"אני רוצה לחשוב שכולנו התגייסנו לניסוי הזה לא מתוך איזה דחף למצוא תשובות – אלא בשביל לגלות דברים שבכלל לא ידענו. היום, בדיעבד, אני מבין שעצם העובדה שכמות האנשים שהתחילו את הניסוי גם סיימו אותו בחיים מוגדרת בתור ניצחון ענק": מארק נלסון, אחד הנסיינים בפרויקט Biosphere 2, מספר כיצד הוא ועוד 7 חברי הקומונה שלו נסחפו אחר אדם כריזמטי אל תוך בועה שקופה למשך שנתיים, במטרה להוכיח כי הרוח והתושייה האנושית מסוגלות להתגבר על כל אתגר ביקום – וזה כמעט עלה להם בחייהם.
זה עשוי להישמע כמו קטע מסרט מדע בדיוני (או לכל הפחות, העלילה של סרט הניינטיז Bio-Dome בכיכובו של הקומיקאי פולי שור), אבל פרויקט Biosphere 2 הוא דבר אמיתי לחלוטין. מדובר למעשה בניסוי שהתחולל בתחילת שנות ה-90 וכלל 8 אנשים, 4 גברים ו-4 נשים, רובם ללא רקע במחקר מדעי, שננעלו מרצונם במתחם מיוחד במדבריות אריזונה. אותו מתחם השתרע על שטח של יותר מ-31 אלף קמ"ר וכלל 7 חממות שנועדו לדמות כמה מהביומות השכיחות ביותר על פני כדור הארץ – כולל אוקיינוס, מדבר, סוואנה, יער גשם, ביצה ועוד. אך הניסוי הביזארי קיבל סדרה של תפניות בלתי צפויות, שהובילו את הנסיינים להתמודד עם אתגרים קיצוניים ביותר – וברגעים מסוימים, כמעט הוביל אותם להרוג אחד את השני.
פרויקט Biosphere 2 היה פרי מוחו של ג'ון פ. אלן, מהנדס חומרים, בוגר אוניברסיטת הארוורד ומנהיג קומונה שהוגדר על ידי חבריו בתור "איש רנסנס". "האדם הזה היה פשוט כמו כדור של אנרגיה", סיפר נלסון בריאיון לאתר ה-Guardian. "הצטרפתי לקומונה שלו בשנות ה-60 כשהייתי בן 22. אני זוכר שהיה לו חוש מפותח מאוד לאקולוגיה ותיאטרון. מעבר לזה, אני לא אשקר, הוא היה אדם מאוד כריזמטי. אני זוכר שהיינו משלימים משימה כלשהי והדבר הראשון שהוא היה אומר זה 'מה היעד הבא שלנו?'. הוא פשוט דחף אותנו לאורך כל הדרך, כל הזמן".
אלן לקח את חברי הקומונה שלו אל מדבר ניו מקסיקו בשנת 1969 ושם, הם בנו את "חוות הסינרגיה" שהפכה למשק עצמאי לחלוטין. זמן קצר לאחר מכן, החל להתגבש במוחו הבסיס לפרויקט Biosphere 2 שנועד לבחון האם ניתן לבנות ולתחזק ביומה מעשה ידי אדם. נלסון מודה בדיעבד כי הקונספט ככל הנראה היה בהשראת רוח התקופה, בה נאס"א שיגרו מעבורת אל הירח וסטנלי קובריק ביים את מופת המד"ב "2001: אודיסיאה בחלל". למרות זאת, בשנת 1991 הפרויקט השאפתני הפך למציאות אחרי שאלן הצליח להשיג מימון של 150 מיליון דולר מהמיליארדר הטקסני אד באס.
אתגרים בלתי צפויים
הפרויקט התחיל בצורה מבטיחה, אחרי שחברי הקומונה נאטמו במתחם המיוחד יחד עם זרעים ובעלי חיים שונים. למרות זאת, הצרות והאתגרים לא אחרו להגיע כאשר הראשון ביניהם היה קושי בהפקת מזון. לינדה לי, אחת מחברות הקומונה, סיפרה שאמנם המזווה שלהם היה מלא בציוד הרלוונטי בשביל לגדל את המזון שלהם בין כותלי המתחם, אבל הם לא לקחו בחשבון שהפקת המזון תיקח כל כך הרבה זמן ותגזול כל כך הרבה אנרגיה.
"גידלנו במקום פולי קפה בעצמנו, אבל לקח לנו שבועיים שלמים בשביל לגדל ולהפיק כמות פולים שמספיקה לכוס קפה אחת", סיפרה בשיחה עם כתבי ה-Dailymail. "היו כל מיני דברים שלא לקחנו בחשבון וכתוצאה מזה, צריכת הקלוריות שלנו הייתה דלה מאוד". עד מהרה, גן העדן המופלא שלהם התברר להיות גיהינום שבו חברי הקומונה נאבקים בשביל להכין ארוחות מזינות. בשלב מסוים, התפריט היומי שלהם כלל בעיקר מנות שהתבססו על ירקות שורש כמו סלק ובטטה.
לי מוסיפה: "היה מאוד מאתגר להכין ארוחות מגוונות. כולנו היינו מבשלים בתורנויות ובזמן שחלק הכינו טאקו בצורה של דינוזאורים, אחרים הכינו דברים מזעזעים כמו מרק מהעלים של תפוחי האדמה". באותה תקופה, כל חברי הקומונה ירדו במשקל באופן דרסטי, אבל עד מהרה הם מצאו את עצמם מתמודדים עם סכנה חדשה.
