אנחנו מתהלכים בעולם, בטוחים שהכל בסדר ואם רק נפקח את העיניים ונביט לצדדים כשאנחנו חוצים את הכביש, הכל יהיה בסדר. אבל אם יש משהו שהסדרה "דברים מוזרים" מלמדת אותנו כבר שלוש עונות זה שבכל רגע אנחנו יכולים להישאב למקום אחר, שלא ברור איפה הוא נמצא. מרגיע, נכון? כדי להפוך את העניינים למפחידים אפילו יותר, הנה רשימה של אנשים אמיתיים לגמרי שנעלמו לממד אחר. או לפחות, נראה שזה מה שקרה להם.

האנשים האלה נעלמו בלי להותיר עקבות. בבת אחת. הם נעלמו מתוך מבנים, או שהם נעלמו ונראה היה שהם משדרים אותות מצוקה, אם כי אף אחד לא יכול למצוא אותם. מה לעשות, ממד אחר ההוא ההסבר הכי הגיוני.

אם אתם חושבים שזה בלתי אפשרי, אנחנו מזמינים אתכם למצוא הסברים אחרים למקרי ההיעלמות המסתוריים האלה. אנחנו מבטיחים לכם, זה לא יהיה קל.

קריסטל מיל, קולורדו (צילום: Peter Kunasz / Shutterstock)
קריסטל מיל, קולורדו|צילום: Peter Kunasz / Shutterstock

אוון פרפיט: נעלם מפתח הבית

אוון פרפיט התגורר בעיירה אנגלית בשם שפטון מאלט, ונעלם באופן מסתורי בערך בשנות השישים של המאה ה-18. פרפיט לא היה מסוגל להתהלך בכוחות עצמו בגללה מחלה, ולכן גר עם אחותו, שטיפלה ועזרה לו לנוע ברחבי הבית.

יום אחד ישב פרפיט ליד הדלת הקדמית, המקום הקבוע שלו, ואחותו ניגשה אליו כדי להזיז אותו. היא מצאה על הכיסא רק את המעיל של אחיה. היא שיערה שאולי אחד השכנים עזר לו להיכנס הביתה, אבל היא לא הצליחה למצוא את אחיה בשום מקום.

כל השכנים הכחישו שעזרו לפרפיט לקום מהכסא, או שראו מישהו אחר מזיז אותו. איש לא ראה אותו שוב. כיוון שהוא לא יכול היה ללכת לבדו, איש לא מצא אותו ולא היו לו עקבות, אין הסבר שיהיה הרבה יותר טוב והגיוני מממד אחר.

בריאן שייפר (צילום:  findbrianshaffer, wikimedia)
צילום: findbrianshaffer, wikimedia

בריאן שייפר: בלי תיעוד

בריאן שייפר, סטודנט לרפואה באוניברסיטת אוהיו, נעלם באפריל 2006. הוא נפגש עם כמה חברים בבר, ונראה לאחרונה בשעה 2:00, כאשר עדים ראו אותו משוחח עם שתי נשים בבר.

זמן קצר לאחר מכן, חבריו של שייפר כבר לא ראו אותו. הם הבינו שהוא כבר לא נמצא בבר, והניחו שהוא הלך הביתה. אבל בריאן מעולם לא הגיע הביתה. למעשה, הוא נעלם מעל פני האדמה.

בבר שבו נראה שייפר היו מצלמות אבטחה בכניסה. באופן מוזר ומטריד, המשטרה מצאה תיעוד של שייפר נכנס אל הבר, אבל לא נמצאו צילומים שלו יוצא ממנו. החוקרים לא מצאו עדות לעבירה שבוצעה, או לכל דבר אחר.

לואי לה פרינס: תזמון מושלם מדי

לואי לה-פרינס היה ממציא בן המאה ה-19 שהתמחה במצלמות, ולמעשה היה הראשון ליצור סרט קולנוע זז ב-1888. הוא היה בדרכו להפוך את ההמצאה שלו ללהיט, ולהיות איש עשיר מאוד. אלא שב-1890 לה-פרינס נסע לאמריקה כדי להשיג פטנט על המצאתו. הוא עלה על רכבת לפריז, שם היה צפוי לקחת ספינה שתביא אותו לאמריקה. אלא שלאחר שעלה על הרכבת, לה-פרינס לא נראה יותר לעולם.

