שנתיים לפני מעצרה הראשון בגין הסגת גבול, יהודית ברעם החלה לעשות את כל הדרך מדירתה בבני ברק ועד לטבריה, להתייצב בחצר הרבנית לאה קוק, להתפלל ולחכות לשיחה אישית עם הרבנית. תחילה הגיעה פעם בחודש, ואז פעם בשבועיים ופעם בשבוע, עד שהגיעה לחצר הרבנית מדי יום בשעה 17:00. בשעה 21:00, עם סיום שעות הקבלה, הייתה יוצאת מהחצר.

עד שיום אחד סירבה ברעם לצאת. רגע לפני סגירת השער התיישבה על הספסל הצמוד לדלת ביתה של הרבנית, ולא הסכימה להתפנות. כך החל השלב השני ביחסיה עם החצר: שלב ההיאחזות. "העוזרות של הרבנית היו מבקשות ממנה שתלך והיא לא הייתה מקשיבה להן, הילדים של הרבנית היו מנסים לדבר איתה והיא הייתה מתעלמת. רק כשהרבנית עצמה הייתה יוצאת אל יהודית ומשכנעת אותה לעזוב היא הייתה מוכנה להקשיב, אבל גם זה היה תקף רק לאותו יום", מספר יהונתן (שם בדוי), גורם בכיר בחצר הרבנית. "למחרת היא כבר הייתה חוזרת לחצר ושוב יושבת על הספסל – בהתחלה במסגרת שעות הקבלה ועם הזמן – מלפנות בוקר ועד השעות הקטנות של הלילה".

ניסיתם לדבר איתה?
"שאלנו אותה אם היא צריכה עזרה ואפילו הצענו לה ללון אצל קרובה של הרבנית. היא הודתה לנו אבל השיבה בשלילה, אמרה שמבחינתה אין אופציה אחרת חוץ מהחצר. אגב, חשוב לציין שהיא מעולם לא התפרעה או צעקה. להפך, היא שמרה על חיוך ונימוסים בכל פעם מחדש".

היא אמרה למה היא לא מוכנה לעזוב את המקום?
"היא רק אמרה שהיא בחרה ברבנית, שהיא אוהבת אותה ושהיא צריכה להיות לצדה".

יהודית ברעם (צילום: פרטי)
צילום: פרטי

מי שיפגוש את ברעם יתקשה להאמין שהיא סטוקרית. היא נולדה לפני 31 שנה בבני ברק למשפחה ליטאית מכובדת; דודתה מצד אמה היא רבנית מוכרת בחברה החרדית. "ילדה טובה ירושלים", מכנים אותה מקורביה

בתחילת דצמבר 2018 החליטו בני משפחתה של הרבנית להוציא צו הרחקה נגד ברעם. עוד באותו היום היא הפרה את הצו, חזרה לחצר, ובימים הבאים המשיכה להגיע שוב ושוב. ב-25 בדצמבר, אחד הימים הקרים של חורף 2018, בני משפחת קוק החליטו להזמין משטרה בגין הפרה של צו ההרחקה. הניידת הגיעה בחצות.

מה היה כשהגיעו השוטרים?
"יהודית נבהלה ואפילו בכתה, אבל היא נכנסה לניידת בלי להתנגד. רגע לפני שעלתה לניידת היא הסתכלה עליי ואמרה, 'השם יודע מה הוא עושה לי, כנראה שזה מה שצריך לקרות'".

שבוע לאחר המעצר הראשון בחייה חזרה ברעם אל החצר. "משהו בה השתנה", מספר יהונתן על תחילתו של השלב השלישי: שלב המאבק. "יהודית כבר לא הייתה אותה יהודית, המבט שלה נעשה חדור ואסרטיבי יותר. כבר לא היה בה פחד. זה כאילו שהמעצר הגביר בכמה רמות את המוטיבציה שלה לחזור אל הרבנית. מאותו יום שום דבר כבר לא הרתיע אותה, היא ממש אמרה שמבחינתה קיימות שתי אופציות: הרבנית או הכלא".

