מאז גילוי הספינקס הגדול ועד היום, מצרים העתיקה לא מפסיקה לרתק אותנו. במשך 200 השנים האחרונות, היסטוריוניים וארכיאולוגיים הפכו להיות אובססיביים לגבי מצרים. ועדיין, אחרי כל שנות החיפושים האלה, יש הרבה מאוד שאנחנו לא יודעים. תגליות גדולות ביותר בעולם מכוסות תחת החולות של מצרים ומחכות לאחד שיחשוף אותן. וגם, כאשר נחשפות תגליות כאלה ואחרות, הן מובילות לשאלות מסתוריות רבות שמבקשות תשובה. הנה שבע מהן:
1. המבוך האבוד של מצרים
לפני 2500 שנים, היה מבוך ענק במצרים, שלפי המסופר אף טיפס מעל הפירמידות. הוא מתואר כבניין מסיבי בגובה של שתי קומות. בפנים היו 3000 חדרים שונים, כולם מחוברים דרך מבוך מתפתל של מעברים מורכבים. איש לא הצליח למצוא את דרכו ללא מדריך. בתחתיתו היה מפלס תת קרקעי ששימש לקבורה של מלכים, ובחלק העליון היה גג מאסיבי מאבן אחת ענקית. טוב, אנחנו כבר יודעים שהיה להם עודף בידיים עובדות.
יש לא מעט מקורות ראשוניים של סופרים שתיארו את המקום לאחר שהיו בו, אבל איכשהו 2500 שנים לאחר מכן ואנחנו עדיין לא בטוחים מה המיקום המדויק. הדבר הקרוב ביותר שנמצא היה אבן עצומה של 300 מטרים שיש שמאמינים כי היא הייתה פעם הבסיס של המבוך.
בשנת 2008, צוות של גיאוגרפים סרקו את האבן ומצאו כי מתחת נראה מבוך תת קרקעי כפי שאחד מן הסופרים מתארים. בנתיים, אף אחד לא חפר או נכנס פנימה כדי לבדוק את הממצא. ועד שזה יקרה לא נוכל לדעת בוודאות אם באמת מצאנו את הפלא הארכיאולוגי הכי גדול של מצרים.
2. המלכה האלמונית של מצרים
בשנת 2015, ארכיאולוגים נתקלו בקבר של אישה שנקברה בין הפירמידות הגדולות של מצרים העתיקה. בקברה היו כתובות הקוראות לה "אשת המלך" ו"אם המלך". לפני 4500 שנים, כשהאישה הזו הייתה בחיים, יתכן שהיא הייתה אחת הנשים החשובות והמשפיעות ביותר באותה התקופה - אבל לאף אחד אין באמת מושג מי היא.
היסטוריונים כינו אותה "חנטקאווס השלישית", תחת ההנחה שהיא ביתה של המלכה "חנטקאווס השנייה". יש שמאמינים שאולי היא הייתה אשתו של פרעה נפרפר ואמו של פרעה מקאור – אבל כל זה נשאר בגדר ניחוש בלבד. בכל אופן, אם השם שלה אכן היה חנטקאווס השלישית, אז אין שום התייחסות אליה בכתבים ובממצאים קודמים. פעם היא הייתה אישה חזקה, היום עוד תעלומה לא פתורה.
3. הספינקס של ישראל
בשנת 2013 בתל חצור, מצאו ארכיאולוגים משהו שמעולם לא ציפו שימצא כל כך רחוק ממצרים: ספינקס מצרי בן 4000 שנים, או לפחות חלק ממנו. נמצאו כפותיו של הפסל מונחות על בסיס. כל השאר, כך האמינו, הושמד בכוונה לפני אלפי שנים. השערת המומחים היא שהפסל היה בגובה של מטר ובמשקל של חצי טון.
עד היום איש אינו יודע מה עשה פסל מצרי בישראל. הרמז היחיד שנותר הוא הכתובת שמופיעה מאחור על הבסיס בה כתוב "המלך מיסרינוס", שם פרעה ששלט על מצרים בסביבות שנת 2500 לפנה"ס.
סביר להניח שתל חצור לא נכבשה על ידי המצרים. בתקופת שלטונו של מנכאורע, תל חצור הייתה מרכז מסחר בכנען, שקישר בין מצרים לבבל. הסחר היה חיוני לרווחתם הכלכלית של שתי המעצמות הגדולות ביותר באזור.
הניחוש הטוב ביותר הוא שהספינקס היה מתנה. אבל אם זה אכן כך, לא ברור למה המלך מנכאורע שלח אותה, או למה שמישהו ינפץ אותה. כל מה שאנחנו יודעים בוודאות הוא שמסיבה כלשהי, מישהו בנה ספינקס במרחק של 1000 קילומטר מהספינקס הגדול של גיזה.
4. החדר המסתורי של הפירמידה הגדולה
הפירמידה הגדולה מכולן נבנתה לפני 4500 שנה לפרעה ח'ופו. מדובר במבנה שמתנוסס לגובה של כ-150 מטרים, שנבנה עם יותר מ-2.3 מיליון לבנים. ובכל זאת, עד לאחרונה, נראה היה שישנם רק שלושה חדרים בפנים.
בעיני חוקרים רבים העובדה שיש כל כך הרבה מקום מבוזבז היא עניין תמוה, ולכן החלו לסרוק את הפירמידה בנובמבר 2017 כדי לראות אם יש משהו שהחמיצו. ואכן, מעל הגלריה הגדולה של הפירמידה, נמצאו סימנים לכן שיש חדר נסתר והוא כנראה החדר הכי גדול בכל הפירמידה.
