ספינות שמשוטטות במים הקפואים ליד חצי האי האנטרקטי, דרומית לדרום אמריקה, ייאלצו לפקוח עין ומכ"ם כדי למצוא אי צף של קרח - שגודלו קרוב לאי אואהו שבהוואי. "הקרחון הגדול בעולם, A-23a, נמצא בתנועה לאוקיינוס הפתוח", כפי שהודיע לאחרונה סקר שטחי חסות איי פוקלנד, הגוף הלאומי בבריטניה לחקר האנטרקטיקה.

"זה טריליון טונות של קרח. אז קשה להבין עד כמה גדולה חלקת הקרח הזו", אמר לאחרונה טד סקמבוס, מדען מחקר בכיר באוניברסיטת קולורדו שבבולדר, לתחנת הרדיו האריקאית NPR.

אורך הקרחון A-23a, הוא 40 מיילים ימיים – למעלה מ-74 ק"מ. רוחבו, 30 מיילים ימיים - למעלה מ-55 ק"מ. לשם השוואה, האי אואהו שבהוואי הוא באורך של 44 מיילים ימיים, למעלה מ-81 ק"מ, ואילו רוחבו נמדד ב-30 מיילים, למעלה מ-55 ק"מ. האי מנהטן שבניו יורק, למשל, משתרע לאורכו על למעלה מ-21 ק"מ. בנקודה הרחבה ביותר שלו, הוא קרוב לארבעה קילומטרים. 

בשנות ה-80, כשצף, היה הקרחון המאיים עדיין חלק ממדף הקרח (משטח עבה של קרח צף, המתהווה בקצה של קרחון יבשתי או של יריעת קרח, שמגיעה לפני שטח האוקיינוס). אלא שבשנים האחרונות הוא שוב בתנועה, לאחר שחווה רעד. בחורף 1986 באוסטרליה, הקצה של מדף הקרח פילכנר-רון (מדף קרח אנטרקטי), נשבר – ויצר שלושה קרחונים ענקיים, ביניהם, את A-23a, שהפך לקרחון נפרד בסוף 1991 - ולא תמיד החזיק בתואר "הגדול בעולם". ב-2021, למשל, גם הקרחון 76-A נשבר בשולי האוקיינוס הדרומי. אבל עד מהרה הוא התפרק לשברי קרח קטנים יותר, והשיב את A-23a לראש הרשימה. 

"זו באמת חתיכת קרח ענקית", ציין סקמבוס על הקרחון, אשר בילה עד לאחרונה מקורקע לגדת חול במים רדודים. אלא שבהדרגה, הוא המשיך לנוע לכיוון מים עמוקים יותר, כשהוא נדחק על ידי זרמים, רוחות וגורמים אחרים. ב-2022, חלק מרכזי ממנו כבר נותק והחל להסתובב, תחילה עם כיוון השעון בפינה הדרומית-מזרחית שלו, אולם תוך זמן קצר הוא כבר נכנס לתנועה רצינית.

לדברי המדען הבכיר, במהלך השנים הוא שמע מאנשים שרוצים לבקר בקרחון. מספר פניות היו חריגות, חלקן מצד אנשים שקיוו להכריז על ריבונות חד צדדית של ממלכת קרח. ולטענת סקמבוס, מי שידרוך על הקרחון לא יזהה בהכרח שמדובר בקרח שצף בחופשיות. "זה לא בלתי אפשרי לנחות על זה. כלומר, המשטח העליון הולך להיות חלק ומושלג ובטוח יחסית, לפחות לעת עתה", כפי שאמר לפני שהסתייג: "בסופו של דבר, הוא יתחיל להתפרק די מהר. לא היית רוצה להיות על זה בסוף, כי הוא היה מתפרק לרסיסים ונופל לים".

בניגוד לקרחונים שמגיעים מהאזור, ים ודל, ונוטים להיסחף למעלה מ-1,600 ק"מ ו"בדרך כלל נמצאים בשלב זה בתהליך של התפרקות", לדברי סקמבוס, הקרחון הענק צפוי דווקא לשרוד "יותר מרובם, כי הוא הגיע מחלק קר יותר", כפי שציין, וכן בשל עוביו. אם לא "ייתקע" במים חמימים ורדודים יותר, "הוא עלול להיסחף מדרום אפריקה לאוקיינוס ההודי. קרחונים דומים בגודלם, לדברי סקמבוס, "אפילו נסחפו כל הדרך אל האוקיינוס השקט וסיימו בצ'ילה - מקיפים כמעט את העולם. כמה מהקרחונים הגדולים ביותר עשו את זה בעבר".

קרחונים כמו A-23a פוגעים בקרקעית הים במים רדודים. "יש הרבה חיים בקרקעית האוקיינוס שפשוט נמחצים לגמרי ונהרסים כשאחד מהדברים האלה חולף", הוסיף סקמבוס. "זה מה שמחכה למערכת האקולוגית שחיה בחלק הזה של האוקיינוס".

החדשות על המסע שהחל בו הקרחון הענק, מגיעות אחרי שיא טמפרטורות חמות, ורמות נמוכות של קרח ים שנרשמו מסביב לאנטרקטיקה בשנים האחרונות. "בפברואר 2023, קרח הים מסביב לאנטרקטיקה הגיע להיקף הנמוך ביותר שנצפה מאז תחילת שיא הלוויין ב-1979", כך לפי נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית. בספטמבר, מרכז הנתונים הלאומי לקרח ולשלג דיווח על ההיקף המרבי הנמוך ביותר של קרח ים אנטרקטי בחורף – כשהוא נמצא מתחת לשפל הקודם, שנקבע ב-1986.