ההתפתחות הדרמטית בחקירת הרצח המזוויע של נאוה אלימלך ממשיכה להסעיר את המדינה. 37 שנים אחרי הרצח המטלטל, בית המשפט נעתר לבקשת חוקרי המשטרה להוציא את גופתה של הנערה מן הקבר על מנת לערוך סדרה של בדיקות מעבדה – המטרה? ככל הנראה, למצוא ראיות חדשות שעשויות לחשוף את זהותו של הרוצח האכזרי.

שרידי גופתה המבותרת של אלימלך נמצאו בשנת 1982 כשהם מפוזרים על חופי הרצליה ותל אביב. המשטרה עשתה כמיטב יכולתה למצוא את האחראי למעשה המזעזע, אך תיק החקירה נותר פתוח עד היום. בתיאום עם בני משפחתה, גופתה הוצאה מקברה והועברה למכון לרפואה משפטית באבו כביר.

 

הטיפ שקיבלו חוקרי רצח נאוה אלימלך (צילום: מתוך
בית המשפט נעתר לבקשת חוקרי המשטרה להוציא את גופתה של הנערה מן הקבר|צילום: מתוך "חי בלילה", קשת 12

הוצאת גופה מן הקבר לצורך פיענוח של תיקי חקירה פתוחים הוא ללא ספק צעד חריג בישראל – אך מדובר בתופעה מוכרת ברחבי העולם ובמיוחד בארה"ב. לאורך השנים, רשויות החוק ראו לנכון לבצע את הצעד החריג הזה ולפתוח את קבריהם של מספר אנשים כחלק מחידוש חקירה. לעיתים הפעולה הובילה את החוקרים אל מבוי סתום, אך היו גם מספר פעמים שזה היווה פריצת דרך משמעותית בחקירה – הנה כמה דוגמאות מצמררות:

פרשת ג'נט אברואה

אפריל, 2005. רייבן אברואה מזעיק את המשטרה לביתו בשעת ערב מאוחרת בעקבות הרצח האכזרי של אשתו. לטענתו, היא בדיוק התכוננה ללכת לישון, לפני שיצא מביתו אל אצטדיון הכדורגל העירוני – מאוחר יותר, הוא מצא את גופתה בסלון ללא רוח חיים לאחר שנדקרה למוות.

חוקרים ניסו במשך 5 שנים לאתר את הרוצח של ג'נט, אך ללא הצלחה. ביולי 2010, בית המשפט אישר להוציא את גופתה מן הקבר ולהעבירה לבדיקות מעבדה – שם הושגה פריצת הדרך בחקירה - והממצא היה כל כך מינורי שקשה להאמין שזה מה שפתר את התיק.

מומחה לרפואה משפטית גילה שרידים של עדשות מגע בעיניה של הקורבן, מה שהוביל את המשטרה לפקפק בגרסתו של רייבן לפיה אשתו עמדה ללכת לישון. במאי 2013 בעלה קיבל עסקת טיעון לפיה הוא ממשיך לכפור באשמה אך מבין כי למדינה יש מספיק ראיות בשביל להרשיע אותו. הוא נידון ל-7 עד 10 שנות מאסר.

פרשת וירג'יניה פרימן

דצמבר, 1981. גופתה של וירג'יניה פרימן, מתווכת נדל"ן, נמצאת ללא רוח חיים בבית המיועד למכירה בטקסס. חוקרים מצאו אותה עם שורה של סימנו אלימות הכוללים: חבלות בכל חלקי גופה, פציעות דקירה ושטף דם סביב צווארה – סיבת המוות? חנק. חוקרים זיהו חלקיקי עור מתחת לציפורניים שלה שלהערכתם השתייכו לרוצח.

בדיקות DNA היו מאוד פרימיטיביות באותה תקופה והרצח היה מוגדר כתיק פתוח במשך יותר מארבעה עשורים. בשנת 2018, בית המשפט התיר למשטרה להוציא את גופתו של ג'יימס אוטו ארהארט – רוצח ילדות שהוצא להורג בשנת 1999 והחשוד העיקרי במעשה.

בעזרת דגימות העור שנמצאו בזירת הפשע ובדיקות DNA עכשוויות, החוקרים הצליחו לאשר בוודאות כי הוא אכן האיש שרצח את פרימן באכזריות. כמובן שהפרשה עלתה לכותרות לא רק בשל הגילוי ופתרון התיק, אלא משום שהיה ברור שלא ניתן להשיג מזה כלום חוץ מסגירת מעגל עבור המשפחה.

