"בינואר 2017 נסעתי מטעם העבודה לכנס בארה"ב", מספרת אירית (41), אמא ל-5 ממרכז הארץ, "היה לי כנס בסן דייגו. בן הזוג שלי ואני החלטנו שכדי לא להיפרד לשבוע מהבן שלנו, שהיה אז בן 9 חודשים בלבד ועוד ינק, ניסע שלושתנו ונפיק את המרב מהנסיעה הזו. חשבנו שבזמן שאני אהיה בכנס, בעלי יהיה עם הילד ואחר כך נטייל שבוע נוסף כולנו".
חלק מהטיול בחוף המערבי כלל ביקור באגם טאהו, לסוף שבוע קצר של סקי. המשפחה יצאה לדרך אחר הצוהריים, אך לפתע בדרך התרחשה תפנית במזג האוויר. "ברגע השתנתה התפאורה. ממזג אוויר קליפורני נעים פתאום החלה סופת שלגים ואי אפשר היה להמשיך לנסוע. התקדמות ללא ראות טובה, בדרך לאגם טאהו, על ראש הר גבוה שירותי הדרך החליטו לעצור את התנועה ולחסום את הכביש עד שמזג האוויר ישתפר, לביטחון הנוסעים. על ראש הר גבוה, ללא קליטה סלולרית, החלה סופת שלגים מטורפת, בה אין ראות ויורד שלג כבד. היינו ברכבים שנשארו תקועים שם כארבע שעות".
"זו לא פעם ראשונה שהנקתי תינוק של מישהי אחרת"
בשלב הזה, בעלה של אירית יצא מדי פעם החוצה כדי לשאוף אוויר וניסה לבדוק האם העניינים ישתפרו בקרוב וn,h יהיה אפשר להמשיך לנסוע. "לנו היו קצת חטיפים, ישבנו, דיברנו בשקט כי הבן שלנו ישן בסלקל במושב האחורי", היא מספרת, "מכיוון שזו הייתה עצירה ארוכה מאוד של ארבע שעות לפחות, בעלי יצא לשאול מה קורה וחזר לרכב. באחת הגיחות שלו החוצה, גילה בעלי שמאחורינו ברכב תקוע אבא עם תינוק קטן רעב. הוא מיד חזר וסיפר לי כי ברכב מאחורינו יש תינוק במצוקה שצורח".
אירית יצאה החוצה, למרות הקור והסערה וניגשה לרכב המדובר. "ברכב מאחורה היו אבא ותינוק בן שלושה חודשים שבכה מרעב בידיים של אביו. אשתו נסעה ברכב אחר עם הילדים הגדולים והוא נתקע לבד עם התינוק. התינוק אכל ונרדם אך מכיוון שעצרו את התנועה והייתה המתנה ארוכה, הוא התעורר ונהיה רעב. האמא עברה את המחסום והוא נשאר מאחור בלי קליטה", היא משחזרת את הרגעים, "שאלתי את האבא אם התינוק יונק והוא אמר לי שכן. לקחתי את הילד אלי וחיברתי לשד. התינוק נרגע, ינק עד ששבע".
לא הפריע לך להניק תינוק שהוא לא שלך?
"התינוק התחבר מיד, היה רעב ועייף מהבכי. אחרי שהתינוק נרגע, סיפר לי האבא שאשתו עברה לפני כוחות הביטחון והוא לא תיאר שההמתנה תהיה כל כך ארוכה והקטנצ'יק יקום. היה חושך, דיברנו בלחש, כדי שהתינוק יירדם ולא החלפנו פרטים, העברתי את התינוק בעדינות לסלקל ויצאתי. האמת שזו לא הפעם הראשונה שהנקתי תינוק שלא שלי. הנקתי את התינוקות של חברות שלי בכל מיני הזדמנויות וחברה טוב הניקה את הבת התינוקת שלי. הייתי נוסעת הרבה בעולם בעקבות העבודה שלי, לפחות אחת לשלושה שבועות הייתי נוסעת ברחבי אירופה, והייתי יוצרת קשר עם קבוצת הנקה מקומית. כל פעם הייתי תורמת, לא ראיתי בזה מעשה יוצא דופן".
אירית ומשפחתה המשיכו לנסוע ולאחר כשעה היה להם פנצ'ר ברכב. "חשבתי שזו הקארמה", היא מספרת, "שהפעם באה לעזור לי. באחד הצמיגים נהיה פנצ'ר מחוליה שבורה של שלשלת שלג. האדם שעובד בתחנת הדלק כבר עמד ללכת, אבל הוא התלבש שוב בסרבל, נשכב על השלג וסתם את החור, כדי שנוכל להמשיך לנסוע. חשבתי כמה מהר הקארמה השיגה אותי".
