מסמכים רשמיים שחושפים את זוועות מחנות הריכוז הנאצים היחידים שהוקמו על אדמת בריטניה, נחשפו לראשונה לציבור.
אלפי יהודים צרפתים, שבויי מלחמה רוסים ואסירים פוליטיים גרמנים נכלאו באי התעלה הזעיר אולדרני בין השנים 1942-1945. הדוח הסודי של קצין בריטי בשם פאנטצ'ף שנכתב על המקום לפני 75 שנה, אמור היה להיות נעול בארכיונים הבריטיים עד שנת 2045, אולם עותק ממנו ניתן לרוסים, ובימים אלו הוא דלף החוצה.
המסמכים מלמדים באופן חד משמעי כי בריטניה חקרה את הזוועות שעשו הנאצים בשטחה לאחר המלחמה, אך סירבה להעמיד לדין אשמים מחשש לייצר מבוכה בינלאומית.
לורד אריק פיקלס, השליח המיוחד של בריטניה לנושאים הקשורים לשואה, אמר כי לציבור מגיע לדעת מדוע בריטניה לא הצליח להעמיד לדין נאצי אחד בגין פשעי מלחמה שבוצעו באי הבריטי. לדבריו, "מה שקרה לא מייצג את ממשלת בריטניה באותה תקופה, ואנחנו רוצים להציג את העובדות המלאות בפני האומה. לכן, אני חושב שעלינו לפרסם את כל המסמכים המסווגים הקשורים לשואה בינואר הקרוב".
הפרטים על האלימות השיטתית והרצח שנעשה באי אולדרני נחשפו לראשונה על ידי ITV בתחילת החודש, כאשר פרטים נוספים פורסמו בסאנדיי טיימס. הדוח המסווג נכתב על ידי קצין המודיעין הבריטי, מייג'ור תיאודור פאנטצ'ף, שהיה אז בן 24, לאחר סדרת ראיונות שערך על האי בסיום מלחמת העולם השנייה.
הקצין הצעיר, ששלט בצרפתית ובגרמנית, שוחח עם יותר מ-3,000 עדים, בהם שבויי מלחמה לשעבר, חיילים גרמנים ואזרחים. העדים תיארו מקרים מזעזעים, בין היתר, יהודים ורוסים שהוכו או נרצחו לשם הנאה, אסירים שאכלו בשביל לשרוד אוכל רקוב, זבל ושבלולים, ואפילו שקלו קניבליזם באחד המקרים שצוין. פאנטצ'ף גם תיאר כיצד נער רוסי עונה על ידי כך שהוכרח לשבת על תנור לוהט במשך 30 דקות. הוא סיכם את הדוח: "בוצעו פשעים בעלי אופי אכזרי ושיטתי על אדמת בריטניה בשלוש השנים האחרונות".
The only Nazi concentration camp built on British soil, on Alderney.
Forensic archaeologists are finally able to search for unmarked graves. They uncover evidence that the Nazis wanted buried forever on 'Adolf Island'. Thanks to @SmithsonianChan https://t.co/TLPuSah7cO pic.twitter.com/OgtUHgXrQI
איי התעלה נכבשו ב-15 ביוני 1940 על ידי הנאצים, לאחר שווינסטון צ'רציל החליט כי יש להם חשיבות אסטרטגית מועטה וניתן להשאירם ללא הגנה. צ'רצ'יל התחמק מלהזכיר את האיים הכבושים בשידוריו לאומה, מפני שהאמין שהמחשבה על נאצים שעוברים ליד סמלים אנגליים – למשל, תיבות דואר אדומות ותמרורים באנגלית, עלולה לפגוע במורל של העם.
ארבעה חודשים לאחר מכן הודיע היטלר על תכניתו להקמת מבצר באיים, כחלק ממה שכונה "החומה האטלנטית", במטרה למנוע מבעלות הברית אפשרות פלישה לאירופה. אולדרני, שתושביו הועברו למקום אחר, היה אמור להיות אחד המקומות המבוצרים ביותר, ומהנדסים נאצים צבאיים הגיעו למקום זמן קצר לאחר כיבושו. במסגרת זאת, הוקמו בו ארבעה מחנות עבודה, החל משנת 1941. בשנת 1943 הפך ה-SS שניים מהם למחנות ריכוז.
ההערכה היא כי יותר מ-6,000 איש, בני 27 לאומים שונים, נלקחו לאי. האסירים הגיעו על סירות, בצפיפות קשה של פחות ממטר מרובע לאדם, וללא כל תנאים סניטריים. חלקם מתו במהלך המעבר לאי או בזמן שעגנו בנמל במשך ימים וחיכו לצאת החוצה.
יוזף קייזר, קצין בחיל הים הגרמני, נזכר ב-14 גופות הרוגים שהוצאו לאחר שספינה המתינה בנמל במשך חמישה ימים, כשגופה אחת "נאכלת על ידי חולדות או רוסים", לדבריו.
האסירים התגוררו בצריפי עץ, רבים מהם היו לחים, מוצפים במים, בנויים באופן רעוע ומוקפים בגדרות תיל. הם עבדו לפחות 12 שעות ביום בעבודות פרך, עם הפסקה קצרה בצהרים, במשך שבעה ימים בשבוע. לא היה להם ציוד מיוחד, למעט כפכפי עץ, והם לבשו את אותם הבגדים כל השנה.
האסירים חיו ברעב כבד – התפריט שלהם כלל חצי ליטר קפה, "בלי חלב או סוכר" לארוחת בוקר, חצי ליטר של מרק כרוב לארוחת צהרים ומנה דומה של מרק וכיכר לחם של קילו אחד שבה התחלקו 5-6 גברים לארוחת ערב. באופן טבעי, רבים מהגברים חיפשו מזון בין השאריות שהותירו אחריהם כלבים ובעלי חיים מתים שנקברו תחת הזבל.
ארנסט וינסנט קלארק, חקלאי בריטי שנשאר באי, תיאר מצעד קבוע של אסירים חולים שהותקפו באכזריות על ידי שומרי המחנה, כולל בעיטות בכליות. קארל תייס, מפקד המחנה, חייב את הקצינים שלו לצבוע את קירות משרדו ארבע פעמים כדי להסיר משם כתמי דם. על שרפורהר הוגלו, ראש כוחות ה-SS, נכתב כי הוא נתן לחיילים שלו חופשה של 4 ימים, ותוספת מזון ושתייה, על כל חמישה אסירים שרצחו.
הרופא הנאצי שרפורר קרלמן נתן לאסירים קשישים וחסרי יכולת לעבוד זריקות קטלניות שהרגו אותם תוך חמש דקות. בהזדמנויות אחרות, אסירים הושלכו לים בגלל שלא עבדו מספיק קשה.
פנטצ'ף הגיע למסקנה שלפחות 372 אסירים נרצחו במחנות הריכוז והעבודה באי, אך הנתון האמיתי עשוי להיות גבוה בהרבה, כאשר היסטוריונים מודרניים מעריכים כי מספר ההרוגים נע בין 700 ל-950 איש.
מספר עדים סיפרו על בורות ששימשו כקברי אחים, שבכל אחד נקברו כ-10 גופות, והקברים נותרו פתוחים עד שהתמלאו.
הדוח של הקצין הבריטי הכיל רשימה ארוכה של בכירים נאצים בשמם המלא, הפשעים שהואשמו בהם וראיות לכך. כעת, לאחר ההדלפה, יש סיכוי גדול כי המסמכים המלאים יצאו לאור.