התנשמת שמוסרת הודעות פרטיות בפייסבוק הביאה איתה הזמנה שקשה לסרב לה: "הכשרת מכשפות שמאניות" בכפר ורדים. אחרי שהתלבטתי אם שווה לי להיות מכשפה שמאנית כמו שתמיד חלמתי, ולא מצאתי משהו יפה ללבוש שייראה מכושף אבל כאילו סתם זרקתי את זה עליי בדרך החוצה, החלטתי לחקור קצת את ההזמנה המשונה הזאת. מסתבר שההצעה מצטרפת לתופעה הולכת וגדלה בארץ ובעולם של קבוצות וכתות העוסקות בפרקטיקות מאגיות.

פורומים של מכשפים צעירים כמו "מיסטיקה ומאגיה" של fxp המציע פלטפורמה למכשפים המחליפים מתכוני שיקויים ולחשים, קבוצת "מאגיה" בפייסבוק שמהווה במה לאנשי עידן חדש שמריצים עצות ודחקות בנושאי מיסטיקה וכן כנסים ומפגשים ללימוד האומנות העתיקה של הכישוף דוגמא לכך הוא פסטיבל מאבון שמתארגן פעם בשנה (השנה בוטל הפסטיבל). שמאניזם ונאו-פגאניזם הם כולם מושגים המחלחלים לתוך השיח הישראלי ולאט לאט מבססים את מקומם בלבם השחור של יהודי ארצנו.

לעומת קבוצות אחרות שרוכבות על גל הניו-אייג', המכשפים המודרניים לוקחים את עצמם באירוניה מסוימת. חצי הקריצה של הארגונים הללו, ההומור העצמי והשובבות בשימוש במושגים הלקוחים  ישירות כמעט מספרי פנטזיה, כולם קשורים באופן עמוק להתפתחות הכישוף המודרני, דבר שמעמיד אותם כמבשרים של עולם הניו-אייג' אך גם כסוג של ויטרינה החושפת מה שקבוצות אחרות היו רוצות שלא נראה. זה אולי הייחוד של הכישוף המודרני והאנשים המגדירים את עצמם מכשפים.

ההבדל העמוק ביותר בין המכשפים ההיסטוריים למכשפים המודרניים הוא עצם השימוש במילה "כישוף". פעם "מכשף" או "מכשפה" היו מילים שליליות, שנקשרו לעולם אפל של רשע וכוחות מהשאול ומהסיטרא אחרא. כיום המגמה הזו אמנם לא נעלמה אך היא זוכה גם לאלטרנטיבה ראויה. אנשים משתמשים במושג "כישוף" כדבר שבשגרה כמושג חיובי, ואף מזהים את עצמם כ"מכשפים" "מאגיקונים" או "שמאנים". המהפך הזה קשור באופן ישיר לאירוניה השחורה של בני הנאורות והרומנטיקה שמאסו בכנסייה הנוצרית, בערכיה השמרניים ובחיבתה להעלות באש כל אדם שלישי שהיא פוגשת.

המושג "כישוף" שימש בעת העתיקה באותו אופן שהמושג "קומוניסט" שימש בארצות הברית של שנות ה-60  או כמו שהמילה "קפיטליסט" שימשה את רוסיה של סטאלין. הוא אפיין את כל מי שלא היה קשור אליך או שלא אהבת. היהודים האשימו את הכנענים בכישוף, המוסלמים האשימו את הנוצרים  והאחרונים האשימו - איך לא? - את היהודים. איש הדת של האחד היה המכשף של האחר. סובלות עיקריות ממשחק ההאשמות הזה היו הנשים -ה"אחר" האולטימטיבי. תחת הכותרת של כישוף הואשמה כל מי שלא הסתדרה עם הקוד האתי הנוקשה של הכנסייה הקתולית. הכנסייה של ימי הביניים חיברה בין עולם הכישוף לעולם הפגאני. ההאשמה בכישוף הצטרפה לחתירה תחת עקרונות הכנסייה הנוצרית. מכשפות נאשמו לא רק בהפיכת ילדים לצפרדעים או רכיבה על מטאטא בשמיים, אלא גם בייסוד של דת מחתרתית ואלילית, רחמנא לצלן - חטא שעונשו היה עינויים ומוות.

via GIPHY

ההיסטוריה, כידוע, ניחנת בחוש עדין של אירוניה. האשמות הכנסייה הקתולית הפכו ברבות הימים הבסיס לייסוד של מסדרי הכישוף המודרניים. מהפכת הנאורות הביאה עמה רוחות חדשות, של רציונליזם וריאליות, ועצרה בגופה את המשך השריפות האקראיות של אנשים תמימים באשמות הכישוף המפוקפקות. הכישוף, יחד עם הדת עצמה, נדחו על הסף. את האל החליף המדע ואת הכמרים הכריזמטיים החליפו פילוסופים, פוליטיקאים היסטוריונים וארכיאולוגים. אלו, בתורם, חשפו מתוך האדמה ובין הטקסטים העתיקים תרבויות נושנות שלא היו מוכרות לעולם. מצרים העתיקה, בבל, יוון ורומא.

