קבוצת הכוכבים הבוהקת הזו נראית כמו עדר פפראצי המתחבא באפילה, אבל בניגוד לצלמים שנעלמים אחרי הפלאש, צביר הכוכבים הכדורי M107 נוצץ שם כבר מיליארדי שנים. M107, התגלה לראשונה בשנת 1782 , והוא אחד מעשרות צבירי הכוכבים בגלקסיית שלנו. הוא מכיל מאות אלפי שמשות עתיקות - מהעתיקות ביותר בשביל החלב.

הכוכבים העתיקים ביותר בגלקסיה (צילום: nasa.gov)
הכוכבים העתיקים ביותר בגלקסיה|צילום: nasa.gov

טלסקופ החלל האבל (Hubble Space Telescope) המותקן בתוך לוויין החג במסלול נמוך סביב כדור הארץ, בגובה של כ-589 קילומטרים. הטלסקופ, הקרוי על שמו של האסטרונום האמריקני אדווין האבל, חמוש במראה, בקוטר של 2.4 מטרים, ויתרונותיו על פני הטלסקופים הגדולים שכל כדור הארץ רבים: חדות תמונה גבוהה, מניעת הפרעות ועיוותים שיוצרת האטמוספירה, ויכולת צילום באור על סגול ותת אדום שאינה אפשרית בתצפית מהקרקע בשל סינונם על ידי האטמוספירה.

רוב הצילומים והמדידות שמבצע הטלסקופ נעשים תוך כדי נעילה על מטרה למשך זמן ממושך, על מנת לאסוף כמות גדולה של אור. ששת הגירוסקופים המותקנים בטלסקופ האבל מגדירים מערכת צירים קבועה, שיחסית אליה ניתן לכוון אותו. גירוסקופים אלו הם מהמדויקים ביותר בעולם ובתוך כל אחד מהם נמצא גלגל הסובב במהירות של 19,000 סיבובים לדקה, וחיישנים המודדים בדייקנות גבוהה את סטיית הטלסקופ יחסית לציר הסיבוב של הגירוסקופים.

שני חיישני הנחייה מדויקים ננעלים על שני כוכבים קבועים בתוך שדה הראייה של התצפית, ומערכת ההנעה של הטלסקופ דואגת לסובב אותו בעת תנועתו סביב כדור הארץ, כך שכיוונו יחסית לשני הכוכבים לא ישתנה. דיוק זה משול לנעילה על שערת אדם ממרחק 1,600 מטרים או להחזקת קרן לייזר מכוונת על מטבע במרחק 300 קילומטרים.

טלסקופ החלל הוא פרויקט משותף של סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א) וסוכנות החלל האירופית, ואחד הכלים האסטרונומיים החשובים בהיסטוריה. עדיין לא ברור לחלוטין כיצד השפיעו ומשפיעים צבירי כוכבים כדוריים על האבולוציה הגלקטית אבל מדענים ממשיכים לחקור אותם כדי לנסות להבין טוב יותר את השכונה שלנו ביקום. M107 נמצא בקבוצת הכוכבים נחש (שכמעט הפך למזל אסטרולוגי בתחילת שנה שעברה) והוא מרוחק מאיתנו כ-20,000 שנות אור.

(מקור)