זוכרים את מבטו של סם ניל, ששיחק את ד"ר אלן גרנט בסרט פארק היורה, כשהוא רואה לראשונה את הדינוזאורים בפארק? שילוב של הפתעה, הלם, תדהמה, והשתאות. מבט שמגדיר היטב את הביטוי המכונה בקיצור - WTF. גם בלי הדינוזאורים של ניל ושפילברג, עולם החי הוא עולם עשיר ומגוון. הטבע לא נוהג לחזור על עצמו, ויוצר מינים שונים של בעלי חיים מדהימים וייחודיים, שהפרטים הקטנים שבגופם עוזרים להם להסתגל לחיים על פני הקרקע, מתחת לאדמה, במים או באוויר. לצרכי המחשה, אספנו עבורכם כמה דוגמאות מובחרות מכל אזורי המחייה הללו.
סוסון האצה הוא סמלה הרשמי של דרום אוסטרליה. דג הים הזה, שגודלו 45 ס"מ, חי בדרום ובמערב אוסטרליה, לרוב במים רדודים. הדבלולים והציציות שנמצאים על ראשו ועל גופו דומים לעלים, ומשמשים בעיקר להסוואה. הוא שוחה בעזרת סנפיר הממוקם בחזהו, וסנפיר נוסף הנמצא גבו ליד קצה הזנב.
טרנד חדש יחסית בעולם חיות המחמד הוא ארנב האנגורה. מדובר במכרסם בעל מראה מרשים, אבל כזה שדורש תחזוקה יסודית וסירוק קבוע. פרוות ארנב האנגורה עלולה להגיע לאורך של 80 סנטימטר, והיא מצוינת עבור חובבי הסריגה שביניכם. בזכות הפרווה, מגיע משקלו הממוצע הארנב לכדי 5 קילוגרם, למרות אורך גוף של 61 סנטימטרים בלבד.
שילוב מוזר בין שתי חיות הוא תמיד מגניב ומשונה. כזה הוא המקרה של קיפוד הנמלים בעל האף הארוך, המתגורר בפפואה גינאה החדשה. ה"קיפוד" הזה, המטיל ביצים כמו תנין, הוא אחד היונקים הפרימיטיביים ביותר על פני כדור הארץ. במשך זמן נחשב הקיפוד למין שנכחד, עד שבשנת 2007 מצאו מדענים מצאו כמה פרטים ממנו.
עוד בעל חיים נדיר, הנמצא בסכנת הכחדה, הוא העצלן הפיגמי בעל שלוש האצבעות, שהתגלה רק בשנת 2001. העצלן המיניאטורי הזה, המתגורר באי קטן על יד חופי פנמה, הוא העצלן הקטן ביותר שנמצא חי.
ואם כבר בסכנת הכחדה עסקינן, קבלו את הגלגו גמדי, זן נדיר שחי באחד האזורים הנידחים ביותר של יערות טנזניה, ומתקשר עם חבריו בעזרת מערכת ציוצים מיוחדת. בשעות היום אוהבים החבר'ה האלה לישון בחבורות בתוך עצים חלולים, אך כשיורד החושך מתחילים להישמע הציוצים וה"גלגואים" מקפצים להנאתם מעץ לעץ.
קרוב רחוק של הגלגו הגמדי הוא הלוריס הזעיר. מדובר ביצור קטן מאוד, שיכול בקלות להיתלות על אצבע ממוצעת של בן אנוש. ללוריס הזעיר גפיים דקים מאוד, אבל סוד קסמו נעוץ בעיניו העגולות והענקיות, המאפשרות לו לצוד חרקים בלילה. מספרו של הלוריס הזעיר הולך וקטן, ככל שהיערות בהם הוא חי נכרתים.
