בשיאם של ימי החורף הקצרים, כשהשמש שוקעת בכל יום לפני שהספקנו להתרגל לחומה, חג החנוכה הוא חגיגה גדולה של אור שממלאת את חלונות הבתים בשלל חנוכיות מנצנצות. חג האור שלנו, וחגי אור שנפוצים בתקופה זו של השנה בתרבויות ובדתות ברחבי העולם, משקפים את תפקידו החשוב של האור בתרבות האנושית, ממדורת השבט שסביבה התאספו אבות-אבותינו ועד לשלטי הניאון ברחובות הערים ולתאורת הסמארטפונים.
עם זאת, יותר מדי אור עלול לגרום לנזק. מאמר סקירה חדש חושף עד כמה זיהום האור, כלומר עודף התאורה המלאכותית בלילות בערים, בכבישים, בחופים ובסמיכות לשטחים טבעיים, תורם כיום לתהליך שמשפיע על עולם החי כולו, ושעלול לפגוע רבות גם באדם: התכווצות ואף היעלמות אוכלוסיות חרקים בעולם.
ירידה של 76 אחוז
כיום מוכרים למדע לא פחות ממיליון מינים שונים של חרקים, ביניהם 12 אלף מיני נמלים, כמעט 20 אלף מיני דבורים וקרוב ל-400 אלף מיני חיפושיות. על פי הסברה, קיימים בעולם מיליוני מינים נוספים של חרקים שטרם זוהו על ידי האדם.
החרקים לא נהנים מיחסי ציבור מוצלחים במיוחד, ורובנו היינו מעדיפים שהם יהיו כמה שיותר רחוקים מאתנו (במיוחד כשאנחנו קמים לשירותים באמצע הלילה). עם זאת, הם ממלאים תפקיד חיוני בכל המערכות האקולוגיות היבשתיות. הכחדת חרקים עלולה לפגוע אנושות בייצור המזון שלנו בגלל חלקם של החרקים בהאבקה של רבים מאוד מהיבולים שמגדל האדם, שהיא תהליך הכרחי שבלעדיו הצמח לא מסוגל לייצר פירות וזרעים. 75 אחוז מגידולי החקלאות תלויים במאביקים וגידולים אלה מייצרים לנו 35 אחוז מהתוצרת החקלאית העולמית. בנוסף, החרקים מפרקים פגרי בעלי חיים, ותוצרי הפירוק משמשים דשן טבעי לצמחים – כך שבלי החרקים, פירוק הפגרים יהפוך איטי הרבה יותר וצמחים לא יזכו להזנה מספקת. החרקים הם גם מקור חשוב לחלבון איכותי עבור בעלי חיים רבים, ביניהם ציפורים, זוחלים ודו-חיים, כך שפגיעה בחרקים תזיק גם לטורפיהם ולטורפי-טורפיהם, ועלולה להדהד על פני מארג המזון כולו.
כיום, היעלמות החרקים היא מגמה שלא ניתן להתכחש אליה. במחקר שפורסם ב-2017 על ידי אגודת חובבי חרקים מגרמניה, ושעורר סערה עם פרסומו, נחשפה ירידה של לא פחות מ-76 אחוז באוכלוסיות החרקים השונות בשמורות הטבע במדינה ב-27 השנים האחרונות. מחקרים נוספים חשפו ירידות דרמטיות באוכלוסיות של חיפושיות בהולנד שצנחו ב-72 אחוז, ואוכלוסיות העשים ב-54 אחוז, וכן באוכלוסיות של פרפרים ודבורים.
ל"אפוקליפסת החרקים" יש גורמים שונים, ביניהם קיטוע או אובדן של בתי הגידול שבהם החרקים חיים, חשיפה לחומרי הדברה, מינים פולשים שדוחקים את המינים המקומיים והשפעותיו של שינוי האקלים.
המאמר החדש מדגיש כאמור את חשיבותו של גורם נוסף: זיהום האור. "מאז שכדור הארץ נוצר, התנועה שלו סביב עצמו וסביב השמש גרמה לכך שהמחזורים היומיים של אור וחושך ומחזוריות העונות השנתית טבועים לכל היצורים ב-DNA", מסביר ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה בחטיבה המדעית של רשות הטבע והגנים. "כשאנחנו משנים את משטרי התאורה הטבעיים בלילה אנחנו משחקים עם השעון הביולוגי הראשוני".
