נפש חיה

שלושה רגעים שתועדו בגן החיות "חי פארק" בקריית מוצקין לא נותנים מנוח לווטרינרים, למומחים לזכויות בעלי חיים ולעובדים לשעבר שהתראיינו לכתבה זו. התיעוד המדאיג ביותר בכל הנוגע לרווחתם של בעלי החיים הוא מחודש ינואר השנה, סרטון שבו נראים שני קופי אורנגאוטן עטופים בשמיכות. אחד מהם מחזיק לדרמן – כלי עבודה רב-תכליתי שמשלב מסור קטן, מברג ואולר – ומטיח אותו שוב ושוב בקיר הכלוב. איש לא יודע איך הגיע הכלי לידי הקוף.

התיעוד שזכה לתהודה הרמה ביותר הוא תמונה שצילם בחודש שעבר ניר דוד, תושב קריית מוצקין ופעיל פוליטי. בתמונה נראות שתי פילות נצמדות לקיר, מחפשות מחסה מהשמש כשמשאבת המים המשמשת להשקייתן אינה פעילה. הצילום מהחי פארק נהפך מיד לוויראלי, והנהלת גן החיות טענה בתגובה שמדובר בתמונה "שמטרתה להכפיש ולזרוע הרס, לייצר תודעה כוזבת". לאחר מכן הודיע החי פארק על פתיחת שעריו בחינם, כך שכל מי שרוצה יוכל לבוא ולראות את התנאים שבהם מוחזקות הפילות והחיות האחרות.

בסרטון מינואר השנה נראה קוף אורנגאוטן בחי פארק מחזיק לדרמן – כלי שמשלב מסור קטן, מברג ואולר – ומטיח אותו שוב ושוב בקיר הכלוב. איש לא יודע איך הגיע הכלי לידי הקוף

התיעוד השלישי הוא סרטון שעיריית קריית מוצקין העלתה לחשבון היוטיוב שלה עוד בשנת 2013. מנהל החי פארק, יגאל פדידה, נראה בו מסביר לכיתה רועשת של תלמידים שהפילות בגן מאולפות אך ורק לצרכים רפואיים – מלמדים אותן להרים רגליים כדי לעשות להן פדיקור, לפתוח פה כדי לטפל בשיניהן, להושיט אוזן כדי לקחת דגימות דם. כדי להדגים ניגש פדידה לשער גדול שמאחוריו עומדת פילה כשבידו האחת מקל, ובשנייה קישוא. הוא חובט על הרצפה במקל ומורה לפילה להציב רגל על השער. הפילה מצייתת. כשהפילה מושיטה את החדק לעבר הקישוא, פדידה מאכיל אותה ושוב חובט במקלו על הרצפה, מורה לה להרים את הרגל השנייה. עכשיו הוא מכה ברגלה במקל, מאכיל אותה בקישוא, חובט עם המקל, מורה לה להושיט אוזן וכן הלאה.

ד"ר חיליק מרום, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית בישראל – הגדרה הכוללת את כל בעלי החיים החולקים את סביבת המחיה שלהם עם בני אדם – אומר השבוע על סרטון המקל והקישוא: "הקניית הרגלים לצורך טיפולים רפואיים זה בסדר כדי להקל על בעלי החיים, אבל כמו שיגאל פדידה עושה את זה עם המקל, לא נראה שהם עובדים בשיטות העדינות. זה דומה יותר לאילוף התאילנדי, שיטה אלימה ומאוד לא הומנית שבה בעל החיים פועל מתוך פחד. שנית, זה לא קרקס ואתה לא מציג מופע לכיתות של ילדים. מופעים עם בעלי חיים אסורים בישראל, ואני לא בטוח שמה שהוא עושה שם זה חוקי. בעלי החיים – או כמו שאוהבים לקרוא להם בגני חיות, המוצגים – נמצאים שם ממילא בניגוד לרצונם ולא בתנאים הטבעיים שלהם, והחובה המוסרית שלנו היא לדאוג לרווחתם. הם מגדירים את גן החיות 'מרכז בילוי חינוכי', אבל למה אתה מחנך ילדים כשאתה מציג פילות הודיות שהסביבה הטבעית שלהן היא ג'ונגל, והשמש רעה להן?".