ברעם קיימה את הבטחתה, ואת ארבע השנים האחרונות העבירה בין בית הרבנית לבית הכלא. היא נעצרה 22 פעמים והוצאו נגדה יותר מעשרה צווי הרחקה; כולם הופרו. ב-19 מקרים נשלחה ברעם לנווה תרצה, כעצירה או כאסירה. "ראוי להקריב מעצרים בשביל הרבנית", הכריזה לא פעם בחצר לפני שהועלתה שוב לניידת. "היא שכנעה את עצמה שזו השליחות שלה, התיקון שלה, שזה המסלול שהיא צריכה לעבור בחיים", מפרש יהונתן. "זה נהפך לסוג של רומן מיסטי-רוחני, כמו היפנוזה".

אישה יפה, מתוקתקת, עם סטייל

מי שיפגוש את ברעם, ינהל איתה שיחת חולין, יתקשה להאמין שהוא מדבר עם סטוקרית מושבעת ודיירת קבועה בנווה תרצה. היא נולדה לפני 31 שנה בבני ברק למשפחה ליטאית מכובדת; דודתה מצד אמה היא רבנית מוכרת בחברה החרדית. "ילדה טובה ירושלים", מכנים אותה מקורביה, ואומרים שרק דבר אחד בה נחשב ליוצא דופן לפני שהחל הרומן החד-צדדי שלה עם הרבנית קוק. "היא עדיין רווקה, ובחברה החרדית-ליטאית שממנה היא מגיעה זה נחשב מאוד חריג", אומרת שרה (שם בדוי), מכרה של ברעם. "בדרך כלל נשים בגיל הזה כבר נשואות ועם ילדים גדולים בחברה הזו. אנשים לא מצליחים להבין למה היא רווקה, הרבנית שאלה אותה כמה פעמים אבל היא לא נתנה לה תשובה".

יהודית ברעם (צילום: מתוך הפייסבוק של הרבנית קוק)
צילום: מתוך הפייסבוק של הרבנית קוק

גורם בחצר הרבנית קוק: "רק כשהרבנית עצמה הייתה יוצאת אל יהודית ומשכנעת אותה לעזוב היא הייתה מוכנה להקשיב, אבל גם זה היה תקף רק לאותו יום. למחרת היא כבר הייתה חוזרת לחצר"

ברעם, בעלת תואר שני בהוראה, הועסקה עד לפני כארבע שנים כמורה לאנגלית בסמינר לנשים "כהנא" שבבני ברק. "היא אישה מאוד אינטליגנטית, מרשימה, נעימה וחברותית", מספרת שרה. "היא מאוד מוכשרת, דוברת אנגלית, כותבת מאמרים על נפש האדם ושרה מקסים. היא צדיקה ועושה חסדים. אין מילה רעה אחת שאפשר להגיד עליה, כולם אוהבים אותה, התלמידים שלה מעריצים אותה. אישה יפה, אישה עם סטייל, מתוקתקת, מסתובבת עם ספר תהילים מעור ותמיד עונדת תכשיטים יפים".

כשאת שומעת על מעשיה בשנים האחרונות, את מזהה סימנים מקדימים?
"שום דבר. כאחת שמכירה אותה טוב מאוד אני אומרת בוודאות שלא היה אפשר לצפות להתנהלות כזו אצלה. זו פשוט לא יהודית".

ברעם אינה יוצאת דופן בנהייתה אחר לאה קוק, אשתו של הרב דוד איסר הכהן קוק, שנחשבת לאחת הרבניות והמחזירות בתשובה הפופולריות בישראל. יותר מ-30 שנה מגיעים לחצר בטבריה עשרות רבות של אנשים כדי להתפלל ביחד, ללמוד, ואולי גם להיכנס לפגישה אישית. "הרבנית מקבלת את כל הסוגים והמינים", מספרת חיה (שם בדוי), בכירה בחצר הרבנית. "היא מקבלת כל אחד ואחת שמספיקים להיכנס לפגישה יחידנית בשעות הקבלה. לצערי, בגלל שיש המון אנשים, הרבנית לא תמיד מספיקה לקבל את כולם".

יש אחרים שמתעקשים להישאר?
"פוגשים המון טיפוסים מחוץ לבית. יש כאלה שחוזרים יותר מפעם אחת, אבל הם תמיד עוזבים את המקום כשמסתיימות שעות הקבלה. באישה כמו יהודית ברעם לא נתקלתי מימיי, ארבע שנים היא לא עוזבת את המשפחה".