לחסל אוכלוסיית חרקים שלמה ב-24 שעות
המאמר החדש, שנכתב על ידי חוקרים ממדינות שונות ופורסם לאחרונה בכתב העת Biological Conservation, כולל סקירה נרחבת של מעל 150 מחקרים בנושא. על פי המאמר, קיומו של האור המלאכותי בלילה נוגע בכל היבט והיבט בחיי החרקים. החרקים שבהם זיהום האור פוגע יותר מכל הם אלה שפעילים בלילה (כמחצית ממיני החרקים), אם כי גם הפעילים ביום מושפעים מהתופעה כשהאור מזיק למנוחתם.
ההשפעה המוכרת ביותר של האור על החרקים היא האופן שבו שהוא מושך אותם אליו, כפי שניתן לראות בכל נורה פשוטה שעשים חגים סביבה באובססיביות. לא ידוע בוודאות מדוע תופעה זו מתרחשת, אך אין ספק שתוצאותיה קטלניות: כשליש מהחרקים שנלכדים במסלול סביב האור מתים לפני הבוקר, בין אם מתשישות, מהישרפות מחומה של הנורה או מידי טורפיהם הטבעיים, שרבים מהם כבר למדו להמתין סביב הנורות לסעודה הדשנה.
גם אורות ניידים מסוכנים עבור החרקים: תעופה אל פנסי מכוניות נוסעות גורמת למותם המיידי של כ-100 מיליארד חרקים בכל קיץ בגרמניה לבדה.
היבט אחד בחיי החרקים שמושפע מאוד מזיהום האור הוא מציאת בני זוג. הדוגמה הבולטת ביותר לכך באה מהגחליליות, שמשתמשות באור שהן מפיקות בתהליך החיזור – ושזיהום האור מפריע לאיתותיהן.
גם לאחר ההזדווגות, האור עלול לפגוע בביצים שמוטלות. חרקי מים מסדרת הבריומאים (Mayflies), שחיים יום אחד בלבד, מטילים את ביציהם במקורות מים, שאותם הם מזהים מכיוון שמוחזר מהם אור מקוטב – גלי אור שמוחזרים כולם באותו מישור. כשהאור המלאכותי נכנס לתמונה הוא הופך את האספלט למקור של אור מקוטב, והבריומאים מטילים את ביציהם עליו במקום במים. כך, כל הביצים מתות, ואוכלוסייה שלמה עלולה להיות מחוסלת בתוך 24 שעות.
זיהום האור עלול לפגוע גם בבקיעת הצאצאים. זבובי פירות מהמין Drosophila Jambulina בוקעים מהביצה מעט לפני עלות השחר, מכיוון שהם זקוקים לתנאי טמפרטורה ולחות מדויקים שקיימים בזמן זה. עם זאת, אור מלאכותי עלול לגרום להם לבקוע בזמן הלא נכון ולפגוע משמעותית בסיכויי ההישרדות שלהם.
היבט קריטי אחר שנפגע הוא החיפוש אחר מזון. חרקים שנמנעים מאור, כמו ה-Weta (צרצרים ענקיים ללא יכולת תעופה שחיים בניו זילנד), מחפשים מזון במשך זמן קצר יותר בגלל התאורה המלאכותית. דוגמה אחרת מגיעה מצרעות טפיליות, שהצבעים הלא-טבעיים של האור מפריעים להן לזהות את הטרף שלהן. האור המלאכותי עלול גם להפריע לחרקים שמאביקים בלילה לזהות שהדמדומים החלו, מה שעלול לגרום להם להגיע אל הפרחים בשעה מאוחרת מדי, לאחר סגירתם של עלי הכותרת.
זיהום האור עלול גם לגרום לחרקים להיטרף יותר וכך לפגוע במספריהם: כך למשל, על כנפיהם של פרפרים כמו ההליקניוס יש צבעי אזהרה, שנועדו לאותת לטורפים שטעמם של הפרפרים לא ערב לחיך ולכן לא כדאי לטרוף אותם. עם זאת, זיהום האור מפריע לטורפים לראות את צבעי האזהרה.
גם יכולות הניווט של החרקים מושפעות מזיהום האור, מכיוון שהאור המלאכותי מסתיר את כוכבי השמיים (תופעה שמכיר כל עירוני שהעביר לילה בטבע וגילה בשמים אלפי כוכבים מרהיבים שהוא לא ידע על קיומם). חיפושית הזבל, החרק המוכר שגם תורם רבות לחקלאות, משתמשת באור הכוכבים לניווט, ולכן עבורה מדובר בעניין של חיים ומוות.
