רובנו משחקים באבן, נייר ומספריים כדי להכריע בהחלטות הרות גורל, שבני תמותה רגילים אינם מסוגלים לעסוק בהן, כמו מי יבעט ראשון את הכדור, מי משלם על הפיצה או לאיזה חוף הולכים. אבל בעוד הגורל קובע ברוב המקרים מי ינצח בקרב בני אדם, את הרובוט הזה לא מעניינת ההתערבות - רק התוצאה.
הרובוט שפותח במעבדות "אישיקוואה אוקו" באוניברסיטת טוקיו (יפן) לא יודע פחד, הוא לא יודע רחמים וכולו אגרוף אחד שלא מסוגל להפסיד; אם אי פעם ירצו להמציא רובוט בדמותו של צ'אק נוריס, זו תהיה היד שלו. תמיד מספרים לנו שהמוח האנושי היא המכונה המשוכללת ביותר אבל מה עוזרת לכם למבורגיני כשאתם תקועים באיילון? או במילים אחרות: אתם מתוחכמים יותר ממנו, אבל לא ממקסמים את היכולת שלהם כמוהו.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
אמנם אנחנו הרבה יותר ייחודיים ובלתי צפויים מרובוט אבל אנחנו לא יכולים לנצח את ראיית-העל המהירה שלו, שקולטת את הצעד הבא שלכם עוד לפניכם. זו סוג של רמאות מפני שהוא לא מנחש כמו בן אדם אבל בסופו של דבר משחק זה משחק, חוק זה לא צחוק ומנצח יכול להיות רק אחד.
המהירות בה הרובוט קולט את התנועה, מעבד את המידע ושולף את האצבעות לגזור לכם את הנייר או לעטוף את האבן בלתי ניתנת לתפיסה וכל מה שאנחנו צריכים (או יכולים) לדעת כשמשחקים מולו זה שאי אפשר לנצח. לפי אתר האינטרנט של מפתחי הרובוט, המערכת משתמשת במצלמות חשיפה מהירה מיוחדות המצלמות בקצב של אלף פריימים בשנייה.
לוקח ליד הרובוטית שתי אלפיות השנייה לקבל החלטה מהרגע שאתם מתחילים את התנועה שלכם. במונחים של מהירות תגובה אנושית זה כאילו השחקן השני קלט שאתם שולפים ושלף גם, רק שהוא כבר הספיק לשים לב מה אתם שולפים עוד לפני שסיימתם לפרוש (או לא) את האצבעות.
למרות שזה היה יכול להיות סוף הרבה יותר ראוי ל"אני, רובוט" - תקוו שהמלחמות בעתיד בין בני האדם לרובוטים לא יוכרעו במשחק "אבן, נייר ומספריים", כי בקרב הזה אנחנו כבר מפסידים.
(מקור)