>> יש לכם סיפור חשוב ואין מי שיספר אותו? לחצו כאן כדי לפנות ישירות לליאור שלו <<

אל הרבנית קוק נחשפה ברעם לפני כחמש שנים, כשהגיעה לחצר עם קבוצת חברות כדי להשתתף בשיעורי תורה ולהתברך. עם הזמן הנשים התחלפו, וברעם נשארה. "בשנה הראשונה שיהודית הגיעה לחצר נוצר חיבור טוב מאוד בינה לבין משפחת קוק", מספרת חיה. "היא הייתה עוזרת לנשים שהיו ממתינות בחצר הרבנית, והמשפחה מאוד העריכה אותה והודתה לה".

כשברעם החלה להתעלם מהבקשות להתפנות מהחצר, הוסבר לה שלא יתאפשר לה להיפגש בכל יום עם הרבנית. זה לא עזר. "ככל שהגבילו אותה יותר, ככה היא הפכה לאסרטיבית יותר. אבל לא בצורה פוגעת או אלימה, אלא רק במבט החודר ובדיבור, לפעמים גם בבכי", מספר יהונתן. "מעולם לא פגשתי אדם שיודע להיות כל כך אסרטיבי וכל כך נעים באותה מידה, היא תקיפה ומחויכת במקביל. אי אפשר לפצח את הדמות הזו".

ניסיתם לדובב אותה? להבין מה עובר עליה?
"ניסינו הכל. דיברנו איתה, עם נשים שמכירות אותה, עם המשפחה שלה, עם המחנכות שלה ועם רבנים שליוו אותה, עשינו כל מה שאפשר. בשלב מסוים גם דיברנו עם הרווחה ולקחנו אותה לפסיכיאטר, ולא עלה שום דבר. ככל שעבר הזמן היא הפכה להיות מהופנטת לרבנית ויותר עיוורת למציאות. היא הפסיקה לעבוד וניתקה קשר מהקרובים שלה".

היו ממנה סימנים של אגרסיביות?
"להפך, נראה שהיא יותר ויותר אוהבת את הרבנית. היא משבחת אותה בלי הפסקה, מחמיאה לה מאוד, שרה לה שירים ביידיש וקוראת לה 'אמא'. היא אמרה במפורש שהרבנית מבחינתה היא אמא שלה".

איך הרבנית מגיבה על הסיטואציות האלו?
"היא מתפללת עליה שהשם יחזיר אותה לחיים נורמטיביים, אומרת שזה המקרה שהכי סחט לה את הלב ואת הנפש אי פעם. מצד אחד היא אוהבת את יהודית, מרחמת עליה ורוצה לחבק אותה, ומצד שני היא יודעת כמה הקשר שלהן מזיק לנפש של יהודית. הרבנית חסרת אונים. היא לא רוצה לפגוע בה, אבל האישה הזו משבשת לה את החיים".

"המשפחה של הרבנית מוטרדת, אבל אף אחד שם לא רוצה שיהודית תיפגע", מוסיפה שרה. "הם אוהבים אותה ומאוד עוזרים לה – נותנים לה אוכל, שתייה, אוזן קשבת. אבל יש גבול, והיא עוברת אותו. הרבנית ניסתה להתחמק ממנה בדרכי נועם, לצאת מדלת אחורית או כשהשמשיות מחפות עליה כדי שיהודית לא תראה אותה. אבל נוצרה בעיה אמיתית, כי היא לא יכולה לגור בתוך הבית של הרבנית, וכשמנסים לעשות משהו מגלים שבאמת אין לה בעיה להיכנס לכלא".

שום דבר לא יעצור אותי

מאז המעצר הראשון ב-2018 ועד האחרון, ממש בשבוע שעבר, ברעם הפרה צווי הרחקה, עברה אבחונים פסיכיאטריים – מעולם לא עלה חשד לאי-שפיות – וישבה במצטבר יותר מ-400 ימים בנווה תרצה בשל הסגת גבול פלילית ו/או הפרת צו הרחקה. פקד נריה דמתי, קצין סיור בתחנת טבריה, מדבר על ברעם כעל תופעה שהוא מעולם לא נתקל בה ואומר שהעיסוק בה מטריד את תחנת משטרת טבריה באופן יום-יומי. "כבר ארבע שנים שזה אותו סיפור: אנשים מטעם הרבנית מקפיצים ניידת, מסיעים את יהודית לחקירה, אם ואין לה צו הרחקה מוציאים אחד, מגישים נגדה כתב אישום, משפט ומאסר, וחוזר חלילה", אומר פקד דמתי. "בשנים האחרונות, איך שהיא משתחררת מנווה תרצה היא לוקחת אוטובוס לחצר הרבנית ובאותו יום נעצרת שוב".