הנוסעים ראו את לה-פרינס נכנס לתא הפרטי שלו, ולפי עדויות לא נצפה שום דבר חשוד, וכל החלונות היו סגורים בבטחה. כשהרכבת נכנסה לתחנה, לה-פרינס לא נראה בשום מקום. השוטרים פירקו את הרכבת בחיפושים, אבל לא מצאו שום דבר. מה שהפך את הסיפור לעוד יותר מוזר הוא שגם המטען של לה-פרינס, שהיה בקרון אחר לחלוטין, נעלם גם הוא.

לואי לה-פרינס (צילום: Hulton Archive, GettyImages IL)
לואי לה-פרינס|צילום: Hulton Archive, GettyImages IL

השאלות החלו להיערם. האם לה-פרינס ביצע סוג של התאבדות מסוגננת? השערות אחרות העבירו את האשמה לעבר משפחתו, ובמיוחד אחיו, שסבל מקשיים כלכליים וכביכול שם עין על הירושה הנדיבה. אבל היה עוד שחקן לתעלומה: תומס אדיסון. המוות של לה-פרינס הגיע בתזמון מושלם בשביל אדיסון: אדיסון החל גם הוא להשתעשע בצילום, ולטענתו יצר את מצלמת הקולנוע הראשונה. אלא שאדיסון עוד לא רשם את מצלמתו כפטנט, ואם לה-פרינס ירשום את הפטנט בארה"ב לפני שהוא יספיק - כל עבודתו תרד לטמיון. מותו של לה-פרינס האיר פנים לאדיסון והוא רשם את המצלמה כפטנט ולקח את כל הקרדיט על המצאת מצלמת הקולנוע הראשונה.

אז לאדיסון היו די הרבה סיבות להעלים את לה-פרינס, אבל נניח שהוא אחראי לזה - כיצד הוריד את הגופה מהרכבת בלי שאף אחד ישים לב? התעלומה הזאת נשארה בלי פתרון וחובבי הקונספירציה אוהבים לחשוב שגם כאן מעורב ממד אחר.

ג'יימס א. טאדפורד: התנדף מהאוטובוס

בנובמבר 1949 עלה ג'יימס א. טאדפורד על אוטובוס בסט. אלבנס בוורמונט, שם ביקר את משפחתו. היעד: ביתו שבעיירה בנינגטון.

14 נוסעים ראו את טאשדפורד מנמנם בכיסאו בתחנה שלפני היעד שלו. אלא שבתחנה הבאה, טאדפורד כבר לא היה באוטובוס. חפציו נשארו במקומם.

ואם זה לא מספיק מוזר עבורכם, אשתו של טאדפורד נעלמה כמה שנים קודם לכן. טאדפורד, ששירת בצבא האמריקאי במלחמה העולם השנייה, חזר משדה הקרב וגילה שאשתו נעלמה ורכושו ננטש. האם אשתו מצאה דרך להביא את בעלה לממד הבא איתה?

תלמה פאולין מלטון: מה קרה בשביל?

בגיל 58, תלמה פאולין מלטון נעלמה בזמן טיול רגלי עם חבריה בספטמבר 1981. השלושה צעדו בפארק גרייט סמוקי מאונטיינז, במסלול קליל שמלטון הכירה היטב.

היא הלכה מעט לפני חבריה, ולכן הייתה הראשונה לעבור בעיקול דרך. כשהחברים עברו את אותו העיקול, מלטון נעלמה. היא סבלה מעודף משקל ומלחץ דם גבוה, כך שהסיכוי שהיא פשוט התחילה לרוץ קדימה נמוך במיוחד. למרות חיפושים נרחבים מהירים שנעשו, שום זכר למלטון לא נמצא מעולם ואף אחד לא מצליח למצוא הסבר הגיוני לכך.

פראבדהדייפ סראון: מי זעק לעזרה?

פראבדהדייפ סראון הוא חייל מילואים קנדי, שנעלם בזמן טיול באוסטרליה במאי 2013. סראון החנה את הרכב השכור שלו ויצא לטרק בפארק קוזיאסקו. אחד מאנשי הפארק קרא למשטרה לאחר ששם לב שהרכב לא זז ממקומו במשך שבוע, אף שעליו התנוסס אישור לחניה ל-24 שעות בלבד.