פרשת אנג'ליקה קסטילו

יולי, 1991. צידנית מסתורית מופיעה במרכז מנהטן ובתוכה שרידי גופתה הבלתי מזוהה של ילדה בת 4. חוקרים ניסו לזהות את הקורבן, אך ללא הצלחה. שנתיים מאוחר יותר, היא הובאה למנוחות אחרי שהמשטרה החליטה להשאיר את התיק פתוח. מאות אנשים השתתפו במסע הלוויה של הילדה האלמונית, אשר זוהתה אז בתור "בייבי הופ".

הגופה הוגדרה כאנונימית במשך כ-14 שנים עד שרשויות האכיפה החליטו להוציא אותה מקברה ולערוך בדיקות DNA בשנת 2007 ו-2011. מאוחר יותר, הם הצליחו לאתר את אחותה של "בייבי הופ" ובשלב הזה, נסיבות מותה החלו להתברר. תוך זמן קצר, התגלה כי שמה של הקורבן הוא אנג'ליקה קסטילו, אשר היגרה לארה"ב באופן לא חוקי יחד עם בני משפחתה בתחילת שנות ה-90. ממצאי החקירה של בני המשפחה הובילו את המשטרה לעצור אדם ששמו קורונדו חוארז, הבן דוד של אביה של אנג'ליקה. בשנת 2013, הוא הורשע ברצח של הילדה ומת בכלא 5 שנים מאוחר יותר.

פרשת ניקי ורסטפן

אוגוסט, 1998. הנער ניקי ורסטפן, בן ה-11, נעלם ממחנה הקיץ שלו באזור ברונסאמרהיידה (הולנד). רשויות האכיפה גייסו משלחת חיפוש אדירה שתרה את האזור אחריו, רק כדי למצוא אותו ללא רוח חיים ביום שלמחרת.

המשטרה המקומית חשדה בזמנו באדם ששמו ג'וּס ברטן, אחד המדריכים במחנה ואיש עם רקע של עברות מין נגד נערים. למרות זאת, מעולם לא היה לחוקרים מספיק ראיות כדי להרשיע אותו.

ברטן מת בשנת 2003 ו-7 שנים מאוחר יותר, חוקרים בדקו את שרידי ה-DNA שלו עם דגימות שנמצאו על גופתו של הנער, אך לא הייתה התאמה. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששמו של אדם טוהר בעקבות הוצאת גופתו מקברו. בשנת 2018, עשרות אלפי אזרחים הולנדיים התנדבו למסור דגימות DNA בתקווה למצוא את הרוצח – מה שהוביל את החוקרים אל ג'וס ברך. החשוד נעצר במהלך מנוסתו בספרד ובסופו של דבר, הוסגר להולנד לפני שנה.

פרשת נורין ראד

ספטמבר, 1973. בני הזוג דוני ונורין ראד מעורבים בתאונת דרכים קטלנית שהובילה למותה של נורין. התאונה התחוללה 27 ימים אחרי חתונתם וכתוצאה ממנה, דוני ירש סכום של כ-120 אלף דולר מפוליסת הביטוח על אשתו בת ה-19. יותר מ-4 עשורים מאוחר יותר, מומחים לרפואה משפטית גילו שהתקרית הייתה רחוקה מלהיות תאונה.

כוחות המשטרה באילינוי הוציאו את גופתה של הנערה מקברה והצליחו להוכיח שהיא לא מתה כתוצאה מתאונת הדרכים. לטענתם, היא נהרגה אחרי שקיבלה מכה קהה לראש בטרם להתרסקות המכונית. בשנת 2018, דוני נעצר והובא לבית המשפט בעוון הרצח של אשתו הצעירה. בגיל 76, הוא הורשע ברצח מדרגה ראשונה ונידון ל-75 עד 150 שנות מאסר.

העבר הנוראי של רוברט בראשרס

רוברט בראשרס היה מוכר למשטרה בתור רוצח נוראי ואנס חסר רחמים. בשנת 1999 הוא שם קץ לחייו בעיצומו של מרדף עם כוחות המשטרה. שנים לאחר מכן, נחשף הקשר שלו לשורה של פרשות רצח ואונס שמעולם לא נפתרו.

גופתו הוצאה מקברה לראשונה בשנת 2005 כחלק מחקירת הרצח הכפול של שרי שרר ובתה מייגן 7 שנים קודם לכן. שרידי ה-DNA שלו נמצאו על גופתה של הנערה, אשר נאנסה על ידי בראשרס במדינת מיזורי לפני שזה ירה בה למוות. 13 שנים לאחר מכן, שרידי ה-DNA שלו נמצאו גם על גופתה של ג'ני זיטריקי, אשר נאנסה ורצחה באפריל של 1990. כתוצאה מחשיפת גופתו של הרוצח, שני תיקים חקירה פתוחים משנות ה-90 נפתרו.