השבוע פורסמה העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה Mindhunter בנטפליקס, אודות צוות החוקרים של ה-FBI ששילבו לראשונה פסיכולוגיה בחקירות של רוצחים סדרתיים. אם אתם עוקבים אחרי השתלשלות האירועים בעונה הראשונה, אז אתם בוודאי יודעים שהעונה הבאה הולכת לעסוק רבות באחד הרוצחים באכזריים ביותר שפעלו ארה"ב – דניס ראדר.
מוכר בדפי ההיסטוריה של אמריקה בתור רוצח ה-BTK (ראשי תיבות של קשירה, עינוי ורצח), ראדר היה אימת קנזס במשך יותר מ-30 שנה. בשנת 1974, הוא רצח בברוטליות את בני משפחת אורטאו והותיר את גופותיהם במרתף ביתם בעיר וויצ'יטה. סדרת הרציחות המזוויעה שלו המשיכה עד שנת 1991 והוא נתפס בסופו של דבר רק בשנת 2005 (רוצים לקרוא עוד על רוצח ה-BTK? לחצו כאן).
הפרשה זעזעה את תושבי וויצ'יטה, שכן ראדר היה נשיא הכנסייה הלותרנית המקומית ומנהיג של שבט צופים. כמו כן, נחשף כי הוא נהג לשטות בחוקרים במשך שנים לפני שנתפס. בשנת 2004, הוא שלח לתחנת המשטרה המקומית חבילה ובה רישיון הנהיגה של ננסי פוקס (אותה רצח 27 שנים קודם לכן) יחד עם מיצג של זירת הרצח – אבל ראדר לא היה היחיד לשלוח מסרים חולניים לפני תפיסתו. רוצחים סדרתיים ברחבי ארה"ב נהגו לשטות בחוקרים שלהם, הקורבנות שלהם ואפילו לשלוח מכתבים לכלי התקשורת, כמה מהם ידועים לשמצה עוד בימינו. אז לרגל פתיחת העונה החדשה של Mindhunter, הנה עוד כמה דוגמאות לתופעה המצמררת (אתם יודעים, שתהיה השראה לעונות הבאות):
רוצח הזודיאק
הזודיאק הוא רוצח סדרתי שטרם זוהה, אשר לפי החשד רצח באכזריות לפחות 5 בני אדם בקליפורניה בין דצמבר 1968 ואוקטובר 1969. הפרשה הסעירה את תושבי ארה"ב והתישה את החוקרים, שכן הרוצח המסתורי נהג לשלוח הודעות מוצפנות לעיתון מקומי עם רמזים באשר לזהותו.
"זהו רוצח הזודיאק", נכתב באחת ההודעות. "אגב, האם הצלחתם לפענח את ההודעה הקודמת שלי? השם שלי הוא..." – המשך ההודעה הכילה צופן שבנוי מסדרה של אותיות וסמלים. עד היום, אף אחד לא הצליח לפענח את הצופן ולגלות את זהותו. מארק היואיט, אשר פרסם ספר אודות הרציחות, הגדיר את הפרשה בתור התעלומה הפלילית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. "רוצח הזודיאק הוא ג'ק המרטש של ארה"ב", אמר היואיט. "אני חושב שיותר אנשים בחנו את תיק החקירה הזה מאשר כל תיק אחר". עד היום, לא ידוע מה עלה בגורלו.
דיוויד "Son of Sam" ברקוויץ'
ברקוויץ' היה אימת ניו יורק של סוף שנות ה-70. מוכר בתור Son of Sam, הוא ירה למוות ב-6 נשים אקראיות ברחבי העיר עם אקדח 0.44 מ"מ. לאחר שנתפס, הוא סיפר שפעל על פי דרישות הכלב של השכן שלו.