אחד האתגרים הקשים ביותר שחברי הקומונה נתקלו בו במהלך הניסוי היה קושי לנשום. אלן וחבריו לא שיערו שיאלצו להתמודד מהר כל כך עם מחסור בחמצן ועלייה חדה ברמות הפחמן דו-חמצני. בשפל הגרוע ביותר של Biosphere 2, רמות החמצן במתחם צנחו לכדי 14.2% (בזמן שהאוויר מחוץ למתחם היה רווי בכ-21% חמצן).
"כל פעולה פשוטה הרגישה כאילו אתה מטפס על הר", סיפר מארק נלסון. "חלק מחברי הקומונה אפילו התמודדו עם דום נשימה בזמן השינה. אני זוכר איך הייתי מתקשה לסיים משפטים ארוכים בלי לעצור בשביל לנשום". לטענתו, המחסור בחמצן הקשה מאוד על חברי הקבוצה לעבוד בחריצות, שכן כולם ניסו כמיטב יכולתם לשמר את האנרגיה שלהם. הוא מוסיף: "היה לנו מזל. אם רמות החמצן היו צונחות נמוך יותר, ייתכן שאנשים היו סובלים מבעיות בריאות קשות מאוד" – ועם הירידה החדה בחמצן, הגיעה גם הצניחה החדה במורל.
המחסור במזון וחמצן הספיקו בשביל לשבור את רוב חברי הקומונה, אבל הם נאלצו להתמודד גם עם העובדה המביכה שהם הפכו לאטרקציה אזורית. היות והם אטמו את עצמם במתחם שקוף לחלוטין, רבים הגיעו למקום בשביל לצפות בניסוי הביזארי. "היו יכולים להגיע מדי יום כמה אוטובוסים עם תלמידים בשביל לצפות בנו ולצלם אותנו", סיפרה לינדה. "יום אחד הגיעה למקום החוקרת ג'יין גודל, אחת האנתרופולוגיות המפורסמות בעולם. אני זוכרת שהיא בהתה בנו כאילו היינו קופי בר".
לינדה סיפרה כי בעיצומו של הפרויקט, הקשיים והאתגרים השפיעו על מחברי הקומונה שכבר לא היו מסוגלים לסבול אחד את השני. "היו מקרים שאנשים זרקו כוסות ואפילו ירקו אחד על השני", אמרה. "למזלנו, לא היו מקרי אלימות. זאת הייתה תקופה עצובה מאוד. נעשינו קרים אחד כלפי השני. לא רצינו להיות אחד ליד השני". המשבר הוביל את חברי הקומונה להתפצל לשתי קבוצות שוות: הראשונה גרסה שיש להכניס ל- Biosphere 2 אספקת מזון וחמצן חדשים, בזמן שהשנייה טענה שאסור בשום פנים ואופן לחבל ביושרה של הניסוי. בסופו של דבר, המשבר הוביל את חברי הקומונה להבריח אל תוך המתחם אספקת חמצן מחודשת, כמו גם עוד מזון. ב-26 ספטמבר, 1993, אחרי שנתיים בתוך המתחם, הניסוי הופסק וחברי הקומונה הורשו לצאת.
"Biosphere 2 בהחלט היה משהו שלא ראינו מעולם"
עד היום קיים דיון באשר לשאלה האם הפרויקט מוגדר כהצלחה או כישלון. רבים בכלי התקשורת התייחסו ל- Biosphere 2 לכל היותר כאל ניסוי חברתי מאשר מדעי. פרשן אחד אפילו הגדיר את הפרויקט בתור "בידור אקולוגי טרנדי", אבל חברי הקומונה לא רואים זאת כך. "כל הפרויקט הזה הפך בשלב מסוים למין 'מבחן הישרדות' בעיניי אנשים, אבל זאת לא הייתה הכוונה", סיפר נלסון. "זה לא שניסינו לראות אם נוכל לחיות שם בלי עזרה מבחוץ. זאת לא הייתה הכוונה. הכוונה הייתה פשוט להמשיך בניסוי וללמוד מהטעויות שלנו לאורך הדרך".
כיום, רבים מחברי הקומונה עדיין חיים יחדיו ב"חוות הסינרגיה" בניו מקסיקו, כולל נלסון, לי ואלן – שנמצא כיום בשנות ה-90 לחייו. נלסון ולי טוענים שהחוויה הייתה עוצמתית כל כך עבורם, שהם יתנדבו בשמחה לעבור אותה בשנית. "כשהיינו בתוך המתחם הזה, יכולת לראות את ההשפעה של מעשיך על כל דבר בסביבה", אמר נלסון. "בכל פעם שנשמת, יכולת לראות את הצמחים מחכים ל-CO2 שלך. הם היו כמו הריאה השלישית שלי והם החזיקו אותי בחיים".
שירות הסטרימינג Hulu פרסם לאחרונה כי בכוונתו לשדר סדרה דוקומנטרית על הפרויקט. מאט וולף, במאי הסדרה, סיפר כי מה שמשך אותו לספר את הסיפור של הפרויקט הביזארי היה הדחף של אנשי הקומונה להצליח למרות המגבלות שלהם. "אני חושב שהניסוי הזה הוכיח שהמין האנושי הוא האלמנט הכי לא יציב במערכת אקולוגית סגורה", סיפר. "למרות זאת, אני מצדיע לחברי הקומונה על היוזמה והנכונות שלהם להשלים את המשימה. המון אנשים חוששים מפני כישלון או ביקורת, אבל עם ניכנע לחשש הזה לעולם לא ניצור דברים חדשים – ו- Biosphere 2 בהחלט היה משהו שלא ראינו מעולם".