התיקן הגרמני הוא אחד ממיני התיקנים הכי נפוצים בעולם. אורכו מגיע לקצת פחות משני סנטימטרים, הוא פעיל בעיקר ביום, מתרבה במהירות ומאוד מאוד מאוד אוהב לחיות בינינו - איפה שיש שאריות מזון בשפע. ואם עד עכשיו יכולתם לפחות להתנחם בעובדה שתוכלו להיפרד לשלום מהחרק הזה בעזרת מרסס ביתי או ריסוס מקצועי - אז יש לנו חדשות מלחיצות בשבילכם.
לפי ממצאים חדשים שפורסמו החודש במגזין Scientific Reports, חוקרים מצאו כי התיקן הגרמני (Blattella germanica) מפתח עמידות צולמת למגוון קוטלי חרקים - מה שאומר שהצאצאים של החרק נולדים כשהם מחוסנים לסכנה מראש ומסוגלים לשרוד אותה. ולא רק שהצאצאים יפתחו עמידות גדולה יותר ולעתים מוחלטת לקוטלי החרקים שיש כיום בשוק, אלא שהחוקרים משערים שתוך דור אחד יקרה השינוי האדיר הזה ולא תוך שנים.
"לא היה לנו מושג שמשהו כזה יכול לקרות כה מהר", אמר מייקל שרף, שותף לכתיבת המאמר ופרופסור ויו"ר המחלקה לאנטומולוגיה באוניברסיטת פרדו שבאינדיאנה. "חרקים שמפתחים עמידות למגוון של קוטלי חרקים בבת אחת יהפכו את השליטה על המזיקים האלה עם כימיקלים בלבד לכמעט בלתי אפשרית".
במסגרת המחקר, החוקרים בדקו את האפקט של שלושה קוטלי חרקים שונים על אוכלוסיות מזיקים שונות בדירות בניין בדאנביל שבאילינוי ובאינדיאנפוליס שבאינדיאנה, במשך תקופה של שישה חודשים. קבוצה אחת של מזיקים נחשפה לקוטל חרקים מסוג אחד, השנייה לשני סוגי קוטלי מזיקים והשלישית לשלושה סוגים - כולם נחשפו לקוטלים פעם בחודש במחזור של חודשיים עד שלושה. בנוסף, החוקרים בדקו את העמידות לקוטלי חרקים במשך מספר דורות של אותה אוכלוסייה, תוך כדי שאת חלקם הם לקחו למעבדה לבדיקה מקיפה.
מה שהחוקרים מצאו הוא שברוב המקרים - תתבאסו לגלות בוודאי - אוכלוסיית המזיקים נותרה יציבה או אפילו גדלה. כאשר השתמשו בקוטלים שונים נמצא שהדורות הבאים פיתחו עמידות חזקה יותר ומגוונת יותר. צורת הקטילה היחידה שהייתה יעילה היא שימוש באותו קוטל חרקים יחיד. בניסוי אחד שנעשה בשיטה זו כמעט כל המזיקים לא הצליחו לפתח עמידות נגד הרעל. אולם, בניסוי אחר החוקרים לקחו אוכלוסיית מזיקים שהינה קצת יותר עמידה מהקודמת, ואלו כבר הצליחו לעמוד בפני אותו קוטל ואף להגדיל את האוכלוסייה. החוקרים מסבירים כי נקבה אחת יכולה לייצר עשרות צאצאים בכל כמה חודשים, מה שמהר מאוד ממלא אוכלוסייה דלילה בפרטים.
חוקרים מהמחלקה לאנטומולוגיה באוניברסיטת פלורידה מדגישים כי התיקן הגרמני הוא המין ש"נותן לכל שאר התיקנים שם רע". הוא מפיץ בקטריות שעלולות לגרום למחלות, הצואה שלהם וחלקי הגוף שהם משירים יכולים להוות טריגר להתקף אסטמה והמראה שלהם עלול לגרום מתח רב עבור אנשים מסוימים (כלומר, כולם כמעט).
מסקנת החוקרים מכל הניסוי המלחיץ והעגום הזה, היא שעל מנת לשלוט במזיקים החיים בבתים יש צורך מידי לחשוב על שיטות קטילה אחרות שלא מבוססת רק על כימיקלים. יש צורך בגישות משולבות כדי להתגבר על העמידות שהם מתחילים לפתח במהירות, כמו לשמור פשוט טוב יותר על ניקיון הבית, להשתמש בשואב אבק כדי ללכוד את החרקים ולהכין עבורם מלכודות טבעיות.
ואם כבר חרקים: