הם מקיפים אותנו בכל מקום, מספקים לנו מזון, מספקים לנו חמצן, צובעים לנו את העולם בשלל צבעי ירוק ומסקרנים אנשים כבר מיליוני שנה. עם זאת, אין מה לעשות, כשהולכים לספארי ורואים נמר, הצמחים שברקע נראים כמו תפאורה משעממת למדי ולא מעבר.
השבוע אנחנו מתמקדים דווקא בתפאורה, ופותחים לכם את הראש עם חמישה ניסויים שיגרמו לכם להסתכל על החסה שאתם אוכלים ועל הפרחים שאתם קוטפים אחרת לחלוטין.
נתקעתם בלי סוללה? חפשו לימונים
לפני מספר חודשים, הרשת הוצפה בסרטונים שבהם נראית טעינה של טלפון סלולארי באמצעות לימון בלבד. מטען שחובר מצד אחד ללימון ומהצד השני, לטלפון הנייד הטעין את המכשיר. בסרטון, באורח פלא, הטלפון נטען. המטען הנייד האולטימטיבי? לא היינו ממהרים להלל ולשבח.
בלימון יש ריכוז יחסית גבוה של יונים (חלקיקי חומר נושאי מטען) שאוצרים בתוכם אנרגיה חשמלית ואפשר להפיק בעזרתם חשמל. אז נכון, אפשר להפיק חשמל מלימון, אבל לא בשביל להטעין סוללה של טלפון. אם תרצו לעשות את זה, תזדקקו לכמה לימונים ולאלקטרודות טובות במיוחד.
סוללה של טלפון ממוצע דורשת מתח של 5 וולט. לימון בודד יכול לספק מתח של 0.95 וולט. אם תרצו לטעון את הסוללה של הטלפון תידרשו לחבר חמישה לימונים למטען. הבשורה הטובה – זה יעבוד לכם!
חסה חוזרת לחיים
אין משהו יותר מבאס מלקנות חסה, לשכוח ממנה ולגלות בסופו של דבר אסופה של עלים עייפים במגירה במקרר. אין מה לעשות? תחשבו שוב. לטובת הניסוי הזה תצטרכו עלה חסה, כזה שישב במקרר לא מעט זמן והספיק כבר להתעייף. אנחנו לא מדברים על עלי חסה רקובים, אבל על אלה שנראים בדרך לשם (וכנראה לא תרצו להכניס לסלט). בנוסף לזה תזדקקו לקערה מלאה במים בטמפרטורת החדר.
הניסוי מאוד פשוט, קחו את העלה הלא מפתה במיוחד, השרו אותו במים שבקערה וחזרו אליו כעבור ארבעים דקות. בימים קרים, תנו לו אולי עוד קצת זמן. כשתחזרו אליו, תצפה לכם הפתעה.
למה זה קורה?
בטבע מתרחשים תמיד תהליכים שקשורים בתופעה שנקראת דיפוזיה – בגדול מאוד ובלי להיכנס ליותר מידי פרטים ומספרים, מדובר בתופעה בה חלקיקי חומר עוברים מאזור שבהם הם נמצאים בריכוז גבוה, למקום שבו הם נמצאים בריכוז הנמוך יותר. בניסוי הזה, חלקיקי החומר שעוברים מהריכוז הגבוה לנמוך אלו הם המים – הם נעים מהמים בקערה אל עלה החסה שבו הריכוז שלהם נמוך. המעבר הוא דרך קרומי התאים של החסה, שהם קרומים בררניים שלא מאפשרים מעבר של סוכרים ומלחים כל כך בקלות מצד אחד לצד השני. התאים בעלי החסה שהספיקו להצטמק במקרר ספחו אליהם את המים מהקערה והגיעו לגודל המקסימלי שלהם, כשריכוז המים בתוכם וריכוז המים מחוץ אליהם היה שווה. אנחנו קיבלנו עלה חסה מתוח יפה ורענן הרבה יותר מזה שהיה לנו בתחילת הניסוי.
לא מאמינים? זה הזמן לפנות את העלים הישנים מהמקרר.
איפה הקרקע?
עוד משהו שלימדו אותנו כבר כשהיינו ילדים הוא ששורש של צמח צומח כלפי מטה ושהנוף, החלק הנראה של הצמח, צומח כלפי מעלה. איך הצמח יודע לעשות את זה? מה קורה אם לוקחים נבט והופכים אותו? את החלק הזה בסיפור, הגננת כבר לא סיפרה לנו.
הניסוי הזה מצריך קצת השקעה. לטובת הניסוי, תידרשו לקחת כמה עדשים ירוקות, או כל זרע שתבחרו (חומוס, קינואה, שעועית) ולהשרות אותם למשך שעה בתוך מים. לאחר מכן, העבירו אותם למסננת, כסו אותם במגבת ושטפו אחת לכמה שעות, עד שהם נובטים. כעבור יום, כבר תראו את היציאה של השורשון הראשון. מרגש, לא?
