לפני עשר שנים שיגרה נאס"א את טלסקופ החלל שפיצר במטרה להתחקות אחר הפינות הנסתרות של היקום. הוא אחד הכלים הגדולים והמפותחים לחקר החלל, יחד עם לוויין קומפטון וטלסקופ החלל האבל.
ייחודו הוא השימוש בקרינת אינפרה-אדומה, החושפת מבנים מיוחדים ומורכבים בחלל החיצון. בזכותו אנו יכולים להציץ לתוך ענני האבק בין-כוכבי, ולזהות כוכבי שביט, אסטרואידים וגלקסיות מרוחקות. כדי לתת לו את הכבוד המגיע לו, קבלו את התמונות היפות ביותר של שפיצר עד כה.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
ערפילית הסליל (Helix Nebula)
מכונה לעיתים גם "עין האלוהים". הטלסקופ היטיב לחשוף את שכבות האבק החיצונית סביב הכוכב הגוסס, שהביאו להיווצרותה. במרחק של 650 שנות אור מכדור הארץ, היא אחת הסמוכות ביותר לעולמנו.
גלקסיית הסומבררו (Sombrero Galaxy)
זכתה לשמה תודות למבנה המזכיר את צורת הכובע המפורסם. דיסקת אבק שטוחה שבמרכזה גרעין שעדיין חם ומתפתח. בניגוד לתצפיות המדענים, גילה שפיצר שמדובר באחת הגלקסיות הגדולות ביותר שהכרנו. היא מפזרת הילה מאסיבית, המאפשרת גם לחובבנים לצפות בה ממרחק 29 מיליון שנות אור בעזרת טלסקופ ביתי.
הרי בריאה (קבוצת הכוכבים 5W)
אם נביט על האזור במכשירי אסטרונומיה אחרים האזור ייראה חשוך במיוחד, אבל בזכות מצלמת האינפרה-אדום של שפיצר נגלים לפנינו עמודי האבק הזוהרים, על רקע כוכבים בראשית היווצרותם.
זיטה אופיצי (Zeta Ophiuchi)
גם האזור הזה שמקבל מראה שונה לחלוטין בזכות שפיצר. בעוד שבדרך כלל מראהו אדום, והוא נחבא בין הכוכבים סביבו, כאן תמצאו אותו במרכז התמונה בצבע כחול. הסיבה לכך היא שלמרות שהוא כוכב לוהט, מסיבי ודחוס, הוא מוקף בהמון אבק וגז חללי בצורה שמטשטשת את האור החזק שלו. במצב כזה, ייתכן והוא היה אחד הכוכבים הבהירים והחזקים ביותר בשמיים שלנו.
אטא קארינה (Eta Carinae)
כוכב יוצא דופן הממוקם בשביל החלב. מסתו גדולה פי עד 150 ממסת השמש שלנו, והוא אף בהיר וחם יותר ממנה. בשל כך, בתוך עשרות או מאות שנים הוא יתפוצץ ויהפוך לחור שחור. במקרה כזה ייפלט שטף קרני גמא, שחלק מן המדענים חוששים כי בתנאים מסוימים, ההתפרצות עלולה לגרום להכחדה המונית של תושבי כדור הארץ.
גלקסיות המסיכה (NGC 2207 ו-IC 2163)
בתמונה שלפנינו שתי גלקסיות, שאור הכוכבים מתוכן מופץ בתנועה ספירלית ומרכיב יחד מראה שמזכיר עיניים כחולות ומסתוריות. ה"אישונים" הן למעשה מרכזי הגלקסיות, שהתרסקו לאחרונה זו אל זו ומאז הן מסתחררות בחלל.
חרב אוריון (Orion Sword)
קבוצת הכוכבים אוריון, בשביל החלב, ידועה לאדם עוד מימי התנ"ך, ויש לה אפילו שם עברי קדום: כסיל. כמות גדולה של גופים שמימיים בהירים בתוכה אפשרה לאדם לנווט את דרכו. "חרב אוריון" הינה קבוצת כוכבים הניצבים בשורה.
רו אופיוצ'י (Rho Ophiuchi)
מערכת כוכבים כפולה, ממוקמת בסמוך למערכת השמש שלנו, במרחק של 400 מיליון שנות אור.
MACS0647-JD
אחד ההישגים האסטרונומיים הגדולים של זמננו, שמיוחס דווקא לטלסקופ החלל האבל: בשנת 2012 הצליחו מדענים, ככל הנראה, לאתר את הגלקסיה המרוחקת ביותר ביקום. היא גם נחשבת לזקנה ביותר, ומאפשרת הצצה לשלבים המוקדמים ביותר של היווצרות היקום לאחר המפץ הגדול. האור הנשקף ממנה עובר מסלול של 13.3 מיליארד שנה.
(מקור)