איך נראית הסיטואציה של המעצר?
"לאורך השנים היא הפכה לסוג של חברה של השוטרים. כשהיא רואה אותם מתקרבים היא נעמדת, מקבלת אותם בחיוך, צועדת לקראתם ומחכה שיפתחו לה את הדלת של הניידת. יש לה נימוסים, היא לא תפתח את הדלת של הניידת בעצמה. היא נכנסת לרכב מחויכת ומתייצבת בגאווה בתא המעצר".

איך ההתנהלות שלה בחקירה?
"היא משתפת פעולה עם החוקרים ומעולם לא התנגדה למעצר. היא גם עונה על כל השאלות – עד השאלה למה היא מגיעה לרבנית. לזה היא לא מוכנה לספק הסברים, רק אומרת שאין לה בעיה להיכנס לכלא כי זה משתלם לה".

יהודית ברעם (צילום: פרטי)
צילום: פרטי

"נשלחתי לבדיקה פסיכיאטרית ויצאתי נקייה לחלוטין בשלוש חוות דעת", אמרה ברעם כשנחקרה בספטמבר 2019. חוקרת: "למה את רוצה להיעצר?". ברעם: "כך החלטתי"

הנה קטע מתמליל חקירתה של ברעם ב-1 בינואר 2019:

חוקרת: "את מעוניינת בסיוע, ליווי או נוכחות של אדם מטעמך בחקירה?".
ברעם: "לא".
חוקרת: "מה יש לך לומר על החשדות נגדך?".
ברעם: "אני מאוד אוהבת את הרבנית הזו ואני לא מוכנה לוותר עליה בכל מחיר שיהיה".
חוקרת: "אני מסבירה לך ומציגה לך שני צווים של בית משפט, האחד שבו שוחררת בתנאים של הרחקה ואי-יצירת קשר עם הרבנית, ובנוסף צו הרחקה מהרבנית לשלושה חודשים והרחקה מביתה ברדיוס של 500 מטר".
ברעם: "אני מודעת".
חוקרת: "אז למה את מפרה את צו בית משפט?".
ברעם: "שום דבר לא יעצור אותי. אני אוהבת אותה".

"בכל חקירה מחדש אפשר לראות כמה יהודית ממוקדת מטרה ויודעת מה היא עושה", מוסיף פקד דמתי. "היא מבינה את החוק ומבינה את ההשלכות שלו, ואין לה בעיה שבית המשפט יראה שהיא לא רק עוברת על החוק, אלא גם מפריעה לשוטרים לטפל בתיקים אחרים".

תמליל חקירה, 2 בספטמבר 2019:

חוקרת: "למה את ממשיכה להגיע לבית הרבנית אם את יודעת שלא מסכימים לך להיכנס לבית?".
ברעם: "כי אני אוהבת אותה, ואם היא לא מוכנה לקבל אותי אז אני רוצה להיעצר".
חוקרת: "למה את רוצה להיעצר?".
ברעם: "כך החלטתי".
חוקרת: "היום, כשהגעת לבית של הרבנית, מי ביקש ממך לצאת?".
ברעם: "אני ביקשתי שיזמינו משטרה. אני רוצה שיעשו לי צו הרחקה מהבית של הרבנית".
חוקרת: "ואם יעשו לך צו הרחקה, את תפסיקי להגיע?".
ברעם: "לא, אני אמשיך ואז אני איעצר".
חוקרת: "אז למה צריך בעצם צו? למה את מגיעה לרבנית ולא למישהו אחר?".
ברעם: "כי אותה אני בחרתי, אותה אני אוהבת. צריך צו, כי אחרת המשטרה לא לוקחת אותי להיעצר. ככה אין לי משפט. צו הרחקה זה עם משפט".
חוקרת: "נעצרת בעבר על הסגת גבול לבית הרבנית?".
ברעם: "כן, לזמן מועט, ואחר כך נשלחתי לבדיקה פסיכיאטרית ויצאתי נקייה לחלוטין בשלוש חוות דעת. על כן אין לי אפשרות אחרת חוץ מכלא לפי דעתי, אחרי צו הרחקה שייצא לפועל".
חוקרת: "את מבינה שלא חייב צו בשביל לעבור על החוק, ומספיק שאדם יאמר לך לא להיכנס לשטח הפרטי שלו?".
ברעם: "כן".
חוקרת: "אז למה בעצם את חייבת צו וממשיכה להיכנס, למרות שמדובר בשטח פרטי ואת מתבקשת אין-ספור פעמים לא להיכנס אליו?".
ברעם: "כי בלי הצו אני לא אוכל להיכנס לכלא, אמשיך לבוא לביתה".
חוקרת: "האם יש לך משהו להוסיף?".
ברעם: "אני מקווה שמחר כבר יהיה משפט לצו הרחקה".