הדבר המוזר הוא שהמצרים בנו במכוון את החדר המוסתר כך שלא יהיה נגיש לחלוטין. אין מסדרונות או מסלולים שמחוברים אליו. הדרך היחידה שבה יכלו להכניס משהו או מישהו פנימה, הייתה למלא את החדר לפני שבניית הפירמידה הסתיימה.
איש עדיין לא זכה לראות את פנים החדר הנסתר, אבל מה שלא יהיה שנמצא שם - אין ספק שפרעה חופו קיווה שאיש לא ימצא את זה.
5. המומיה העטופה בספר זר
בשנת 1848, אדם קנה מומיה מצרית עתיקה של בעל חנות באלכסנדריה. במשך השנים הציג את המומיה כקישוט מבלי להבין עד כמה מוזר החפץ שמצא. כמה עשורים לאחר מכן, מדענים קילפו את התחבושות ומצאו משהו מאוד יוצא דופן - המומיה הייתה עטופה בדפי פשתן של ספר שלא נכתב במצרים.
רק כדי להבין את השפה נדרשה חקירה של שנים שבסופה התברר כי הכתב הוא אטרוסקית, השפה של הציוויליזציה העתיקה שחיה פעם באיטליה המודרנית. זו שפה שאנחנו יודעים עליה מעט מאוד. המילים המקיפות את המומיה הזאת יוצרות את הטקסט האטרוסקי הארוך ביותר שנמצא אי פעם.
ישנן שאלות רבות שעולות בעקבות התעלומה הזו. ראשית, המומחים עדיין לא יודעים מה כתוב בטקסט. פוענחו מספר מילים בודדות שנראות כמו תאריכים ושמות של אלים, אבל מעבר לכך אפשר רק לשער מה זה באמת אומר או למה שמישהו יעטוף את זה סביב גופה.
מעבר לכך, אין לנו מושג למה הספר האטרוסקי היה עטוף סביב מומיה במצרים. אולי הגופה הייתה אטרוסקית, אבל אם כן, כיצד היא הגיעה למצרים? ובאיזה מסר סופי לעולם היא בחרה להתעטף?
6. העלמות המלכה נפרטיטי
המלכה נפרטיטי היא דמות אגדית, אחת מתוך מספר מצומצם של נשים ששלטו במצרים. היא הייתה אשתו של פרעה אחנתן, ככל הנראה אמו של פרעה תות ענח' אמון. לפי הנרטיב של מצרים הקדומה, היא שלטה על מצרים בזכות עצמה. ובכל זאת, בעוד קברים של פרעונים אחרים עדיין מתגלים במצרים, אף אחד לא הצליח למצוא את מקום מנוחתה הסופי של נפרטיטי.
החיפוש אחרי הקבר שלה נמשך שנים. עד 2018, ארכיאולוגים היו כמעט משוכנעים שהם מצאו את מקום קבורתה בתא סודי מוסתר בקבר של המלך תות ענח' אמון, עד שהם סקרו בקפידה את הקיר והבינו שאין שם כלום.
למרבה הפלא, אין זכר למותה בהיסטוריה המצרית. אחרי כ-12 שנה של שלטונו של אחנתון, כל האזכורים שלה נפסקים לחלוטין. יש הסבורים שזה בגלל שהיא הפכה לפרעה ולקחה שם אחר, אבל אין הסכמה נחרצת על כך.
יש הסבורים שהתשובה למסתורין הזה קצת יותר מוחשית ממה שאנחנו מקווים. לדברי ד"ר ג'ויס טידסלי, ההסבר הפשוט ביותר הוא כי נפרטיטי מעולם לא הייתה פרעה בכלל. ד"ר טידסלי סבור כי אנשים ניפחו את כל הסיפור של נפרטיטי בשנות העשרים, אחרי שפסל של פניה נעשה פופולרי, ולכן הם רצו כל כך שהיא תהיה פופולרית מספיק כדי להאמין בזה. לדבריו, ההסבר הוא פשוט: אנחנו לא יודעים מה קרה לנפרטיטי כי בניגוד למה שעשו ממנה, היא פשוט לא הייתה אדם מספיק חשוב.
7. הארץ האבודה
כתבים מצריים עתיקים מלאים בהתייחסות למקום שנקרא פונט. זו הייתה ממלכה אפריקאית עתיקה מלאה זהב, שנהב וחיות אקזוטיות שהלהיבו את דמיונם של המצרים. אלה נתנו למקום את כינוי הכבוד - "הארץ של אלוהים".
אין ספק שפונט הייתה קיימת. יש לכך אינספור אזכורים בכתבים עתיקים. יש אפילו ציור של מלכת פונט בבית מקדש מצרי עתיק. אבל למרות החוזק והחשיבות של המקום הזה, הוא מעולם לא נמצא.
העקבות היחידות שיש לנו על פונט הן הממצאים שהמצרים שמרו. מדענים שנואשים לדעת היכן הייתה הממלכה הזו, חקרו את שרידי שני הבבונים שהמצרים קיבלו מפונט וקבעו כי הבבונים הגיעו מאזור אריתריאה המודרנית או ממזרח אתיופיה. זה לפחות נותן לנו נקודת מוצא כלשהי בחיפוש אחר פונט, למרות שחשוב לזכור שמדובר בשטח ענק לחיפוש ארכיאולוגי.
בכל אופן, אם נמצא אי פעם את חורבות ממלכת פונט זה בוודאי יפתח סדרה חדשה של שאלות מסתוריות שמשאירות את העבר בערפל.