היום מלאו 100 שנים לטביעתה של ה-RMS Carpathia, אחת האוניות המובחרות ביותר בהיסטוריה של הצי המלכותי של בריטניה. ה-Carpathia נכנסה לדפי ההיסטוריה הימיים ב-15 לאפריל 1912, כאשר היא הייתה כלי השיט הראשון לענות לקריאות המצוקה של הטיטניק.
קפטן ארתור רוסטרון, מפקד האונייה, חרג ממסלול ההפלגה שלו באותו לילה גורלי ופנה בשיא המהירות לכיוון צפון-מערב על מנת ליצור קשר עם הניצולים של הספינה הטובעת. חשוב להדגיש כי הקרפטיה לא הייתה הספינה הקרובה ביותר למוקד האירוע והייתה במרחק של כ-87 ק"מ משם. למרות זאת, האונייה הזו הייתה הראשונה להגיע אל הניצולים של הטיטאניק, כשלוש וחצי שעות לאחר שהיא פגעה בקרחון באוקיינוס האטלנטי.
קפטן רוסטרון פקד על הצוות של הספינה להתכונן לקבל את הניצולים, ולהכין להם שמיכות ושתייה חמה. מאות בני אדם ניצלו באותו לילה בזכות החדות של אנשי הקרפטיה, מה שהפך את הספינה לאגדית ואת קפטן רוסטרון לגיבור לאומי בבריטניה.
ד"ר ג'יי לודווויק, היסטוריון וכותב הספר Sunshine Coast, המגולל את סיפורה של הקרפטיה, התייחס לגבורתם של אנשי הצוות בריאיון לאתר ה-Dailymail: "מבצע ההצלה של נוסעי הטיטאניק, אשר הונהג על ידי קפטן רוסטרון, היה אמיץ ומסוכן מאוד", הוא סיפר, "לא הרבה אנשים מודעים אליו בגלל האסון המונומנטלי שהתחולל באוקיינוס האטלנטי". 1,514 נוסעים מתו כתוצאה מטביעתה של הטיטניק ובזכות קפטן רוסטרון, 712 בני אדם ניצלו באותו לילה - ואו היו הניצולים היחידים מהאסון.
ב-18 לאפריל, הקרפטיה עגנה בחופי ניו יורק, יחד עם הניצולים של הטיטאניק. עד אז, מעשי הגבורה של אנשי הצוות כבר היו ידועים ברחבי העולם. קפטן רוסטרון אפילו זכה לפגוש את נשיא ארה"ב, וויליאם הווארד טאפט, אשר העניק לו את מדליית הזהב של הקונגרס – העיטור הגבוה ביותר של הקונגרס האמריקאי. כמו כן, המלך ג'ורג' החמישי זיכה אותו בתואר אבירות על גבורתו והנחישות שלו. אבל למרבה האירוניה, כמה שנים מאוחר יותר התגלה שגורלה של הקרפטיה לא היה רחוק מזה של הטיטניק.
ההפלגה האחרונה של הקרפטיה יצאה לדרך ב-15 ליולי 1918, בשלהי מלחמת העולם הראשונה. על הספינה היו 223 אנשים - 166 אנשי צוות ו-57 נוסעים.
יומיים מאוחר יותר, בשעות הבוקר המוקדמות, הספינה הותקפה על ידי צוללת גרמנית כ-190 ק"מ מערבה מ-Fastnet Rock, הנקודה הדרומית ביותר של חופי אירלנד. בשעה 09:15, טורפדו פוצץ את חדר המנועים של האונייה. עד מהרה, הקפטן הבחין שלא ניתן לעצור את המים שחודרים אל חדר המנועים ושהספינה טובעת. הוא פקד על כולם לעלות על סירות ההצלה ולנטוש את כלי השיט והתושייה שלו עזרה להציל את רוב הנוסעים. 218 ניצלו וחמישה טבעו יחד עם שקיעתה של הספינה.
218 הניצולים עלו על סירות ההצלה והתרחקו מהריסות הקרפטיה הטובעת. הצוללת הגרמנית ירתה טורפדו אחרון בחדר התחמושת של הספינה אשר גרם לפיצוץ אדיר. כשעה מאוחר יותר, הספינה האגדית כבר שקעה לחלוטין במצולות האוקיינוס האטלנטי. למרות האובדן האדיר של הצי המלכותי, המורשת המפוארת של הקרפטיה עדיין חיה ובמשך מאה שנה היא מהווה דוגמה לאומץ, נחישות, מנהיגות, תושייה והחשוב מכל - הערכה לחיי אדם.