כל האמצעים כשרים

תקופות המאסר שנגזרו על ברעם נעו בין שבועות בודדים לחודשים ספורים. המאסר הממושך ביותר, שנגזר עליה באביב 2021 – כהרגלה בשל הסגת גבול והפרת צו הרחקה – היה של שמונה חודשים. "הסוהרות רואות בה תעלומה", מספר אבי (שם בדוי), גורם בשב"ס. "היא אסירה טובה, תומכת באסירות אחרות ונראה שטוב לה מבחינה חברתית. היא דמות ידועה בנווה תרצה".

בשב"ס מכירים את הגישה הייחודית שלה לכליאה?
"כולם יודעים שהיא לא מגלה רצון לשחרור מוקדם כשמוצע לה. אין לי הסבר לאישה הזו, אולי היא פשוט נהנית בכלא".

נעמה (שם בדוי), אישה המקורבת מאוד לברעם, טוענת שהאובססיה שלה לרבנית קוק היא בכלל רק תירוץ לשאיפה האמיתית שלה: המאסר. "היא לא רוצה את הרבנית, היא רוצה כלא", אומרת נעמה בביטחון מלא. "היא מצאה דרך קלה ומוכרת להיעצר בלי אלימות או עבירות קשות, אז היא נוסעת כל יום לאותו מקום ומחכה שיזמינו לה משטרה. אם המשטרה לא מגיעה, היא מתקשרת להזמין אותה בעצמה ומבקשת שיעצרו אותה".

מה.
"כן כן, ואני מאמינה שאם הרבנית הייתה האישיו, יהודית לא הייתה עושה את זה. היא רוצה להיות עצורה יותר מכל דבר אחר, כמה שיותר מאסרים למשך כמה שיותר זמן. אני זוכרת שבתקופת הקורונה הוציאו אותה לשחרור מנהלי, והיא הייתה בשוק. כעסה, התעצבנה, שאלה 'איפה המשטרה' ולמה היא לא מקבלת את העונש שמגיע לה".

יצא לך לדבר איתה כשהיא הייתה במעצר?
"כמה פעמים. היא תמיד נשמעת בסדר גמור, מספרת שטוב לה ושהיא רוצה להישאר. יש לה שם חברות והיא מעבירה ערבי שירת נשים".

יהונתן מספר שבארבע השנים האחרונות הגיעו לחצר הרבנית שתי נשים שישבו עם ברעם בנווה תרצה, וביקשו לדבר עם הרבנית. "הן הגיעו לחצר בסערה, כל אחת בנפרד, וסיפרו שיהודית שינתה להן את החיים. הן אמרו שהן מעריצות אותה, מאוהבות בה. אחת מהן הייתה אישה מוכה שיהודית גרמה לה להבין שהיא חווה אלימות ושכנעה אותה לעזוב את בעלה, והשנייה סיפרה שיהודית קירבה אותה להשם וחיזקה את עולמה. אחת הנשים גערה בנו איך היינו מסוגלים להכניס את יהודית לכלא, והשנייה בעיקר הודתה לרבנית ששלחה לחייה את השליחה הזו, כלומר את יהודית".

יהודית ברעם (צילום: מתוך הפייסבוק של הרבנית קוק)
צילום: מתוך הפייסבוק של הרבנית קוק

יהונתן: "הרבנית אומרת שזה המקרה שהכי סחט לה את הלב ואת הנפש. היא אוהבת את יהודית, מרחמת עליה ורוצה לחבק אותה, ומצד שני יודעת כמה הקשר שלהן מזיק לנפש של יהודית"

בתחילת החודש שוחררה ברעם ממעצר ושוב שבה לחצר הבית של הרבנית, נעצרה ונשפטה. לפני שבועיים, בדיון שנערך בעניינה בבית משפט השלום בטבריה, ייאוש מסוים ניכר בדברי היושב בדין. "עונשים שהוטלו על הנאשמת לא רק שלא סייעו, אלא דרבנו אותה לחזור ולבצע עבירות דומות ואף לדרוש עונשים חמורים יותר", סיכם השופט יריב נבון. "לצערי התברר שענישה אינה הדרך שבה ניתן לפתור את הבעיה". השופט החליט לשחרר את ברעם, שבאותו יום שבה לביתה של הרבנית ונעצרה שוב. בימים אלה היא נמצאת במעצר בנווה תרצה עד תום ההליכים נגדה.