זיהום שניתן לצמצם בקלות
נזקיו של זיהום האור לא מוגבלים לחרקים בלבד. ועדת מומחים בנושא, שכינסה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, הדגישה את ההשפעה של זיהום האור גם על השעון הביולוגי האנושי, בין אם בשל החשיפה לנורות או למסכי לד בבתים (בעלי מרכיב אור כחול דומיננטי וטמפרטורה הארה של מעל 3,000 מעלות קלווין) או לאור שהסמארטפון מקרין לעיניים שלנו כשאנחנו בודקים אותו לפני השינה. זיהום האור, בדגש על המרכיב הכחול של האור המלאכותי שפוגע בהפרשת מלטונין, עלול לגרום לאדם תופעות ישירות כמו לחץ נפשי, חוסר ריכוז והשמנה, ואף להגדיל בעקיפין את הפוטנציאל להתפרצות מחלות כמו קדחת מערב הנילוס.
גם בעלי חיים אחרים וצמחים נפגעים מזיהום האור, כשהקורבנות העיקריים הם אלה שפעילים בלילה. הנזקים שנגרמים להם כוללים פגיעה ברבייה במינים כמו אלמוגים, קושי לצוד, הימנעות משהייה במקומות חיוניים כמו מקורות מים, פריחה מוקדמת מדי בעצים ועוד.
את נזקיו של זיהום האור ניתן לצמצם בקלות יחסית, ואין צורך לכבות את כל תאורת הרחוב בלילות ולהחזיר את כולנו לימי הביניים לשם כך – אפשר פשוט לכבות את האורות הלא-הכרחיים או לשלוט בכיוונו של האור (על ידי בחירת זווית מתאימה ושימוש באמצעים כמו אהילים). צעד חשוב בטיפול בבעיה הוא החלפת נורות LED חסכוניות שמאירות בצבע לבן-קר בגרסה של אותן נורות שמאירה בצבע צהוב-חם: המרכיב הכחול של האור, שהוא הגורם העיקרי שמשפיע לרעה על הפרשת המלטונין (הורמון שלו תפקיד מרכזי בוויסות השעון הביולוגי בבעלי חיים ובאדם), משמעותי הרבה פחות באור הצהוב-חם (בטמפרטורת הארה הנמוכה מ-3000 קלווין).
חשוב לציין שזיהום אור הוא הפרעה שיחסית "קל" לטפל בה: בניגוד לזיהומים אחרים, שבמקרים רבים קשה מאוד עד בלתי אפשרי לנקות, בזיהום אור ההפרעה נפסקת ברגע שהאור נעלם.
מתחילים לראות את האור
כיום מתבצעים בישראל צעדים שונים לצמצום בעיית זיהום האור. "אנחנו ברשות הטבע והגנים פועלים למשל מול נתיבי ישראל בנושא", אומר לידר, שמדגיש שהצעדים מתבצעים תוך התחשבות בצורך הבטיחותי הקריטי בתאורה. לדבריו, חברת נתיבי ישראל משדרגת כיום את תאורת הכבישים לנורות LED בצבע צהוב-חם בעת ביצוע עבודות תחזוקה ומשלבת את הנורות האלה בכבישים ובמחלפים חדשים, וכן דואגת לחסימת האור שמגיע מהכביש במעברים שמיועדים לבעלי חיים, כמו גשר חיות הבר שמעל כביש 1, בסמוך לשער הגיא.
גם יישובים שונים החלו להילחם בזיהום האור. "עיריות רבות 'ראו את האור' פתאום", אומר לידר. דוגמה אחת לכך היא מצפה רמון, שמכתש רמון שעל שפתו היא ממוקמת מוגדר כשמורת אור כוכבים בינלאומית. "במצפה רמון כל תאורת הרחוב הוחלפה באור חם, שהוצב בכיוונון מדויק מאוד כדי שניתן יהיה לראות את השמים", אומר לידר.
כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לצמצם את השפעות זיהום האור אצלנו בבית. "חשוב לעבור לנורות חסכוניות בגוון החם, שלא מפריע לשינה וגם נעים יותר בעיניים", אומר לידר. לסיכום, לידר קורא לממשלה לעשות יותר כדי לצמצם את בעיית זיהום האור בישראל. "הצעדים שהתבצעו עד עכשיו לא הגיעו ממשרדי הממשלה עצמם, אלא מגופים כמו רשות הטבע והגנים ומועצות אזוריות מסוימות, חסרה אמירה מלמעלה בנושא", הוא מסכם.