כשבית מסוים מתגלה כזירת רצח מזוויעה או פשע אחר איום, יש כמה דברים שעלולים לקרות: אולי ימשכו אליו אספני פריטים מצמררים שמנסים למצוא מזכרות, יכול להיות שציידי רוחות-רפאים יתחילו לבקר אותו בחיפוש אחרי סימנים לנוכחות של נשמות תועות, ולפעמים אפילו יופיעו במקום מדריכי סיורים שיובילו קבוצות לזירה תוך הסברים מזוויעים על מה שהתרחש במקום. אבל הדברים שקרו בבתים הבאים כל כך נוראיים, שכדי לאפשר לתושבי האיזור ולקרובי הקורבנות איזשהו סיכוי להתאושש מהטרגדיה, לא נותרה לרשויות שום ברירה אלא להשמיד אותם לגמרי.

1. בית הזוג הרצחני

פרד ורוז ווסט לא היו סתם רוצחים סדרתיים, הם היו זוג שרצח ביחד. הבית בו גרו היה ברחוב קרומוול מספר 25 שבגלוסטר, עיירה קטנה באנגליה. ובין 1971 ל-1987 פרד ורוז רצחו בו ביחד לפחות עשר נשים.

לאחר הרצח הם נהגו לבתר את הקורבנות ולקבור אותן בחצר האחורית או במרתף. השניים אפילו נהגו לאיים על ילדיהם שיקברו אותם מתחת למרפסת. שני עשורים אחרי האירועים הקשים שפירסמו את הבית כל כך, מועצת העיר גלוסטר רכשה את הבית, שיטחה אותו והפכה את הקרקע לדרך מעבר ציבורית. אבל תושבי האיזור לא ישכחו בקרוב את מה שהתרחש בבית שברחוב קרומוול.


2. דירתו של הקניבל ממילווקי

כשהשוטרים הגיעו לדירתו של ג'פרי דאהמר, ברחוב נורת' מספר 25 במילווקי שבמדינת וויסקונסין, לא היה להם מושג שהם עומדים לחשוף את אחד הפושעים המחרידים אי פעם.

דאהמר זכה לכינוי "הקניבל ממילווקי" אחרי שפיתה לדירתו ורצח בה 17 גברים ונערים בין השנים 1978 ל-1991. המשטרה גילתה במקום שבע גולגלות, ראש שלם, שני לבבות אנושיים במקרר ופלג גוף עליון שלם במקפיא. אחרי שהקניבל העירוני נעצר, שכניו העדיפו לעזוב את הבניין מהר ככל האפשר.

זרם עצום של סקרנים שונים ומשונים ביום ובלילה בטח לא עזר, וב-1992 הבניין הושמד, וחלקת האדמה עליו נבנה נשארה ריקה עד היום.


3. בית החטופות של קסטרו

בין 2002 ל-2004 אריאל קסטרו חטף שלוש נערות ובמשך עשור כלא אותן בביתו שבקליבלנד, אוהיו. הנערות הוחזקו בחלל חשוך ואטום, וקסטרו התעלל בהן מינית ופיזית עשרות ומאות פעמים, כשהן קשורות בשלשלאות. אחת מהן אפילו ילדה את בתו בחדר בו הוחזקה.

ב-2013, לאחר עשור של התעללות נוראית, הצליחה אחת מהן לנצל דלת שהושארה פתוחה, לצרוח וכך להזעיק את השכנים. קסטרו נעצר באותו הערב, הורשע ונשפט לאלף שנים בכלא. אבל הוא ריצה רק חודש מהעונש שהוטל עליו, לפני שתלה את עצמו בתאו.

ביתו נהרס על ידי הרשויות לקול קריאות עידוד מקהל הצופים שנאסף לצפות בסופו של הבית הנורא ביותר בקליבלנד.