"מישהו צריך לקחת אחריות על הסיפור הזה", אומר פקד דמתי. "לא אחת אני מוצא את עצמי מנוּע מיציאה לאירועים כי אנחנו איתה במשרד. המדינה צריכה למצוא פתרון, כי יהודית עולה המון כסף ומשאבים לרשויות – למשטרה, לבתי המשפט ולשב"ס. היא צריכה טיפול עמוק ואינטנסיבי לבעיה שלה, ואת זה המשטרה לא יכולה לספק".

אבל מהי בעצם הבעיה? פרופ' לקרימינולוגיה מלי שחורי ביטון, ראש המגמה לקרימינולוגיה קלינית באוניברסיטת אריאל: "על פי החוק במדינת ישראל, הטרדה מאיימת ובאנגלית 'סטוקינג' היא מצב שבו אדם מאיים בעצם התנהגותו על פרטיותו או חירותו של אדם אחר, פוגע בשלוות חייו ואף עלול לפגוע בגופו. סטוקינג מתבטא לרוב במעקב אובססיבי וארוך טווח שגורם לקורבן תחושת פחד ואי נוחות. המעקב יכול להיות פיזי, כמו הליכה אחרי הקורבן או המתנה בביתו, או להתבטא בשליחת הודעות, באיומים בשיחות טלפון וכדומה. מטרתו של הסטוקר, גם אם לא תמיד היא מוצהרת או מודעת, היא להיות גורם מפריע, מאיים ומשבש בשגרת חייו של הקורבן. בדרך כלל ניתן לראות הקצנה הדרגתית בפעילות של הסטוקר, שיכולה להגיע עד לכדי סיכון ממשי עבור הקורבן".

יהודית ברעם (צילום: באדיבות המצולם)
לחשוב מחוץ לקופסה. עו"ד ארז מושקוביץ|צילום: באדיבות המצולם

איך ניתן להסביר ניסיונות חוזרים לפגוש את אותה דמות במשך שנים?
"אחד המניעים לסטוקינג הוא ארוטומניה, או 'תסמונת דה קלרמבו', המוגדרת בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי כהפרעה דלוזיונלית. הלוקים בארוטומניה מתאהבים באדם שהם רואים כבלתי ניתן להשגה. לארוטומן יש מחשבות שווא שהדמות הנערצת מרוצה ממנו ומאוהבת בו בחזרה, ולכן הוא לא רואה פגם בהתנהלותו כלפיה ולא חושב שהוא מסב לה נזק. במקרים רבים יש צורך בהתערבות משטרתית כדי להפריד בין השניים. הארוטומן מתחיל בגילויי חיבה עדינים, ואם הוא לא מקבל את הפידבק הרצוי מבחינתו, הפעולות שלו הופכות לקיצוניות יותר ויכולות להתבטא בכעס, תסכול, אלימות ואפילו נתק מהמציאות. מדובר במחשבות שווא: הארוטומן מאמין שהדמות הנערצת רוצה קשר איתו בחזרה, ולכן הוא מוכן לעשות כל דבר על מנת שתכיר בו, בבחינת כל האמצעים כשרים".

אפילו מאסר?
"אם הארוטומן מאמין שהוא חייב לממש הקשר עם הדמות הנערצת, ומאמין שזה הדדי, והמחיר להשגת המטרה כולל גם כניסה לכלא - קרוב לוודאי שיקבל זאת בהבנה ואף יראה בזה חלק מההקרבה האישית להשגת המטרה".

עו"ד ארז מושקוביץ, המייצג את יהודית ברעם מטעם הסנגוריה הציבורית, מסר בתגובה: "מדובר בבת טובים, בחורה משכילה שהסיבה להגעתה פעם אחר פעם לבית הרבנית בטבריה מהווה תעלומה. בעניינה יש לנקוט חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה, ומעצר מאחרי סורג ובריח אינו הפתרון".