אז את התשובות לשתי השאלות הראשונות אנחנו עוד לא יודעים, אבל התשובה לשאלה השלישית היא כן, ואפילו: הו כן.
למעשה, באז אולדרין הרחיק לכת ושתה אלכוהול – על הירח! נאס"א לא רצתה שנדע מזה, אבל באוטוביוגרפיה שלו אולדרין מספר שהוא ערך עם ניל ארמסטרונג טקס קידוש נוצרי רגע לפני שהשניים יצאו מהנחתת – במהלכו שתה כוס יין אדום, שהוברח מראש.
כאמור, אולדרין הסתיר את יין הקידוש שלו מנאס"א (אתם יודעים – הפרדת דת ומדינה), אבל היו גם בקבוקים שנשלחו לחלל בגלוי.
ככלל, אוכל חלל היה איום ונורא בימים הראשונים של עידן החלל, כל מיני שפופרות אלומיניום ו"מנות חמות" בלי המים החמים שיהפכו אותן למנות חמות. האסטרונאוטים התלוננו, ותחנת החלל האמריקנית סקיילאב נבנתה עם תנור ופריזר. התפריט החדיש והמגוון עתיד היה לכלול מנות כמו בשר בקר, פסטה, גלידה – ושרי.
יועצים מאוניברסיטת דיוויס המליצו על שרי, בהיותו מוצר עמיד במיוחד שניתן לארוז מחדש מבלי שיתקלקל. השרי נפתח ונארז מחדש באריזות חלל (בקבוקים פחות עובדים בתנאי מיקרו-כבידה, וגם חבל על המקום), ומנות האלכוהול כבר עמדו מוכנות לשיגור.
אלא שאז, מפקד המשימה גרי קאר נשא הרצאה פומבית, וציין בדרך אגב ששרי עתיד להישלח לתחנה. האמריקאים, בהיותם אמריקאים, זעמו על בזבוז "כספי משלם המיסים" (ועוד על דרינקים!), השרי הוצא מהחללית ונאס"א מעולם לא ניסתה לשלוח עוד טיפה מרה למעלה.
אצל הרוסים – כמה מפתיע – לא קיים איסור גורף על שתיית אלכוהול בחלל, וכל תכנית חלל זכאית לקבוע לעצמה את התפריט. והנה, הרופאים של תחנת החלל מיר המליצו בחום מעל שתיית קוניאק כדי "לחזק את המערכת החיסונית".
אולי המקרה המפורסם ביותר של השתכרות בחלל היה ב-1997, אחרי ששריפה גדולה פרצה במיר והקוסמונאוטים כמעט שנאלצו לנטוש את התחנה. אחרי שכיבו את הלהבות, הקוסמונאוטים שלפו את הקוניאק "כדי להרגיע את העצבים". נאמן למדיניות סוכנות החלל שלו, האסטרונאוט האמריקני ששהה בתחנה סירב לשתות – אבל הנציח את המסיבה למען הדורות הבאים של שתייני החלל.
אז מה יקרה לכם אם תנסו לשתות אלכוהול בחלל? מחקרים שבדקו שתיית אלכוהול בתנאי מיקרו כבידה לא מצאו הבדלים משתיית אלכוהול בכדור הארץ. למעשה, נראה שצריכת אלכוהול (במידה מתונה, כמובן) יכולה לעזור לאסטרונאוטים עם "מחלת חלל", כלומר עם הבחילות שבריחוף.
יוצאת מן הכלל הזה היא הבירה, ובכלל משקאות מוגזים. בתנאי מיקרו-כבידה, בועות הגז לא משתחררות לאוויר בעת פתיחת הבקבוק, כך ששתיית בירה בחלל פירושה שתיית המון גזים.
זאת לא בעיה רצינית במיוחד בכדור הארץ, אלא שדין גיהוק ארצי אינו כדין גיהוק חללי. מאחר שהגזים אינם נפרדים מהנוזלים במערכת עיכול מרחפת, בחלל כל גיהוק הוא גיהוק רטוב. מה שנקרא בעגה המקצועית: "להקיא בפה".
רוצים לדעת איך להכין פלאפל בחלל? ומדוע חובה לאכול בפה סגור? כנסו לאתר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע: http://www.space.gov.il/node/131134