ההנחה הרווחת היא שאדם מסוגל להתקיים 3 ימים ללא שתיה וכשבוע ללא מזון לפני שהגוף שלו קורס לחלוטין מהתייבשות ו/או תת תזונה. אלא שמתברר שההנחה הזו לא ממש נכונה, והיא הופרכה כבר לפני 53 שנה – אנשים מסוימים מסוגלים לשרוד יותר משבוע ימים בלי לאכול כלום, נגיד פי 50 מהזמן הזה.
בשנת 1965 אדם מסקוטלנד, שזכה לכינוי "מר איי בי", חי בלי מזון למשך שנה ו-17 ימים, כלומר 382 ימים שלמים. אלא שמר איי בי היה כבד משקל ברמות קיצוניות, כך שהוא הסתמך על מאגרי השומן בגוף שלו כדי לשרוד, ולא הכניס דבר לפה, מלבד ויטמינים.
כתוצאה מכך, כפי שניתן היה לצפות, איבד איי בי לא פחות מ-125 קילו במהלך התקופה הזו. כמו כן, ובאופן הגיוני למדי, מכיוון שהוא לא הכניס שום דבר לגוף, לא ממש יצא ממנו כלום כך שהוא נאלץ "להוריד את הילדים בבריכה" בכל 37-48 יום בלבד.
הצום המטורף של איי בי תועד לראשונה רק בשנת 1973, כאשר נתגלה דו"ח מחקר המתאר את המקרה שלו. בדו"ח נכתב כי איי בי פנה לטיפול בעקבות יציאות לא רגילות, ואז סיפר לרופאים כי הוא הפסיק לאכול פשוט כדי להגיע למשקל היעד שלו.
איי בי התחיל את הצום שלו בבית החולים אבל המשיך אותו לבד בבית, כשהוא עוקב אחר היציאות שלו ורמות הסוכר בדם בעצמו. מפעם לפעם הוסיפו לו הרופאים תוספי תזונה ללא קלוריות, כולל כדורי אשלגן ונתרן.
התוצאות לא איחרו לבוא: איי בי שקל בתחילה 207 קילו, ובסוף הצום הגיע ל-82 קילו. חמש שנים לאחר מכן, הוא הצליח לשמור על משקל באזור ה-89 קילו ולא להעלות הכל בחזרה.
כמו כן מתברר כי בשנות ה-60 וה-70, צום הייתה שיטה ידועה, מוכרת ואפילו מומלצת רפואית להתמודד עם בעיות משקל עודף, זאת למרות מספר תקריות של סיבוכים ואפילו מוות.