חוקרים העריכו במשך שנים ארוכות שהשרידים האחרונים של הזאב הטסמני נעלמו מן העולם – אך לא עוד. לאחרונה, חוקרים הופתעו לגלות לגמרי במקרה את שרידי הזאבה האחרונה משומרות בארון במוזיאון בטסמניה. עם פסים של טיגריס וגוף שדומה לזה של כלב, הזאב הטסמני הוא למעשה טורף וחיית כיס גדולה הקשורה יותר לנמיית הכיס ולנומבט. היונקים המרהיבים האלה נמצאו פעם ברחבי אוסטרליה, גינאה החדשה והאי טסמניה אם כי האוכלוסייה שלהם החלה להצטמצם בתחילת המאה ה-20 – ובשנים האחרונות לפני הכחדת המין הם היו נפוצים באי טסמניה בלבד.

שרידיה של הזאבה הטסמנית האחרונה, שמתה בשבי, נכללו בעבר בתוכנית חינוכית שעברה בין בתי ספר באוסטרליה ולימדה ילדים על האנטומיה של בעל החיים שנכחד. בתמונות של שעלו בימים האחרונים לרשת אפשר לראות כיצד חלקים בפרווה נותרו שטוחים, עקב זה שתלמידים הורשו ללטף ולחוש אותה. באותה תקופה – סביבות סוף שנות ה-80 – איש לא תפס את החשיבות האדירה של השריד הזה, ועורה ועצמותיה של הזאבה האחרונה אופסנו וכמעט נשכחו.

זאבים טסמניים היו מצויים בסכנת הכחדה עוד באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20. למרות זאת, אנשים עדיין נהגו לצוד אותם. הזאבה האחרונה נתפסה באופן בלתי חוקי במאי של 1936 על ידי לוכד בשם אליאס צ'רצ'יל. בהמשך, היא נמכרה בחשאי לגן החיות בעיר הובארט, שמאז נסגר. חמישה חודשים מאוחר יותר, ב-7 בספטמבר, היא מתה.

באותה תקופה אנשים עדיין היו משוכנעים שזאבים טסמניים חיים באוסטרליה וטסמניה – מה שגרם לטיפול לקוי בשרידים של הזאבה האחרונה. "אוצרים וחוקרים רבים חיפשו את השרידים האלה במשך שנים, אך ללא הצלחה", אמר רוברט פאדל, פסיכולוג השוואתי מהאוניברסיטה הקתולית האוסטרלית, בראיון לרשת ABC. "ההנחה הייתה ששרידי הגופה נזרקו מכיוון שלא נמצא שום תיעוד לגביהם משנת 1936".

החיפוש אחר שרידי הזאבה הונע מחדש רק לאחרונה לאחר שפאדל וקתרין מדלוק, אוצרת במוזיאון הטסמני, נתקלו בדוח שלא פורסם מעולם. במסמך שנכתב על ידי המפחלץ של המוזיאון בין השנים 1936 ל-1937, צוין שהזאבה הטסמנית שמתה ב-1936 הייתה האחרונה מבני מינה.

שאריות החיה הנדירה לא הוחזקו באגף הזואולוגי של המוזיאון, שם החוקרים חיפשו כבר בעבר, אלא באגף החינוכי של אותו מוסד. "העור והפרווה הופרדו בקפידה על ידי המפחלץ, על מנת שניתן יהיה להעבירם בקלות ולהשתמש בהם כדגימה לתלמידים בבתי ספר הלומדים על חיות כיס טסמניות", הסבירה מדלוק.

חוקרים מעריכים שציד היווה גורם עיקרי להכחדתם של הזאבים הטסמנים, לצד מחלות ופלישה של בני אדם לשטחי המחייה העיקריים שלהם. שרידיה של הזאבה הטסמנית האחרונה בעולם, נגישים כעת לציבור ומוצגים במוזיאון הטסמני בהובארט.