לאורך תקופת הפעולה שלו, הוא נהג לשלוח איומים לטימות'י דאוד – הבלש שהיה אמון על החקירה. פעם אחת, ברקוויץ' אפילו שלח לביתו מכתב שמאיים על חייה של בתו מליסה. בריאיון לכלי התקשורת, דאוד נזכר באותם ימים מתוחים ואמר: "אני לא חושב שהייתי בוגר מספיק בשביל להבין את הסכנה שאני ובני משפחתי היינו שרויים בה". הרוצח הנתעב בסופו של דבר נתפס אחרי שחוקרים הצליחו לאתר את המכונית שלו. נכון לעכשיו, ברקוויץ' עדיין נמצא מאחורי הסורגים.
וויליאם "רוצח השפתון" היירנס
היירנס קיבל את הכינוי שלו בעקבות חיבתו לכתוב באמצעות הליפסטיק של קורבנותיו מסרים קריפטיים למשטרת שיקאגו בזירות הרצח. פעם אחת, הוא אפילו התחנן מהחוקרים למצוא אותו וכתב: "למען השם, תתפסו אותי לפני שאני אהרוג עוד. אני לא מסוגל לשלוט בעצמי".
היירנס רצח באכזריות 3 נשים בין הקיץ של 1945 והחורף של 1946, הצעירה ביניהן הייתה סוזאן דגנן בת ה-6 שגופתה בותרה. שנה אחרי שמסע האימה שלו החל, הוא נתפס פורץ לבית בעיר ותביעות האצבעות שלו התאימו לאלו שנמצאו בזירות הפשע – הוא היה אז בן 17 בלבד. היירנס הודה במעשים המיוחסים לו ועל ידי כך, חמק מעונש מוות. הוא ריצה מאסר עולם עד למותו בשנת 2012.
קית' "רוצח הסמיילי" האנטר ג'ספרסון
ג'ספרסון רצח 8 נשים בתחילת שנות ה-90 וקיבל את שמו בגלל הנטייה שלו להשאיר ציורי סמיילי בזירות הרצח. מאוחר יותר, הוא נהג לשלוח למערכות עיתונים מקומיים מכתבים אשר מגוללים פרטים על הרציחות – ואת כולם הוא חתם עם הפנים המחייכות.
ג'ספרסון הצליח להישאר אלמוני עד שנת 1995, כאשר זוגתו דאז חשפה את זהותו לרשויות. אז הסתבר שהרוצח היה למעשה נהג משאית, מה שהתיר לו לנסוע ברחבי המדינה ולרצוח 8 נשים (למרות שלטענתו המניין האמיתי עומד על כ-185). על פי הדיווחים, הוא גבה קורבנות ברחבי ארה"ב, כולל במדינות קליפורניה, פלורידה, נברסקה, וושינגטון, וויומינג ואורגון. הוא מרצה כיום 4 מאסרי עולם.
"הגרזן מניו אורלינס"
Dark History #Podcast "The Axeman of New Orleans & Beyond" First Episode Drops THIS month. Subscribe for details: awlist4582878@aweber.com pic.twitter.com/nQjMdc9cQ1
— Bible Against Racism (@BibleandRacism) February 13, 2017
ניו אורלינס תמיד הייתה מוקד לפרובוקציות, אבל לפני 100 שנים המקום הפך לחלום בלהות בעקבות פועלו של "הגרזן מניו אורלינס". בין 1918 ו-1919, אדם מסתורי רצח 6 בני אדם ופצע קשה 6 נוספים באמצעות גרזן. הראשונים היו זוג נשוי ממוצא איטלקי שישנו במיטתם כאשר הרוצח רצץ את גולגולותיהם עם הכלי.
בשלב מסוים, הרוצח המסתורי שלח הודעה לעיתון ה-Times ובה דרישה ביזארית למדי מתושבי העיר. "אני אוהב מאוד מוזיקת ג'אז", הוא כתב. "אני נשבע בחלציים של השטן שאני אחוס על כל אדם שאני אשמע מוזיקת ג'אז בוקעת מחלונות ביתו ביום שלישי הקרוב. כל מי שלא אוהב את הסוגה, הגרזן שלי מחכה לכם". באותו יום שלישי, רחובות העיר הוצפו בנעימות ג'אז ואכן, לא היו קורבנות נוספים. זהותו האמיתית של הרוצח לא ידוע עד היום.
