מארק לורץ' ואנדי מאיה, מחברי הספר The Secret Science of Superheroes (סודות המדע מאחורי גיבורי העל), רצו לבדוק את המדע שמאחורי יכולות גיבורי העל הפופולאריים ביותר בעולם. אז הם פנו לשורה של מדענים, ביולוגים, כימאים, פיזיקאים ומהנדסים מרחבי העולם ושאלו אותם מה אדם נורמלי צריך לעשות כדי להיות מסוגל לעשות את הדברים שהם עושים. שאלות כמו: נניח שאדם יכול לירות קורי עכביש, מה הוא צריך לאכול מדי בוקר כדי להיות מסוגל לעשות את זה לאורך כל היום? איך ניתן יהיה לבנות מגן בלתי ניתן להשמדה כמו של קפטן אמריקה? מה צריך בשביל להכין פלצור (כלומר, לאסוֹ) שיגרום לכל מי שנוגע בו להגיד רק את האמת? אתם יודעים, שאלות שיצדיקו שנים של לימודים אינטנסיביים במקצועות מדעיים.
הנה 5 דוגמאות למדע שמאחורי כמה מגיבורי העל האהובים ביותר מהשנים האחרונות:
"כמה ביצים? כמה שיש": ארוחת הבוקר של ספיידרמן
מסתבר שהצרכים התזונתיים של גיבורי על הם לא משחק ילדים. אחרי הכל, אם ספורטאים אולימפיים, כוכבי קולנוע ואתלטים בינלאומיים צריכים לחשוב פעמיים לפני כל ביס שהם מכניסים לפה, אז בעולם מציאותי ההיגיון הזה צריך להיות תקף גם על גיבורי על – וספציפית על איש העכביש.
על פי הקומיקס, פיטר פרקר נוהג לאכול שיבולת שועל לארוחת בוקר, אבל בעולם האמיתי הארוחה הזאת אפילו לא מתקרבת להיות מנת האנרגיה ההכרחית בשבילו. כלומר, הוא צריך הרבה קלוריות. כמה? לטענתו של מארק לורץ', כ-4,000 קלוריות – שזה בערך המנה היומית של דווין 'דה רוק' ג'ונסון. זה אמור להספיק בשביל כל הקפיצות וההתנדנדויות ברחבי מנהטן, אבל מה לגבי קורי העכביש שלו (בהנחה שזאת הגרסה של ספיידרמן שהוא יורה את הקורים מהידיים שלו)?
קורי עכביש עשויים מחלבון. על כן, פיטר פרקר יצטרך דיאטה עשירה בחלבונים. לטענת עורכי הספר, קורי עכביש הם בערך באותו חוזק של מיתרי פסנתר. משמע שספיידרמן יכול להיתלות מחוט בקוטר של מילימטר אחד. חוץ מאשר להתנדנד, הוא גם תופס עבריינים עם קורי העכביש שלו ומציל אזרחים מבניינים מתמוטטים. בהתאם לנתונים הללו, ניתן להעריך כי פיטר פרקר מתחיל את היום שלו עם משהו כמו 750 ביצים לארוחת בוקר – ואתם עוד חשבתם שהסצינה מ'צ'ארלי וחצי' הייתה קשה לצפייה.
איך להפוך לענק הירוק
בשביל להפוך לענק הירוק, הגוף של ברוס באנר עובר סדרה של שינויים שלא ממש מעוגנים במציאות. אולם, התהליכים הביולוגיים שהרקמות שלו עוברות מזכירים את הטרנספורמציה שעוברת על תאים בגוף האדם כאשר הם הופכים למשהו פחות סימפטי. לטענתה של ד"ר איזבל פירֵס, מרצה למדעי החיים באוניברסיטת הול בבריטניה, השינויים הביולוגיים שעוברים על התאים של ברוס באנר מזכירים מאוד את מחלת הסרטן.
בסך הכל התאוריה שלה הגיונית, בהתחשב בעובדה שהענק הירוק נוצר כתוצאה מכך שברוס באנר נחשף בטעות לקרני גמא. מהאופן שהוא נוצר מלכתחילה, אל הכאבים האיומים שהוא חווה בכל פעם שהשרירים שלו צומחים, שינוי הפיגמנטציה בתאי העור שלו ועד שיגעון הכעס הנוראי שלו בכל פעם שהוא הופך לענק הירוק – ניתן לשער כי הביולוגיה המשונה של גיבור העל הזה עשויה להיות דומה לזו בבסיס מחלת הסרטן.
כל האמת ורק האמת מאחורי הלאסו של וונדר וומן
לעתים קרובות אנחנו מתמקדים ביכולות הפיזיות היוצאות מן הכלל של גיבורי על, אבל אל לנו להתעלם מהמוכנות שלהם להתמודד עם כוחות הרשע באמצעות שורה של פטנטים פנטסטיים – ואם בפטנטים עסקינן, אז קשה להתעלות על הלאסו של וונדר וומן.
בעולמה של דיאנה פרינס, הנשק המיתי הזה נקרא The Lasso of Truth (פלצור האמת) וחוץ מאשר להיות בלתי ניתן להשמדה הוא גורם לכל מי שנוגע בו לדבר אמת – מה שיכול להיות יעיל מאוד בזמן חקירה. אז נשאלת השאלה: כיצד החבל המוזהב הזה יכול לעבוד מחוץ לעולם הפנטסטי של וונדר וומן?
