לחקר החלל יש חלק חשוב בתכנון העתיד של האנושות אבל זה לא אומר שאי אפשר לעתים ליהנות מהיופי של היקום גם בלי לנתח את התופעות יותר מדי. ומתברר שגם לא צריך ללכת רחוק ביקום העצום כדי לחזות בפלאי טבע שמגמדים את כדור הארץ - יש לנו מספיק בחצר האחורית של מערכת השמש שלנו.

הוריקן הוורד בקוטב הצפוני של שבתאי (צילום: נאס
הקוטב הצפוני של שבתאי|צילום: נאס"א

במבט הראשון נראה כאילו נאס"א הצליחו לתעד ורד מוקף בצמחייה ירוקה על כוכב הלכת שבתאי, אבל ממש לא הייתם רוצים לקרב אליו את האף מפני שמדובר בסערה ענקית והאלימה המשתוללת שם כבר כמה שנים.

לדברי המדענים בסוכנות החלל האמריקנית, רוחב עין הסערה הזו עומד על כ-2,000 קילומטרים - פי עשרים מהוריקן ממוצע על כדור הארץ. ההוריקן העצום נע במחזוריות בתוך מבנה מטאורולוגי מסתורי בעל שש צלעות המכונה "המשושה", בפי המדענים.

הגשושית "קאסיני" צילמה את התקריב של הקוטב הצפוני של כוכב הלכת השישי מהשמש ומניתוח התמונות הסיקו המדענים כי העננים הבהירים, בקצה החיצוני של הסופה, נעים במהירות של 150 מטרים לשנייה.

הוריקן הוורד בקוטב הצפוני של שבתאי (צילום: נאס
אוכל את ההוריקנים של כדור הארץ בלי מלח|צילום: נאס"א

קאסיני שוגרה על ידי נאס"א, סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל האיטלקית בתאריך 15 באוקטובר 1997 במטרה לחקור את שבתאי וירחיו. היא נכנסה למסלול סביב כוכב הלכת בתחילת יולי 2004.

רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק

"היינו צריכים לבדוק שוב כשראינו את המערבולת הזאת כי היא נראית ממש כמו הוריקן אצלנו", סיפר אנדרו אינגרסול, חבר צוות התפעול של קאסיני במכון הטכנולוגי של קליפורניה (ארה"ב).

התנאים בשבתאי שונים מאוד מהתנאים על כדור הארץ אך למרות זאת המדענים מקווים ללמוד משהו חדש מהצילומים הללו על סופות. הבדל עיקרי בין ההוריקנים הוא שבשבתאי הם הרבה יותר גדולים ונעים במהירות מפתיעה, ושלא כמו סופות טרופיות שנעות על פני כדור הארץ, הסופה בשבתאי נעה בקביעות על הקוטב הצפוני של כוכב הלכת.

(מקור)