טוד קולהפּ
אם שמו של קולהפּ מוכר לכם, אז זה כנראה בגלל שדיווחנו לכם עליו בצורה עקיפה בתחילת השנה. בין השנים 2003 ו-2016, קולהפּ רצח באכזריות 7 בני אדם עד שרשויות האכיפה המקומיות לכדו אותו בביתו אשר בדרום קרולינה.
הרוצח טען בפני המשטרה לאורך השנים כי הוא רצח שני אנשים נוספים ואף כתב על זה במכתב לעיתון ה-Spartanburg Herald-Journal. "כן, היו יותר משבעה", טען הרוצח. "ניסיתי לספר את זה לחוקרים ואפילו אמרתי את זה לסוכני ה-FBI, אבל הם התעלמו ממני. בשלב הזה, אין בכוונתי לספר להם איפה הטמנתי את הגופות או לשתף איתם פעולה בכלל". בשנת 2017, הוא הודה במעשים המיוחסים לו ונידון ל-7 מאסרי עולם מתמשכים.
ג'וסף "רוצח הגולדן סטייט" ד'אנג'לו
ד'אנגלו היה האדם מאחורי סדרת מעשים מזוויעים בין 1974 ל-1986, הכוללים: 13 רציחות, 50 מקרי אונס ויותר מ-120 מקרי פריצה לבתים. לקח לרשויות עשרות שנים לאתר אותו באמצעות דגימות DNA שהוא הותיר בזירות הפשע – ועד אז, הוא נהג להתל בחוקרים וקורבנותיו באמצעות שיחות טלפון מאיימות.
הרוצח הנתעב נהג להתקשר אל קורבנות האונס שלו, לנשוף אל תוך השפופרת ולאיים עליהן. בשיחה שהוקלטה בשנת 1977, ד'אנגלו נשמע נושף אל תוך הטלפון ואומר כמה פעמים "אני עומד להרוג אותך". באותה שנה, אפילו השריף של מחוז סקרמנטו קיבל ממנו שיחת טלפון. "אני הוא האנס מאיסט סייד", הוא אמר לשוטר והוסיף, "אני כבר עוקב אחרי הקורבן הבא שלי ואתם לא יכולים לתפוס אותי". המשפט נגדו עדיין בעיצומו וייתכן כי ייגזר על ד'אנג'לו גזר דין מוות.
טד באנדי
מוכר עד היום בתור אחד הרוצחים האכזריים והמופרעים ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, טד באנדי היה האדם שהטיל אימה על תושבי ארה"ב בשלהי שנות ה-70. לאורך תקופה של 4 שנים, הוא רצח לפחות 30 נשים ברחבי 7 מדינות עד שהוא נתפס בסופו של דבר לאחר שזוגתו דאז (אליזבת' קלופּפר) חשפה אותו.
באנדי נהג לשטות בחוקרי המשטרה ומערכת המשפט של פלורידה לאורך הפרשה. זה התחיל בדרישה הביזארית לייצג את עצמו בדיונים התפתח והתפתח לחקירות לעגניות של שוטרים על דוכן העדים. באנדי בסופו של דבר נידון למוות אחרי שהורשעה ברציחתן של 30 נשים, אבל זה לא הפסיק שם. במרוצת השנים, באנדי טען כי היו עוד קורבנות ואף הבטיח לספר לחוקרים היכן טמן את גופותיהן – הבטחה שהוא מעולם לא קיים. רבים סבורים עד היום כי הוא נהג להתל בשוטרים עם מידע כוזב במטרה לדחות את גזר דינו. בינואר 1989, הוא הוצא להורג באמצעות כיסא חשמלי.