ומבעלי חיים זעירים, לאחד קצת יותר גדול: הגמל הדו דבשתי ממדבר גובי שבאפריקה נחשב לאביהם הקדמון של כל הגמלים. הגמל הזה עמיד בפני בצורת, מחסור במזון ואפילו קרינה, אבל לא יכול לעשות דבר מול הציידים האכזריים המשמידים אותו חדשות לבקרים. בגלל הציד המאסיבי שרדו בעולם רק קצת יותר מ-1,000 גמלים דו דבשתיים, החיים בארבעה אזורים שונים של המדבר הענק.
מיערות הגשם של האמזונס מגיע קיסר הקופים הקטנטן - טמריו קיסר. ייחודו של הקוף הזה הוא שפמו הארוך והלבן, המשתלשל מפניו ויכול להגיע עד לחזהו ולכתפיו. הטמריו מעבירים את חייהם על העצים, הרחק מהישג ידן שלה חיות הגדולות. הם חיים במשפחות של 2 עד 8 פרטים, ויש להם היררכיה ברורה, שבראשה עומדות הנקבות. הזכרים, אם התעניינתם, מטפלים בתינוקות.
יכול להיות שעדיין לא ראינו דרקון? מזכיר במשהו את הציפייה המתמשכת להופעת החיה הזו ב"משחקי הכס", שכשהגיעה הייתה שווה את ההמתנה. היצור הכחול והמוזר הזה נראה אולי כמו מפלצת מסרט יפני, אבל מדובר בשבלול ים קטנטן, הידוע בכינוי "הדרקון הכחול". את הרכיכה הקטנה והיפה הזו תמצאו אם תשנרקלו בחופי דרום אפריקה, אוסטרליה או מוזמביק, כשהיא צפה בדרך כלל במים הרדודים הסמוכים לחוף.
אם כבר דרקונים, אז מצאנו אחד קטנטן נוסף. הדרקון הקוצני הזה, המכונה גם "שטן קוצני" או "שטן ההר", הוא לטאה אוסטרלית שמגיע לגודל של עד 20 סנטימטרים שיכולה לחיות עד 20 שנים. איך אומרים, דוקר מבחוץ, מבחיל מבפנים.
את הציפור המופרכת הזו, דמוית השקנאי, העונה לשם המדעי "לווייתן ראש מלך", די קל לזהות. למצוא אותה? זה כבר סיפור אחר לגמרי. השקנאי החמקמק הזה נצפה לראשונה על ידי זוג עיניים מערביות רק בשנת 1851, וגם היום יוכל לראות אותו רק מי שמוכן להסתכן ולסייר בביצות העמוקות של מרכז אפריקה.
גם את נמלת הפנדה, ששמה ניתן לה מסיבות מובנות, כמעט ולא תוכלו לראות, ואם תראו אולי לא תחזרו הביתה כדי לספר על זה. למרות שהיא נראית כמו נמלה רכה, מצוידת נמלת הפנדה בעוקץ רב עוצמה, שיכול "למתן" כמעט את כל מי שחוצה את דרכה. אולי זו הסיבה שזה בערך כל מה שמישהו יודע על יצור הייחודי הזה, שנצפה וצולם רק קומץ פעמים.
נחזור אל מתחת לקרקעית הים, כדי לספר לכם על דג העטלף אדום השפתיים, החי במים העמוקים של איי גלפאגוס. הדג הזה הוא צייד מסוכן ביותר, המגיע לטרפו על ידי הארכת איבר בגופו הפועל כפיתוי, ויכול גם "ללכת" על פני קרקעית האוקיינוס, הודות לסנפיריו הייחודיים דמויי הרגליים. ומה מקור השפתיים האדומות? הן משמשות כמובן לפיתוי בני זוג. רוצים נשיקה?
פודל העש הזה, על מראהו הפרוותי, מגיע מונצואלה. הזן הייחודי זוהה רק לאחרונה, בשנת 2009, אבל למעשה יש לא מעט זנים של עש, מוכרים יותר או פחות, שאינם קשורים באופן הדוק ולכולם מראה מעניין ומוזר.