4. הפריצה שהפכה לרצח משפחה

הפלישה לביתם של בני משפחת פטיט היא מקרה כל כך מטריד, שהיא הפכה לאחד הפשעים הכי מפורסמים בתולדות מדינת קונטיקט.

בקיץ של 2007, ד"ר וויליאם פטיט, אישתו ג'ניפר ובנותיהם היילי ומיקיילה הותקפו באכזריות בביתם שבמחוז צ'שייר. שני התוקפים - סטיבן הייז וג'ושוע קומיסרג'בסקי – פרצו לשטח הבית, הכו את אב המשפחה במחבט בייסבול, קשרו אותו ואת שתי בנותיו הצעירות וכשלא מצאו שלל מספיק ברחבי הבית - הכריחו את אם המשפחה להתלוות אליהם לסניף הבנק הקרוב.

היא הצליחה להסביר את מצבה לעובד הבנק שדיווח למשטרה, אבל דווקא השוטרים הם שאכזבו את משפחת פטיט: בשעה שג'ניפר פטיט ושתי בנותיה הוכו, נאנסו ונרצחו בתוך הבית, המשטרה שבחוץ עסקה רק בהקמת איזור סגור מסביב לבית ולא עשתה שום ניסיון לפרוץ פנימה. אב המשפחה הצליח להימלט דרך המרתף, ושני הפושעים הציתו את הבית וברחו.

חלקי הבית שנותרו לאחר השריפה שוטחו ופונו, ובמקום הוקם גן לזכר שלושת הקורבנות של אותו יום מזעזע ביולי 2007.     


5. משפחת הרוצחים שמעולם לא נתפסה

משפחת בנדר ביצעה פשעים כל כך איומים, שגם היום – 140 שנה אחר כך – עדיין מדברים עליהם באימה.

בביתם במחוז לאבט שבמדינת קנזס גרו ג'ון בנדר, אשתו אלווירה, בנם ג'ון ג'וניור ובתם קייט. בין 1869 ל-1872 נהגו בני המשפחה להזמין מטיילים להתארח בביתם, כשכל כוונתם היא לשדוד ולרצוח אותם. כשתושבי הסביבה שמו לב לכמות הנעדרים הגוברת הם כינסו ישיבה לדון בנושא, ויום לאחר מכן משפחת בנדר עזבה את האיזור.

בבית הנטוש נמצאו גופותיהם של 11 קורבנות שגרונותיהם שוספו או גולגולתם רוסקה בתוך הבית, אבל לפי הערכות ייתכן שהבנדרים אחראיים ללא פחות מ-21 רציחות של נעדרים מאותה תקופה.

הבית נהרס מאז, והיום רק דרך עפר אלמונית מסמנת את מקום הבית שפעם עמד שם, ושבין קירותיו נרצחו באכזריות כל כך הרבה קורבנות תמימים.


6. קירות הגופות בנוטינג היל      

אם תחשבו על בית בנוטינג היל, סביר להניח שתיזכרו ביו גרנט ממלמל או בג'וליה רוברטס מחייכת ולאו דווקא ברוצח סדרתי. אבל ביתו של ג'ון כריסטי בנוטינג היל היה אתר הרצח של נשים רבות.

בשנות ה-40' וה-50' נשים היו פונות אליו כדי שיעזור להן עם הריונות לא רצויים, והוא היה רוצח אותן ומחביא את גופותיהן בגינת הבית, מתחת לאריחי הרצפה, או אפילו בין קירות המטבח.

כריסטי נעצר ב-1953 וביתו נהרס מאז ונבנה מחדש, אבל לפי דייר הבית הנוכחי הוא עדיין רדוף, גורם למזל רע ואחראי להרס בריאותו וחייו.


7. המרתף הכי מחניק ביוטה

טד באנדי הוא אחד מהרוצחים הסדרתיים הכי ידועים לשמצה בתולדות ארה"ב. הוא הודה ברציחתן של יותר מ-30 נערות ונשים בין 1974 ל-1978, אבל הרשויות מעריכות שהמספר האמיתי גבוה בהרבה. אחד המקומות בהם רצח לפחות 8 נשים הוא ביתו שבמדינת יוטה.