איך אתה רואה את הסרטון של האורנגאוטן העטוף בשמיכה שמשחק בלדרמן?
"אם בעלי חיים סובלים מקור, אתה לא מספק להם שמיכות. אתה מעביר אותם למקום שבו התנאים הולמים, או מספק להם אמצעי חימום והגנה מהרוח ומהגשם. מעבר לזה, לאורנגאוטן יש ביד סכין. זה כמו שילד בן שנתיים יסתובב בבית עם מסור: אם האפוטרופוס של הילד אינו אחראי, מוציאים את הילד מחזקתו. גן החיות מוכיח שהוא לא אפוטרופוס ראוי, ומי שצריך לתת את הדין זה משרד החקלאות, כי הוא כמו משרד הרווחה של החיות, ושם לא עושים כלום. את יודעת, לגבי הפילות, ראיתי דברים נוראים שנעשים שם. תולים להן אוכל בגובה 4 מטרים כדי שהן יצטרכו לעמוד על הרגליים האחוריות מול הקהל כמו בקרקס. זאת חד-משמעית התעללות". 

המערכת חולה מהבסיס

מאז פתיחת החי פארק בשנת 2002 פורסמו תמונות וסרטונים שתיעדו את בעלי החיים חולים, מוזנחים או סובלים. עמותות המגינות על בעלי חיים התלוננו על הנעשה בגן החיות, בין השאר כשנודע על חיות שנעלמו או נגנבו, ובמקרה אחד גם הוגש צו מניעה נגד הפעילות בגן; הנהלת גן החיות מצדה התנערה מהביקורת, המעיטה בחשיבות האירועים, הבטיחה להשתפר והמשיכה בשלה. אבל תמונתן של הפילות המצטופפות בתוך רצועת הצל הצרה – שהופצה באמצע יולי, כשהחום היה מוקד סבל מוחשי לבני אדם ובעלי חיים כאחד – עוררה זעם חסר תקדים והביאה לפתחו של גן החיות מאות מפגינים מכל הארץ שדרשו לסגור את החי פארק ולהפסיק את מה שהגדירו כ"התעללות מתמשכת בבעלי חיים". 

"אחת הטקטיקות שהחי פארק משתמש בה כדי לפרק את הביקורת נגדו היא לומר שמדובר במחאה נגד גני חיות, שזה אנשים קיצוניים שמנסים להרוס את הפנינה שהם בנו", אומר אמנון קרן, עו"ד בקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי החיים באוניברסיטת תל אביב, המייעצת למארגני המחאה. "אפשר באמת לנהל את הדיון 'גני חיות – כן או לא', אבל זו לא הנקודה. יש בארץ שבעה גני חיות, וחלקם נמצאים הרבה מעל האחרים ביחס שלהם לבעלי החיים. החי פארק מנסה לקדם את עצמו כאטרקציה, וממה שאני רואה, טובתם של בעלי החיים נדחקת מול הרצון לגדול, להביא עוד ועוד חיות, בלי שיש ידע מקצועי מספיק ויכולת לטפל בהם כנדרש. יש בעיות בגני חיות אחרים, אבל היקף וחומרה כמו בקריית מוצקין לא ראיתי".

 ד"ר חיליק מרום, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית בישראל: "תולים לפילות אוכל בגובה 4 מטרים כדי שיצטרכו לעמוד על הרגליים האחוריות מול הקהל כמו בקרקס. זאת חד-משמעית התעללות"

בשנת 2012 נרשם בחי פארק מקרה מוות של ג'ירף שנחנק משקית במבה. ב-2014 פורסם כי כל קופי המרמוסט נדבקו בהרפס ומתו לאחר שמבקרים השליכו לעברם מזון נגוע. קופי הטמרין, זן נכחד, נספו בשריפה שנגרמה מקצר חשמלי בכלוב שלהם בחי פארק בשנת 2020. כעבור שנה נדבקו בשחפת הבקר אריה, טיגריסית ובעלי חיים נוספים; באותה שנה הרג האריה את הלביאה לעיני המבקרים, ומאוחר יותר מת בעצמו ממחלתו. שלט שתלוי כיום בגן מספר על אליגטור שמת ובבטנו נמצאו בקבוקי פלסטיק, ככל הנראה בהתייחס למותה של אליגטורית בגן בנסיבות אלו בשנת 2014; אלא שמבקרים ואקטיביסטים עדיין מדווחים כי בחלק מהבריכות בפארק מצויה פסולת וניכר שהמים מעופשים.