בהנחה שהלאסו קיים בעולם מציאותי, ניתן לשער כי יש לו את היכולת לגרום לאדם להגיד רק את האמת באמצעות עזר כלשהו – נניח איזה תרכובת ביולוגית שספוגה בחבל. מהבחינה הזאת, סקופולומין הוא אחד החשודים העיקריים. לרוב משתמשים בו בשביל לטפל בפגיעות אב"כ, אבל במינונים גבוהים הוא יכול לגרום לדיסאוריינטציה והזיות. כמו כן, במשטרים קומוניסטיים נהגו לתת את זה לאסירים פוליטיים כדי להוציא מהם הודאה באשמה בזמן חקירה. אפשרות נוספת היא סודיום-פנת'טול, או "סם האמת". מדובר בתרכובת כימית שמגבילה פעולות מסוימות של המוח, ספציפית את היכולת להמציא סיפורים – כלומר, לשקר.
חשוב לציין ששתי הדוגמאות הללו אומנם באות לידי ביטוי בסרטי קולנוע רבים, אבל רחוקות מלהיות אפקטיביות במציאות. שורה של ניסויים מבוקרים לא הצליחו להוכיח את יעילות החומרים עד כדי להיות שמישים כראיות בבית המשפט. במילים אחרות, התרכובת הכימית שספוגה בלאסו של וונדר וומן תישאר בגדר תעלומה לזמן הקרוב.
המגן של קפטן אמריקה וסגסוגת ויבּרניום מתכתי
קפטן אמריקה הוא אחד מגיבורי העל המפורסמים ביותר של ימינו וככל הנראה גם הפטריוטי ביותר. כוחות העל, הסיבולת האדירה, הרפלקסים המדהימים והמהירות העצומה של סטיב רוג'רס התחוללו כתוצאה מניסוי סודי של צבא ארה"ב בזמן מלחמת העולם השנייה. למרות זאת, קפטן אמריקה לא הולך לשום מקום בלי המגן המופלא שלו שיכול להדוף כל מתקפה – כולל לקבל מכה בכל הכוח ממיולניר (המקבת של ת'ור) ולא להישבר. האם מגן כזה יכול להיות קיים במציאות?
בעולם הפיקציונאלי של 'הנוקמים', המגן של קפטן אמריקה עשוי מסגסוגת שנקראת ויבּרניום מתכתי. הסגסוגת הזו מאופיינת כקלה כמו אלומיניום, עמידה כמו פלדה, חזקה כמו יהלום ובעלת יכולת לספוג אנרגיה קינטית. על פי הקומיקס, מדענים השקיעו יותר מ-100 שנים בפיתוח הסגסוגת הזו. במציאות, אין לנו את היכולת להרכיב משהו שאפילו יתקרב ליכולות של המגן הזה – אבל ד"ר מארק וויטינג, מומחה לתרכובות מתכתיות מאוניברסיטת סוריי בדרום מזרח אנגליה, אופטימי. לטענתו, ניתן יהיה לייצר חומר שמתקרב, בתאוריה, למאפיינים של ויבּרניום מתכתי. על ידי שילוב של סיבי קרמיקה עם סגסוגות מתכתיות שונות, ניתן יהיה לייצר משהו שקרוב ליכולות הפנטסטיות של המגן.
הכלוב של פאראדיי והחליפה של באטמן
הגיע הזמן להתעמק בחליפה של איש העטלף. מצד אחד, היא צריכה להיות קלה. מצד שני, היא צריכה להיות עמידה בפני ירי והתקפות פיזיות של נבלים כמו ביין (שיכול להרים למעלה מ-4 טון, על פי הקומיקס).
החליפה של באטמן גמישה, חסינה מפני כדורים, מגנה עליו מפני מכות וגם מבודדת אותו מפני חשמל – והכי מדהים שזה יכול לבוא לידי ביטוי במציאות.
כל המאפיינים הללו יכולים להתקיים הודות לקצף D3O, חומר הנמצא בשימוש בייצור אפודי מגן, יצרני ביגוד לגולשי סנואובורד וגם יצרניות של נעלי בלט. אחד היישומים שלו בעולם אפודי המגן הוא היכולת להתקשות כאשר הוא סופג מכה ואז להתרכך בחזרה מאוחר יותר. בהנחה שזהו החומר הפעיל בחליפה של באטמן, כך הוא מסוגל להדוף תקיפות סכינים וירי בזמן היתקלות עם הג'וקר או כל נבל אחר.
בנוגע לעניין הבידוד מחשמל, החליפה מסוגלת לעשות זאת על ידי טכנולוגיית הכלוב של מייקל פאראדיי – מדען אנגלי מהמאה ה-19. הוא פיתח את הרעיון של כלוב בעל יכולת להגן על מי שנמצא בתוכו מההשפעות המזיקות של זרמים חשמליים. הקונספט הזה מיושם כבר שנים בביגוד מיוחד של טכנאי חשמל ברחבי העולם – ואם הם יכולים, אז באטמן בטוח יכול (כי הוא באטמן).
(מקור)