחו מבחינת ורדרדות, תחרות וברביות, דוחות את המראה היוניסקסי עבור בנותיהן ומלבישות אותן באופן שתואם את המגדר שלהם, אפילו אם הן רואות בעצמן פמיניסטיות.
"הן רואות את הלבוש באופן שונה מהפמיניסטיות של 1940 וחושבות שהבת שלהן יכולה להיות מנתחת גם אם היא לובשת ורוד", היא מסבירה.
>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
>> האם נתנו לבנות שלנו שמות שמקטינים אותן?