"כבר לפני שנתיים קיבלנו תלונות על המקום, בין השאר מווטרינרים שעבדו בחי פארק והתפטרו, לדבריהם כי אולצו לעשות פעולות שלא הסכימו איתן", אומר ד"ר מרום. "כשעודד פורר קיבל את תפקיד שר החקלאות פנינו אליו בנושא וביקשנו פגישה דחופה, ישבתי מול השר והצפתי את הדאגה הרבה שלנו מהחריגות בתנאי החזקת בעלי החיים והובטח לי שהנושא ייבדק לעומק. כלום לא קרה".

מה לגבי עיריית קריית מוצקין?
"אנחנו במלכוד, כי הגורם האחראי מטעם הרשות המקומית הוא הווטרינר העירוני, ובמקרה הזה מדובר בד"ר דוד דדיה, שב-2019 פורסם שהשליך כלבה גוססת למכולת אשפה. הוא הסביר שניסה להרדים אותה, חשב שהיא מתה ולכן זרק אותה, אבל זה הווטרינר שאחראי לרווחת בעלי החיים בחי פארק. המערכת חולה מהבסיס, ואני לא בטוח שזה בר תיקון. ראש העיר, חיים צורי, מכיר את הטענות על הווטרינר העירוני ועל החי פארק ולא פועל בנושא. היחיד שנותר לנו לפנות אליו זה השר, לכן האצבע המאשימה שלי מופנית אליו. השר פורר מתהדר כל הזמן שהוא הכי קשוב לרווחת בעלי החיים, אבל בפועל, במשמרת שלו קורים הדברים הכי איומים".

כל הזמן נעלמו חיות

נכון לשנת 2021 שכנו בחי פארק כ-430 בעלי חיים מ-114 מינים. המקום נמצא בלב שכונת מגורים, סמוך ללונה פארק ול"אמפי פארק מוצקין" שבו 10,000 מקומות ישיבה; לפני כשבוע התקיימה שם הופעה של שלמה ארצי. אנשי מקצוע מסבירים שחיות הבר רגישות הרבה יותר מבני אדם לרעש ולתאורה בשעות החשיכה, וכי קיום המופעים גורם להן סבל רב ונזק לטווח הקצר והארוך. בימים אלה נבנית שכונת מגורים סמוך לחי פארק; בעוד שבנייה דומה שתוכננה סמוך לגן החיות התנ"כי בירושלים נעצרה בגלל ההשפעות על בעלי החיים, בקריית מוצקין נראה שלאף אחד לא אכפת.

שלט שתלוי בגן מספר על אליגטור שמת ובבטנו נמצאו בקבוקי פלסטיק, כנראה בהתייחס למקרה מ-2014. אבל מבקרים עדיין מדווחים כי בחלק מהבריכות בפארק מצויה פסולת וניכר שהמים מעופשים

זה כ-15 שנה מנהל יגאל פדידה את החי פארק. בשנת 2019 הגישה נגדו פרקליטות מחוז חיפה כתב אישום ובו סעיפים של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט. כתבי אישום נוספים הוגשו נגד שלושה אנשים נוספים, שבינתיים הורשעו; רוב האישומים נוגעים בצורה זו אחרת להתנהלות החי פארק, בדגש על ההתנהלות הכספית.

בשניים מארבעת סעיפי האישום שהוגשו נגדו נטען כי פדידה סיכם עם חברות שסיפקו מזון לחי פארק שיעבירו לו חלק מהכסף שגן החיות משלם להן. בתמורה התחייב פדידה שיבטיח את המשך זכייתן של החברות במכרזים או בהליכים לקבלת הצעות מחיר. כתב האישום מתאר ניסיון לטשטש את העקבות על ידי העברת צ'קים ל"רשת המתנ"סים קריית מוצקין", המפעילה ומנהלת את החי פארק, והעברה של חלק מהכסף לפדידה. במעשים אלו, נטען, פדידה לקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו כעובד ציבור, ביצע מעשי מרמה והפרת אמונים, גרם לרישום כוזב במסמכי תאגיד ופעל למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.

"רשת המתנ"סים שייכת לרשות המקומית, ובהקשר הזה נשאלת השאלה איך אדם שמואשם בעבירות שחיתות שנמשכו שנים מתוקף תפקידו כמנהל גן החיות ממשיך בתפקידו", אומר עו"ד קרן. "גם ההרשעות של הנאשמים האחרים בפרשה, חלקן טריות, אמורות להשפיע על הלגיטימיות שלו". 