כעת, קחו צמר גפן לח, צרו בו חריצים צרים ומקמו בהן את העדשים בפוזיציות שונות כשהשורשון של כל אחת מהן פונה לכיוון אחר - למטה, למעלה, לצד וכו'. הקפידו להשקות את העדשים (לא יותר מידי) ועקבו אחרי השינויים. הגננת צדקה, השורש צמח רק לכיוון האדמה ובכל מחיר. הנבט יצא לכיוון האור.
למה זה קורה?
בקצה השורש יושבים תאים מיוחדים ובתוכם, גרגרי עמילן. הגרגירים, על פי כוח הכבידה, מסמנים לצמח איפה נמצא מרכז הכובד של כדור הארץ ולשם הצמח שולח את השורשים שלו. לגבי הנצר, החלק העליון של הצמח, הוא כבר משתמש בעיקר במנגנונים במבוססים על זיהוי אור.
כרובית אדומה, סלרי ירוק
אחד הדברים הראשונים שאנחנו לומדים כילדים הוא שצמחים הם ירוקים. אנחנו לא באים לשבור לכם את האמונה הזו, היא באמת נכונה ברב המקרים. אנחנו רק רוצים לגלות לכם עוד עובדת חיים מופלאה עם ניסוי מדליק.
לטובת הניסוי הזה תזדקקו לכמה מקלות סלרי עם עלים, בצל ירוק, כרובית או כל ירק שיש לכם במקרר ועדיין מחובר לגבעול כלשהו. בנוסף, תזדקקו לכמה צבעי מאכל וכמה כוסות מים. כעת, טפטפו בכל כוס מים כמה טיפות מצבעי המאכל, צבע אחד לכל כוס וטבלו בכל כוס את הירקות שאספתם מהמקרר. השאירו את הירקות טבולים במים למשך הלילה. כשתתעוררו, תצפה לכם הזיה מסרטי פנטזיה.
למה זה קורה?
הצמחים מקבלים את המים שלהם מהקרקע, והם מלאים בצינוריות שמפזרות את המים בין כל אברי הצמח. דרך המים, הצמח קולט מהקרקע עוד חומרי הזנה, כאלו שהוא צריך, כמו מינרלים וכאלה שהיה עדיף שישארו בקרקע, כמו שפכים. המקרה שלנו הוא לא כזה נורא, מדובר בסך הכל בצבע מאכל. באמצעות הצבעים, אנחנו יכולים לראות את כל הדרך היפה שהם עוברים.
אגב, אתם יכולים לעשות את הניסוי הזה עם ורדים לבנים כמחווה רומנטית, או לעשות מתיחה משעשעת עם פרחים באגרטל אטום.
חכם בשמש
על פי מה שידוע היום, אין צמח שיש לו עיניים או שרואה תמונה מסוימת. את היתרון הזה, הטבע השאיר לממלכת בעלי החיים. ובכל זאת, צמחים מסוגלים לדעת היטב איפה נמצאת השמש ומהיכן מגיע אור.
לטובת הניסוי הבא בחרו את הצמח האהוב עליכם, והעמידו אותו בחדר חשוך. הדליקו פנס בחדר וכשתחליטו שהאווירה בחדר רומנטית מספיק, סובבו את הצמח. בטח כבר בשלב הזה, תבחינו שכל העלים של הצמח פנו לכיוון מקור האור. חזרו לחדר בעוד כחצי שעה ותגלו שעלי הצמח פונים שוב לכיוון מקור האור.
למה זה קורה?
מקור האנרגיה העיקרי של הצמח הוא האור. הוא לוקח מאוויר פחמן דו חמצני ובעזרת אנרגיה שהוא צובר מאור השמש (או אור אחר) והמים שהוא לוקח מהקרקע, הוא מקבע את מולקולות הפחמן הדו חמצני לקבלת שרשראות פחמנים, או במילים אחרות, סוכרים שישמשו אותו לאנרגיה. זהו למעשה תהליך פוטוסינתזה. בזמן שאנחנו בממלכת בעלי החיים מחפשים אחרי אוכל, הצמח דואג לעקוב אחרי האור. הוא עושה את זה עם מערכת של הורמונים ומעכבי גדילה שמוודאים תמיד שהצמח חשוף לאור שמש במידה מספקת.
לידע כללי, המקור הראשוני ביותר למזון בכדור הארץ הוא תהליך הפוטוסינתזה. בים הוא נעשה על ידי אצות וקבוצת הפלנקטון ועל הקרקע הוא נעשה על ידי צמחים. זוהי למעשה החוליה הראשונה במארג המזון, בלעדיה, יש הרבה פחות חיים בכדור הארץ. התהליך הזה מבטיח לנו חמצן ומזון לעוד שנים ארוכות, אז תהיו טובים לצמחים שלכם, תשקו אותם ותקפידו להשמיע להם מוזיקה טובה. הם חשובים לנו.
סייעו בהכנת הכתבה: מכון דוידסון לחינוך מדעי