"מרוב שזה לא הגיוני, את אומרת שאין מצב"
שנה לאחר מכן, ביום שישי גשום מאד, אירית נסעה באחד מהכבישים הראשיים בארץ כשגשם זלעפות יורד עליה. במהלך הנסיעה היא נתקעה עם רכבה באזור ללא שוליים, בעקבות פנצ'ר בגלגל השמאלי. מחברת הליסינג אמרו לה שיגיעו לחלץ אותה תוך שלוש שעות.
"הייתי עם רכב חלופי, לא עם רכב החברה הקבוע שלי", היא מספרת, "נסעתי לבקר חברה וזה היה באותו שבוע שהיה את אסון צפית. ירד גשם חזק ואנשים חששו מהסופות החזקות. לאט לאט הרגשתי שהאוטו מושך והכל מחליק. בחברת הליסינג אמרו לי להמתין, בעלי ביקש ממני שאחכה ברכב ושלא אצא מהאוטו, שלא יקרה לי כלום. ישבתי לי ברכב ופתאום דופק בחלון גבר זר, שואל אותי אם הוא יכול לעזור לי. עניתי לו שיש לי פנצ'ר ושאני מחכה לחילוץ. הוא ענה שגם ככה הוא נרטב בזמן שדיברנו אז שאפתח את הבגאז' ושהוא וחבר שלו, שמחכה לו ברכב, יעזרו לי. הם תקתקו את זה מהר, הגשם נחלש עם הזמן, יצאתי עם מטריה לראות מה איתם, כי זה מסוכן, רציתי להודות להם".
"בחוץ, הבחור שניגש אלי מחייך, רטוב כולו, בזמן שהחבר שלו עוד עם מטפל בגלגל ואומר לי 'שמעי, זה השותף שלי מעבודה. יש לו איזה קטע כזה, לאחרונה אמר לי שהוא עוצר להציע עזרה לכל רכב שעוצר בצד הדרך'. ברגע הזה הוא עבר לאנגלית ופנה לבחור השני, שבדיוק קם מהגלגל - 'תכירי בבקשה את השותף שלי, פול, מארצות הברית. הוא זה שראה את הרכב שלך תקוע בצד של הכביש והתעקש לעזור".
ברגע הזה פול ואירית הסתכלו זה על זו, קצת מבולבלים, מנסים להיזכר מאיפה הם נראים מוכרים אחד לשניה. לפתע לאירית נפל האסימון. "לא, אין מצב!", היא אמרה לו כשעיניהם נפערו לרווחה בתדהמה".
זיהיתם בקלות אחד את השני?
"זה ממש קטע, היה חשוך ועברה שנה, אבל יש משהו שאת קולטת את הבן אדם, מסתכלת על הפנים ואומרת הוא מוכר לי ומנסה למקם מאיפה. מרוב שזה לא הגיוני, את אומרת שאין מצב, אבל אז ראיתי בהבעת פנים שלו את אותן מחשבות חולפות. הוא שאל אותי אם הייתי במקרה בקליפורניה לפני שנה. אז כן, לא יאומן ככל שיהיה, זה היה האבא של התינוק הרעב שהנקתי. הוא סיפר לי שמאז אותו הערב בסופה, הבטיח לעצמו לעצור לכל רכב שעומד בצד הדרך, ולשאול האם צריכים עזרה. הסכמנו שאם היינו רואים את זה באיזה סרט, היינו אומרים שזה לגמרי הוליוודי ולא אמין. הבחור הישראלי בהתחלה לא הבין למה צחקנו אבל כך מצאה אותי הקארמה כעבור שנה בדיוק. הבחור סיפר לי, שאשתו כעסה שהוא לא לקח מייל או טלפון. האמת שגם בפעם השנייה לא החלפנו פרטים, לא הרגשתי שזה חובה. עזרתי אז כי זה היה המעשה הנכון, ואני שמחה שזה התחיל שרשרת של מעשים טובים, ממש כמו בסרט 'תעביר את זה הלאה'. מניחה שהוא עזר בדרכים ללא מעט אנשים לפני שעזר לי וגם אחרי. בסופו של דבר העולם עגול ואם נהיה טובים, הטוב יחזור אלינו".