"רוב המשפט של פדידה הוא בעצם על מעילה בכספים שמטרתם רכישת חציר", מספרת מיטל (שם בדוי), עובדת לשעבר בחי פארק. "כשצצו נגדו חשדות הוא נשלח למעצר בית, ואחרי שהוא חזר הטקטיקה השתנתה: במקום להעביר כסף, מביאים באמצע היום משאית, מעמיסים חציר במאות אלפי שקלים ומעבירים למקום אחר. בכלל לא היה אכפת להם שהעובדים רואים את זה קורה. גם כשדווח על זה לגורמים הרלוונטיים לא נעשה שום דבר בעניין. שתביני את סדר הגודל, החי פארק קונה חציר ב-800 אלף שקל וגם מיליון שקל בשנה".

כעובדת לשעבר במקום, איך התרשמת מהתנאים שבהם הוחזקו בעלי החיים?
"גן החיות התנהל סביב הצרכים של יגאל פדידה, ולא סביב הצרכים של בעלי החיים. ההתעללות בהם היא בכך שרווחתם לא באה במקום הראשון, אלא המחשבה איך עושים כסף. מעבר לזה, כל ההתנהלות שם לקויה והחיות נפגעות. תראי את הסיפור של הפילות: בתקופתי שם היה רק אדם אחד שטיפל בהן, והוא בכלל גנן. פילות צריכות טיפול של איש מקצוע, התייחסות לאורך כל היום, ושם היה גנן שהשאיר אוכל, ניקה את השטח ונגמר".

מיטל, שנחשפה החודש לתמונת הפילות, אומרת שהסיפור האמיתי שם נסתר מהעין: "כשאת רואה פיל נצמד לחומה ומחפש צל, זה לא אומר שהוא נכווה מהשמש. נדמה לנו שזה מה שקורה, כי אנחנו עושים האנשה. אבל פיל שלא זז – זה פוגע בבריאות שלו, מערכת העיכול שלו נפגעת. פיל לא צריך מים רק בקיץ, הם צריכים מים כל השנה. המשאבה שלא פעלה – הזהירו מראש את אנשי החי פארק שזה יקרה, וכלום לא נעשה. זה לא שאין לגן החיות משאבים, יש שם אמצעים לטפל בחיה חולה, אבל כל התהליכים שקרו שם היו רעים".

עו"ד קרן מוסיף: "החי פארק הביאו מומחה לפילים ופרסמו סרטון שבו הוא אומר שהוא בדק את הפילות ופיזית ומנטלית הן בסדר. אבל פילים וגני חיות לא הולכים ביחד, לכן היה באנגליה ניסיון להעביר חוק שאוסר להחזיק אותם בגני חיות".

ועדיין, המומחה שהביאו קבע מה שקבע.
"אין לי טענות אליו, אבל המומחה המסוים הזה היה המנהל התפעולי של גן חיות בדבלין במשך שנים רבות, וגן החיות הזה נמצא תחת חקירה לגבי כל מיני מקרי מוות ובעלי חיים שנעלמו שם. אלה דברים שהיו בתקופתו".

בצירוף מקרים שניתן אולי להסביר על רקע התופעה העולמית של סחר בחיות בר, זה קרה גם בחי פארק. בין השאר דווח על גניבת קופים בשנת 2011 ושוב ב-2020; בשני המקרים נעצרו חשודים. אסף (שם בדוי), עובד לשעבר: "כל הזמן נעלמו חיות, ואני יודע להגיד שהן נגנבו. קופים, תוכים, מה את שלא רוצה. לילה אחד נעלמו ארבעה טוקנים בשווי של 50 אלף שקל. העובדים היו סוגרים את הכלובים של התוכים כי הם היו נעלמים, אבל זה לא עזר".

אתה יודע גם מי גנב את החיות?
"אני יודע שמדובר בעבריינים, אבל אין לי הוכחות". 

לשים בחצר, לזרוק אוכל וזהו

מנקודת מבטה של מיטל, מקרה המוות בכלוב האריות היה כל הסיפור של החי פארק באירוע טראגי אחד. "היו שם אריה ולביאה, אח ואחות, והיה מקטע של דלת בין החצרות שלהם שלא נסגר כמו שצריך. יום אחד הלביאה שיחקה עם טיגריסית והכניסה את הרגל פנימה לתוך המרווח. הרגל שלה נתקעה שם, והטיגריסיות נשכו אותה מהצד השני. האריה, שבאותה תקופה היה חולה בשחפת הבקר ולא טופל, נלחץ והרג את הלביאה. כל הזמן הזה מבקרים ראו וצילמו את זה בווידאו, ולקח דקות ארוכות עד שמישהו מהצוות הגיע. זה מראה לך שלא היה שם מספיק כוח אדם. תקופה ארוכה היו שם חמישה–שישה מטפלים, זה מספר מגוחך לגן חיות בגודל כזה".