שני שומרים בפארק שמעו משהו שנשמע כמו זעקה לעזרה בדיוק באזור שסראון נעלם בו. השומרים התעקשו כי היו בטוחים ששמעו זעקות והלכו לכיוונן, אך למרות זאת צוותי החיפוש לא הצליחו לאתר אותו, הדבר היחיד שנמצא היה בקבוק מים. מקור הקול נותר לא ידוע.

אליזבת או'פריי: ענתה לטלפון

מה יש שם בהרים של אוסטרליה? במארס 2016, נעלמה בהרים הכחולים הסמוכים לסידני אליזבת או'פריי.

בת ה-77 צעדה על אחד השבילים בהרים עד שהלכה לאיבוד. יום לאחר שמשפחתה דיווחה על היעדרותה, הצליח צוות חילוץ ליצור איתה קשר בטלפון הנייד. היא אמרה שהיא בסדר, אבל אין לה מושג איפה היא. כמה ימים לאחר מכן, תושבי האזור וכוחות משטרה שמעו צעקות לעזרה, ובכל זאת לא הצליחו לאתר אותה.

עד היום, אליזבת או'פריי לא נמצאה. בזמן שנעלמה היא נטלה תרופות נגד שבץ שעלולות לגרום לבלבול, מה שעשוי להסביר מדוע הלכה לאיבוד. ובכל זאת, זה עדיין לא מסביר איך איש לא הצליח למצוא אותה אפילו אחרי שיחת טלפון וצעקות לעזרה שרבים הצליחו לשמוע וניסו לאתר את מקורן.

ברנדון סוונסון: אוי, לא

הסטודנט בן ה-19 ממינסוטה נעלם במאי 2008. לאחר לילה של בילוי עם חברים, הוא התרסק עם מכוניתו לתוך תעלה. הוא יצר קשר עם הוריו בטלפון, וביקש שיבואו לאסוף אותו. כאן העניינים מתחילים להיות מוזרים.

ברנדון סיפר להוריו שהמכונית שלו סטתה מהדרך ליד עיירה בשם לינד. הוא עמד לצעוד לכיוון העיירה, ושם לפגוש אותם. עם זאת, כשההורים התקרבו ללינד, הם לא ראו סימן לא למכונית ולא לברנדון. המכונית נמצאה מאוחר יותר ליד עיר אחרת בשם טאונטון, שאינה קרובה בשום אופן למקום שבו טען ברנדון שהוא נמצא בו. יתרה מכך, ברנדון נהג לנסוע בדרך הזו באופן קבוע, כך שלא סביר שהוא התבלבל.

השיחה בין ברנדון לאביו ארכה כ-45 דקות, בזמן שהוריו ניסו לאתר אותו, כאשר לפתע הוא אומר: "אוי לא!", והקשר נותק. הרשויות הניחו שברנדון נפל לנהר סמוך, אבל כשהוריו צלצלו אליו שוב, הטלפון שלו המשיך לצלצל, עניין בלתי אפשרי אם הוא היה נופל אל תוך המים. איש לא ענה לשיחות האלה, וברנדון לא נראה יותר.

דמיאן מקנזי: בלי עקבות

בספרו "נעדרים 411", מתאר המחבר דיוויד פאולידס את המקרה המסתורי של דמיאן מקנזי, נער בן 10 שנעלם ב-1974 בזמן קמפינג עם 40 תלמידים נוספים במפלי ויקטוריה, באוסטרליה. הקבוצה הייתה בטיול אל ראש המפלים, כשחבריה הבחינו שדמיאן נעלם.

לדברי אחד הילדים, המחפשים מצאו עקבות של דמיאן לכל אורך השביל, עד שהן נעלמו באופן מסתורי. כאילו מישהו חטף אותו. איש לא זיהה אנשים חשודים באזור, וכלבי המעקב של הרשויות לא הצליחו למצוא עקבות. הילד לא נמצא מעולם.

כאילו דמיאן שוגר לפתע למקום אחר, משאיר מאחוריו שובל של עקבות.