באנדי עבר לבית כשהתקבל ללימודי משפטים באוניברסיטת יוטה, באוגוסט 1974, אליו הביא ובו עינה ורצח את קרבנותיו. הבית נהרס מאז, ובמקום נשארו רק ערימות של לבנים, אבל המרתף בו נרצחו הנשים והנערות שהובלו לבית עדיין קיים, והוא ככל הנראה הדבר האחרון שהן ראו בחייהן.


8. בית המוות של אנתוני סואל

אנתוני סואל רצח 11 נשים בין 2007 ל-2009, ושנתיים לאחר מכן ביתו שבקליבלנד הושמד על ידי העירייה. גופותיהן של הנשים נמצאו ברחבי הבית בשלבי ריקבון שונים, והחיפוש אחרי הגופות הותיר אחריו מבנה רעוע. מהסיבה הזאת ומתוך רגישות המקרה החליטה העירייה להרוס את הבית. יותר מ-50 אנשים – כולל קרוביהן של חלק מהקורבנות – הגיעו כדי לצפות בהריסת בית המוות של סואל.

בני משפחותיהן של הקורבנות קיבלו מכתב אישי המתריע על הריסת הבית, ובו נכתב בין השאר "כדי למנוע פגיעה נוספת בזכר קורבנותיו ובמשפחות שנותרו מאחור, החלטנו להרוס את הבית בצורה שלא תשאיר ממנו זכר".  


9. בית הסודות האנגלי

מירה הינדלי ואיאן בריידי נחשבים על ידי רבים באנגליה כהתגלמות הרוע. מתחילת עד אמצע שנות השישים, הם רצחו 5 ילדים ונערים בין הגילאים 10-17 בעיירה האטרסלי. גופותיהם של שלושה מקורבנותיהם נתגלו, אבל הזוג המצמרר מעולם לא הסכים להסגיר את מקום קבורתם של הילדים הנותרים, וכך השאירו את הפרשה פתוחה כפצע בחיי המשפחות. שניהם מתו בכלא בשנים האחרונות, ולקחו את סודם לקבר.   

לכן אין פלא שהבית בו גרו ובו נמצא קורבנם האחרון מעולם לא אוכלס מחדש. אף אחד לא רצה לגור בבית שבו ישנו כל לילה בשלווה שתי המפלצות הכי מחרידות בתולדות אנגליה.

ב-1987 הבית נהרס סופית, והמגרש עליו נבנה נשאר ריק מאז.


10. טירת המוות של ד"ר הולמס

ב-1885, כלומר בערך בזמן ששרלוק הולמס חקר רציחות דמיוניות ברחבי לונדון, ד"ר ה.ה הולמס ביצע רציחות אמיתיות לגמרי בשיקגו. יותר ממאתיים רציחות, ליתר דיוק, וכולן התבצעו בטירה שתיכנן ובנה במיוחד למטרה הזאת.

הטירה נבנתה כמבוך מבלבל שבו בכל חדר אפשר למות בדרך איומה אחרת. ד"ר הולמס אפילו התקין דלתות נסתרות בחלק מהחדרים, דרכן נפלו קורבנותיו למרתף שבו נרצחו. הוא רצח בין השאר למטרות רווח ומכר את חלקי הגופות למכונים רפואיים מחקריים. הולמס הודה ב-27 רציחות בלבד, ונתלה בכלא ב-1896.

ב-1938, טירת המוות נהרסה ובמקומה נבנה בית דואר. מדריכי סיורים עדיין מובילים קבוצות לאתר בו עמדה פעם הטירה, אבל הזוועות שהתחוללו בתוכה נשארות לדמיון של המבקרים.