ד"ר מרום: "כשעודד פורר קיבל את תפקיד שר החקלאות ישבתי מולו והצפתי את הדאגה שלנו מהחריגות בתנאי החזקת בעלי החיים בחי פארק. הובטח לי שהנושא ייבדק לעומק. כלום לא קרה"

עו"ד קרן: "עכשיו בתצוגה של האריה והלביאה תלוי שלט שכתוב בו ש'שמשון האריה הקשיש נפטר בשיבה טובה' ומובטח שבקרוב יוצגו שם חיות חדשות. זה מייצג משהו באופן שבו גן החיות מתנהל, כי האריה בכלל מת משחפת באופן מזעזע. עכשיו הם רוצים להביא חיות חדשות כאילו זה דג זהב שמת והורידו אותו באסלה, ובמקומו מביאים אחד חדש. זאת הגישה שלהם לבעלי החיים". 

מיטל: "דוגמה נוספת היא האורנגאוטנים. אורנגאוטן הוא קוף אדם שדורש שני מטפלים שמקדישים את עצמם רק לו, אבל הטיפול בהם בחי פארק היה לשים אותם בחצר, לזרוק להם אוכל וזהו". 

בגן החיות יש פינגווינים. האקלים בכלל מתאים להם?
"אלה פינגווינים דרום-אמריקניים ומזג האוויר שם יכול להיות חם, לא בלתי סביר שיהיו כאן כאלה. הבעיה היא התנאים שבהם מחזיקים אותם. כמו במקרה של הפילות ומשאבת המים, כמו הטפירים שקיבלו בריכה מצ'וקמקת. אני לא יכולה להגיד אם היום מערכת המים שם הולמת, אבל אני יכולה להגיד שהיו שם 25 פינגווינים, וכרגע יש רק שניים. זה אומר משהו".

אסף (שם בדוי), עובד לשעבר: "יגאל פדידה עושה בגן החיות כרצונו. פעם הוא החליט שהטפירים צריכים להזדווג וסגר אותם בחדר. הנקבה תקפה את הזכר וכעבור יומיים הוא מת" 

ד"ר מרום: "אני יכול להגיד חד-משמעית – התנאים שבהם מוחזקות החיות בחי פארק הם לא נאותים, והחזקה נאותה היא לא רק מצבו של המתקן. האם יש העשרה כדי למנוע שעמום? האם נמנעת חשיפה של החיות לציבור בשעות שלא נוחות להן? אנחנו תמיד מדברים על בעלות אחראית לחיות בית, כלבים וחתולים. זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בגני חיות".

באפריל השנה דיווחו מבקרים שהגיעו לחי פארק על בעלי חיים במצב רזון קיצוני. במיוחד בלט מצבה של הטיגרסית שרה, שנראתה סובלת. היא מתה במהלך בדיקה רפואית שנערכה בעקבות התלונות על מצבה. "למרות שהיא הייתה טיגרסית מאוד מבוגרת, טיגריס בשבי יכול לחיות גם 30 שנה. היא לא הייתה צריכה להראות ככה, זה מעיד על מחלה או הזנחה או שתיהן יחד", אמרה אז ל-mako אלה אבין, יו"ר עמותת "נח" למען בעלי החיים.

אסף: "כמות העובדים המקצועיים בגן החיות היא אפסית. בעבר היו מטפלים מקצועיים, אבל הם עזבו או הועזבו והוחלפו בעובדים שאינם מקצועיים. למשל, יש סרטוני וידאו של המטפל בפילות שמאלף אותן ומכניס להן אוכל לפה. זה אסור, זה לא קרקס, אלו חיות בר ואנחנו אמורים לשרת אותן ולא יותר מזה. אבל הוא עשה את זה כדי לשעשע את המבקרים הצופים". 

