עבור הצוללנים המשכשכים אחר הדולפינים במימיו הרדודים של מפרץ תאיג, השוכן לחופה הדרומי של יפן, ההחלטה שיש לקבל היא פשוטה כמו שהיא אכזרית. הם מעבירים לאט את ידיהם על גופם של היצורים היפיפיים תוך שנזהרים שלא ליצור צלקות על הגב או הסנפירים, ובמבט שטחי אפשר לחשוב שמדובר בסיטואציה אנושית של הפגנת רוך ואכפתיות כלפי יצור חי. כמובן שאין דבר רחוק יותר מן האמת.
גילויים חדשים חשפו השבוע את "עונת הקציר" של סוחרי הדולפינים ביפן, שמתרחשת מספר ימים לפני חג המולד. כאנשי עסקים בתעשייה שמגלגלת מאות-מיליוני דולרים, סוחרי הדולפינים תרים אחר הסחורה המשובחת ביותר שיוכלו למצוא. אלו שנחשבים לסוג ב', ומספיק שיימצאו כמה פגמים קלים על העור כדי להחשיב אותם לכאלו, נטבחים על מנת לסחור בבשרם. והשיטות בהן הם בוחרים לעשות זאת הן, מסתבר, מפלצתיות ללא צורך.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
חלק מהם נוסעים במהירות עם ספינות המנוע שלהם לאורך המפרץ, עד שהם קורעים בבשרם עם להבי הסירה. אחרים מאמצים שיטה מזעזעת לא פחות, במהלכה הם פשוט מחזיקים אותם בכוח מתחת למים עד שיטבעו למוות. מולם יש כאלו שמנגחים מוט מתכת לעבר הדולפין בחוזקה, במטרה לנתץ את עמוד השדרה שלו ולגרום לו לדימום פנימי. כדי לצמצם את שטף הדם הצובע באדום את הים, סותמים את החור שנוצר ממוט המתכת בפקק שעם. את בשר הדולפינים מוכרים הסוחרים בשישים שקלים לקילוגרם אחד.
הדולפינים שזכו לשמור על חייהם, לרוב נקבות צעירות, נמכרים במחירים אסטרונומים הנעים בין שלוש מאות אלף ועד שש מאות אלף שקלים ליחידה. הם מועברים לאקווריומים במקומות שונים ומשמשים לצרכי בידור. לפי מומחים ימיים, חייהם אינם איכותיים במיוחד: הכליאה במיכל מים מפחיתה משמעותית מתוחלת חייו של דולפין, ורבים מהם כה מדוכאים מאורח חייהם בשבי שהם בוחרים להתאבד.
(מקור)