מוירה גליד מוורקסהם (אנגליה) הייתה רגילה לשבת כל היום בחושך עד שיום אחד, לגמרי במקרה, גילתה הבריטית בת ה-66 איך לפקוח את עיניה. ומתברר שכל מה שמוירה הייתה צריכה לעשות זה לשיר.
מוירה סובלת מתסמונת מאוד נדירה בשם "דיסטוניה פוקאלית", הגורמת להתכווצות שרירים לסירוגין; במקרה שלה מדובר בעפעפיים. המחלה הנוירולוגית משפיעה על השרירים סביב ארובת העין של גברת גליד ולדבריה, "הכול החל ברגישות מוגזמת לאור חזק".
בינתיים היא התרגלה להליכה עם מקל עיוורים ומשקפי שמש. "כשהלכתי לרופא העיניים, הוא היה משוכנע שמדובר בזיהום סתמי", היא סיפרה. "העיניים שלי הפכו אדומות להחריד ומגורות בצורה בלתי רגילה. כמעט תמיד גירד לי".
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
לדבריה, "עד לשלב מסויים, בו העפעפיים שלי היו סגורים לחלוטין במהלך היום, לא היה לי מה לעשות מלבד לפקוח את העיניים בכוח עם האצבעות שלי". אבל למזלה יש גם קרן אור קטנה שעוזרת לה להעביר את הימים.
מוירה מעידה על עצמה שהזמן היחיד בו היא לא מרגישה שיש לה חול בעיניים הוא כשהיא שרה. "רק בזמן שאני שרה אין לי את התחושה הזאת. מלבד זה, אני מרגישה כאילו מישהו זרק לי חול בעיניים רוב שעות היום".
לדבריה, "אני בטוחה שזה מאוד חריג אבל לשיר מאפשר לי לשכוח מהצרות שלי וברגע שיש סולו פסנתר או שיש קטע ליווי בשיר כלשהו, העיניים שלי נעצמות מיד. מצד שני, יש לי כזה חיבור לעולם המוזיקה, שאני שרה רק כדי להקל על המצב החריג בו אני נמצאת".
מוירה מקווה להקים קבוצת תמיכה לאנשים בעלי תסמונת דומה, ואולי בעקבותיה תקום חבורת זמר ייחודית. "המשפחה שלי שמחה מהשינוי שהתחולל בי בזכות השירה. אפילו בעלי, מייק, הצטרף לחבורת הזמר שלי.
"כשהנכד שלי רוצה לראות את העיניים של סבתא, אני פשוט שרה לו שיר ערש והוא מתמוגג", היא מספרת. ובעיקר מזל שלסבתא יש חוש מוזיקלי, אחרת כולם היו צריכים לסבול בכל פעם שהיא הייתה רוצה להסתכל על משהו.
(מקור)