הגורילה הלבקן היחיד בעולם הלך לעולמו מסרטן העור בשנת 2003, כשהיה בן ארבעים, אבל רק כעת - עשור אחרי מותו - הצליחו חוקרים לפענח מה הפך את סנופלייק לייחודי כל כך.
הגורילה שנולד בטבע, ונלכד בשנת 1966 על ידי צידיים בגינאה המשוונית (אפריקה), היה האטרקציה הפופולרית ביותר בגן החיות בברצלונה (ספרד). כמה מחקרים ניסו לגלות את המוטציה הספציפית שגרמה לו להחוויר אך לדברי חוקרים ספרדיים הסיבה היא שהוא כנראה היה צאצא של גורילה ואחייניתו.
בקרב בני אדם ידוע על ארבע מוטציות גנטיות המסוגלות לגרום ללבקנות, אך לפי המחקר במקרה של סנופלייק מדובר בגן אחד, המכונה SLC45A2, אותו הוא ירש משני הוריו. למסקנה הזו הגיעו החוקרים אחרי שהם פיענחו את הקוד הגנטי של הגורילה, וגילו ש-12 אחוזים מהגנים מתאימים לשני ההורים מה שמעיד בסבירות גבוהה שהוריו היו קרובי משפחה.
מנהלי גן החיות לא הבינו בתחילה עד כמה נדיר היה סנופלייק, וביקשו מהציידים "לשלוח גורילות לבנות נוספות". הם ניסו להרבות אותו בשבי כדי להגדיל את כמות הגורילות הלבקניות שברשותם אך אף אחד מ-22 צאצאיו לא נראה כמוהו.
מאבקו של סנופלייק בסרטן סוקר ברחבי העולם, אך אלפי המבקרים שהגיעו לראותו נאלצו להסתפק בגרסה הסובלת והאדישה. הוא טופל במשככי כאבים והפסיק לתקשר עם הסביבה בחודשיו האחרונים.
(מקור)