נחש הצפע האפריקאי רעיל ביותר, ונמנה על "טורפי המארב". זהו צייד לילי מסוכן, הממתין לטרפו על העצים שברחבי יערות הגשם והביצות. הוא צד באמצעות זנבו, בו הוא משתמש כדי להיתלות על הענפים הנמוכים ולהפתיע את הקורבן, בעיקר צפרדעים ומכרסמים קטנים. גם סבלנות היא חלק משם המשחק בענף הציד, והצפע הזה יכול לחכות לקורבן במשך ימים תמימים. אורכו הממוצע של הנחש הוא מעט יותר מ-2 מטרים, והוא מגיע בצבעי ירוק חיוור, ירוק זית, חום או חלודה.
ברשותכם, נישאר עוד קצת בגזרת הנחשים ונציג לכם אחד שמזכיר במשהו איבר גוף מסויים. "נחש הפין" הוא מין ממשפחת "חסרי הרגליים", שהתגלה בברזיל ממש לאחרונה (בשנת 2011). הנחש הזה, שרק שני פרטים ממנו נצפו עד כה, הוא חסר ריאות הנושם דרך נימים רבים הנמצאים על עורו ומאפשרים לו ולעולם להלחיף גזים. מדובר בבעל חיים המחבב סביבה מימית, אורכו מוערך בכ-70 סנטימטרים,והוא ככל הנראה אוכל נבלות. פרטים נוספים על נחש הפין אינם ידועים, ואולי טוב שכך.
16 חיות כבר מאחורינו, והגיע הזמן למשהו קיצוני. החולד העירום, או "העכברוש עירום השומה", הוא "מכרסם מתחפר" המתגורר בחלקים שונים של מזרח אפריקה, והוא אחד מבעלי החיים היחידים המסוגלים לחיות בסביבה התת-קרקעית הקשה הזו. החולד עושה זאת בעזרת מספר תכונות פיזיות יוצאות דופן, כמו למשל אי-תחושת כאב בעור, או חילוף חומרים ושיעור נשימה נמוכים מאוד. בקיצור, איכס, איזה חמוד!
נחזור לרגע אל קרקעית הים, שם נפגוש את צלופח הים "מלחך האבן", המתאפיין כפי שרואות עיניכם בשיניים אימתניות. הצלופח הזה הוא נצר לשושלת צלופחים עתיקה, ולמרות שיניו הוא דווקא צמחוני למהדרין.
באותו הים בדיוק שוחה לו "שרימפס גמל השלמה", סרטן ימי באורך 30 סנטימטר. השרימפס הצנום הזה, המגיע במגוון צבעים מרהיבים, הוא בעצם טורף בעל טפרים חזקים ויכולת לשפד את קורבנותיו, לבתר אותם, ולגרור אותם למרחקים ארוכים. כוחו של השרימפס התגלה גם בשבי, כשמה פרטים ממנו שברו זכוכיות אקווריום.
ולסיום - "ממתק". תודו שלא שמעתם על סרטן העכביש היפני, פרוק הרגליים (יש משפחה כזו) הגדול ביותר בעולם החי. לעכביש בוגר שכזה, שהגיע למלוא גודלו, רגליים המתפרסות לרוחב של כארבעה מטרים, גוף באורך של כ-37 סנטימטרים ומשקל של 16 עד 20 קילוגרם. אם תצללו לקרקעית האוקיינוס השקט באזור יפן, תוכלו לראות את עכביש-הסרטן בעומק של 50 עד 300 מטרים. הוא ניזון מפגרים ומחסרי חוליות חסרי מזל שמגיעים לקרבתו, וההערכה היא שתוחלת חייו יכולה להגיע עד 100 שנים תמימות.
עד כאן מגוון קטנטן ולא מייצג של בעלי החיים הנדירים בעולם. מכירים חיות נדירות אחרות? הצטלמו איתן ושלחו לנו. סתם נו, גם טוקבקים עם השמות יתקבלו בברכה.