אנשי אריסטוקרטיה שונים שהתעניינו בעולם הרוח, מאסו בכנסייה, התעייפו מהרציונליזם הקר והמונוטוני החלו לעסוק בעולם המסתורין. כך קמו להם מועדונים ומסדרים שעניינם היה כישוף, סגידה לשטן ופגאניזם, בעיקר כתירוץ לארגן אורגיות ולהתנסות בסמים מסוגים שונים. כל מה שהוגדר פעם כתועבה הפך בידי האריסטוקרטים השיכורים וחובבי ההומור השחור לאופנתי. הם נפגשו במסדרים ופגישות של מה שכונה "מועדון הלפייר" ביניהם אפשר לציין את חברת הפיניקס ומאוחר יותר את מסדר הo.t.o . המסדרים, שהחלו כמעין בדיחה על עולם הכנסייה, חיברו בין רעיונות שונים שעניינו אותם, כמו תרבות עתיקה, עבודת האלילים וכישוף, צירוף שהפך להיות מקובל ואומץ על ידי קבוצות הכישוף שקמו במאה ה-20. המפורסם שבמסדרים אלו הוא  "המסדר ההרמטי של השחר הזהוב" ששילב עיסוק במאגיה קלטית, קבלה, מיתולוגיה מצרית וקלפי טארוט.

#womenofthegoldendawn #occultists #hermeticorderofthegoldendawn

A post shared by Denise ❤️��✨ (@veggiealchemy) on

המסדר בישר לא רק את חזרה של עולם הכישוף לתוך המערב ה"נאור", אלא אף את עמודי התווך של כל תרבות הניו-אייג' שתתפתח במאה העשרים. את השם "ניו-אייג'" בחרה הדמות השנויה במחלוקת ביותר מתוך השחר המוזהב: אליסטר קרואלי, מכשף רב כוח, גזען ושוביניסט, שהציע לכנות את העידן שלנו "העידן החדש" - העידן של הורוס, אל מצרי מפורסם, שיחליף את העידן של איסיס ושל אוסיריס, הוריו. לתוך הניו-אייג' נכנסו במאה העשרים קבוצות כמו הסיינטולוגיה, קבלה לעם, אנשי המדיטציה הטרנסצנדנטלית וקבוצות נוספות הקושרות בין תרבות מזרחית לתרבות מערבית.

את המוסר המפוקפק וההומור השחור שאפיינו את המסדרים הראשונים החליפו במאה ה-20 אהבה לטבע ופמיניזם במיוחד באמצעות ג'ראלד גארדנר וקבוצת הוויקה, אך חוש האירוניה מעולם לא נטש את התרבות הזו. הכישוף נשאר  הרבה פחות רציני וחמור סבר מאשר קבוצות אחרות השייכות לזרם הניו-אייג'. אתם מוזמנים לשוחח עם מאמינים של הסיינטולוגייה או לתפוס בפתח תקווה חבר ב"בני ברוך" – קבלה לעם - כדי להבין את ההבדל.

A post shared by @witches_of_the_wild on

הפער בין פורום המעריצים של הארי פוטר לבין התלמידות בקורס לשמאניות מתחילות קטן בהרבה ממה שהיינו מצפים. ואולי זה סוד הקסם של הכישוף, שמראש מכריז על הכוונות המלאות שלו ולא מפחד להיתפס קצת כמשחק יותר מכל דבר אחר. אדרבא הגבול בין כתיבה על מכשפים לבין הכישוף עצמו נראה מטושטש מתמיד. יוצרים כמו ניל גיימן, אורסולה לה גווין ואלן מור מחברים בחייהם בין שני העולמות. ואם אתם לא מאמינים תקשיבו לעצה של גרנט מוריסון, הקומיקסאי והמכשף הציע, תנסו את זה. אם זה לא עובד, פשוט אל תאמינו בזה.

via GIPHY