למה בעצם אין מטפלים מקצועיים?
"יגאל פדידה כל הזמן הציג את העמדה שלא צריך אותם. כלומר, כסף לענייני החציר – כן, למטפלים מקצועיים – לא. בכלל, יגאל עשה בגן החיות כרצונו. אחת הדוגמאות הקיצוניות היא סיפור הטפירים: הוא החליט שהם צריכים להזדווג וסגר אותם בחדר קטן. טפירים הם חיה גדולה מאוד, אבל הוא לא התייעץ ולא הודיע לאף אחד על ההחלטה, אלא עשה את זה אחרי שכל העובדים הלכו. כתוצאה מזה, הנקבה תקפה את הזכר. למחרת בבוקר מצאנו אותו פצוע קשה, וכעבור יומיים הוא מת. זאת שיטת הפעולה שלו, הוא מחכה שכולם ילכו ואז עושה מה שבא לו". 

מיטל: "מנהל גן חיות לא חייב להבין בחיות, אבל הוא צריך לדעת לנהל ולתת לאנשי המקצוע לעשות את ההחלטות המקצועיות. בחי פארק כל ההחלטות שנוגעות לבעלי החיים מתקבלות על ידו, וזאת בעיה". 

זוהמה, חוסר אוורור, חולי ורעב

לפי נתונים של הקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי החיים – נתונים המתייחסים לשנים 2018–2020 – עולה חשש לכשלים מערכתיים בטיפול בבעלי החיים בחי פארק. מהנתונים עולה תמונה של החזקת חיות תוקפניות באופן שמסכן חיות אחרות, וטיפול לקוי או הזנחה של בעלי חיים חולים ובמצב רזון קיצוני. הנתונים גם מגבים את דברי העובדים לשעבר על היעדר כוח אדם מספק כדי לתת לחיות הבר טיפול הולם ומקצועי, ומחסור בהעשרה ובסיפוק הצרכים הפיזיים, המנטליים והחברתיים שבעלי חיים בשבי זקוקים להם.

מיטל (שם בדוי), עובדת לשעבר בחי פארק: "באמצע היום מגיעה משאית, מעמיסים חציר במאות אלפי שקלים ומעבירים למקום אחר. בכלל לא היה אכפת להם שהעובדים רואים את זה קורה"

בביקורת של רשות הטבע והגנים והשירותים הווטרינריים שנערכה בחי פארק ביוני 2020, נמצאו ליקויים רבים – לרבות הפרה של תקנות צער בעלי חיים והגנה על בעלי חיים. חלק מהליקויים אותרו שוב על ידי העמותה בביקור האחרון שלה בחי פארק בחודש האחרון.

באפריל 2021, בעקבות הפצת סרטון שתיעד תורי ענק לרכיבה על סוסי פוני וגמלים שאולצו לעבוד בחי פארק ללא הפסקה, עמותת "תנו לחיות לחיות" הגישה לבית משפט השלום בחיפה בקשה לצו מניעה זמני נגד הפעלת אתר הרכיבה במקום ונגד הכנסת בעלי חיים חדשים לחי פארק, זאת בעקבות "תנאי אחזקה ומחיה ירודים של עשרות בעלי חיים שחיים בזוהמה, חוסר אוורור, חולי ורעב".

הבקשה מטעם העמותה חשפה כי בגן החיות התגלתה זוהמה באזורי המחיה של התנינים והתוכים, וכי בפינת הארנבות נצפו במקרה מסוים כ-40 הורים וילדים שמשכו באוזניהן וברגליהן של הארנבות, ללא כל עובד שיווסת את העומס וידאג לשלומן. עוד נכתב כי נמצאו שני למורים במצב גופני ירוד, עם נשירת פרווה מסיבית. "לא ברור אם זה מהמים הלא נקיים באגם או מהסטרס", צוין בבקשה. "בעלי חיים נוספים נמצאו חולים בסקביאס ובכלמידיה, או מלאים בפרעושים". בקשת הסגירה נדחתה בנימוקים טכניים, אבל בעקבותיה נערכו מספר שינויים בחי פארק.

"עבדתי לא מעט שנים בחי פארק, וזה היה מאוד קשה, כי את כל הזמן שואלת את עצמך מה חשוב יותר – הסבל הנפשי שלך או הניסיון שלך לשמור ולהגן על בעלי החיים", אומרת מיטל. "כל המטפלים שעבדו שם היו בדילמה הזאת".

אולי משהו ישתנה עכשיו, אחרי שתיעוד הפילות הצית מחאה משמעותית?
"מבחינת גן החיות, סיפור הפילות הוא כיבוי שריפות. הם מחכים שהאש תרד, הם יחזרו לשלהם והחיות ימשיכו לסבול".