מדענים, כידוע, הם אנשים מאוד מיוחדים שעובדים לילות כימים בניסיון למצוא דרכים מקוריות כדי להימנע מהאפוקליפסה הבאה עלינו שלא לטובה. אם אתם מסוג האנשים שחרדים מאוד מפגיעת אסטרואיד בכדור הארץ, אז יש לכם סיבה לשמוח: מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה דירג את ההשפעות של פגיעת אסטרואיד מהחלל החיצון בפלנטה הצנועה שלנו על פי הסכנה שלה לחיי המין האנושי.
על פי המחקר, באופן מפתיע, רוב אוכלוסיית העולם כנראה שתיהרג כתוצאה מגלי הדף חזקים כל כך שהם מסוגלים לפוצץ איברים פנימיים והרוחות העזות שמסוגלות לשטח יערות. ההערכות הן שבסביבות ה-60% מבני האדם ייהרגו רק מזה, שזאת בהחלט לא תמונה כל כך סימפטית.
על פי המחקר, פגיעה על פני האדמה תהיה קטלנית יותר מזו שבאוקיאנוס. פגיעת האסטרואיד במקורות מים גדולים יכולה לייצר גלי צונאמי אדירים, אבל אלו יאבדו אנרגיה ככל שהם יתקדמו ובסופו של דבר יעצרו ברגע שיפגעו ביבשה. על פי המחקר, 20% מכלל אוכלוסיית העולם תיפגע כתוצאה מגלי צונאמי. משמע, שפחות אנשים ימותו במידה והעצם יפגע במים, מאשר שיפגע באדמה. כמו כן, גם רעשים סיסמיים, או רעידות אדמה, מעוצמת הפגיעה אינן מסוכנות למין האונשי באופן יחסי –הסכנה המיוחסת להן עומדת על כ-0.17% בלבד.
המחקר נעשה על פי מודלים של אסטרואידים בין הגדלים של 15 מטרים ועד 400 מטרים. אחת המסקנות הייתה שאסטרואידים מהסוג הקטן יותר ככל הנראה ישרפו בכניסה לאטמוספרה של כדור הארץ, אבל הם הרבה יותר שכיחים מהסוג הגדול ועדיין יכולים לייצר מספיק חום כדי לגרום נזק. לצורך העניין, האסטרואיד שפגע בעיירה צ'ליאבינסק שברוסיה בשנת 2013 היה בקוטר של כ-20 מטרים וגרם לפציעות אצל למעלה מ-1,000 אנשים.
קלמנס ראמפּ, ראש צוות החוקרים מאונברסיטת סאות'המפטון, אומר שהמחקר שלו יכול לעזור במיגור הנזקים של פגיעת אסטרואידים ולעזור להתכונן לאסון הבא. "במקרה של אסטרואיד בקוטר 30 מטרים בדרך לעיירה קטנה", אומר ראמפּ, "כנראה שעדיף לפנות את האוכלוסייה מהאזור. במקרה של גוף בקוטר 200 מטרים שעף לאזור עם ריכוז אוכלוסין גבוה, כנראה שנצטרך להתערב בעצמנו".
ראמפּ מסביר שבמקרה שצריך לפנות כמיליון אנשים, כדי לשקול ביצוע משימה מיוחד להסית את האסטרואיד ממסלול הפגיעה שלו. את ממצאי המחקר הוא הולך להציג בכנס השנתי ל'הגנה פלנטרית' שיערך בטוקיו החודש. אל תשאיר אותנו במתח.
(מקור)