בעידן המודרני, עם שלל הסמארטפונים והמצלמות בכל פינה, מאוד קשה לבצע את הפשע המושלם. הרבה פעמים המשטרה מסתמכת על עדויות מצולמות, שהן הרבה יותר אמינות מעדויות אחרות. אבל למרות שיש הרבה פשעים מתועדים, חלקם לא זוכים לפענוח ונשארים בגדר תעלומה. אספנו לכם כמה פשעים מצמררים שנתפסו בעין העדשה. אולי אתם תוכלו לעזור לפצח את המקרים?
החטיפה המוזרה באמצע הקניון
Visit NBCNews.com for breaking news, world news, and news about the economy
ב-7 בנובמבר, 2004 בשעת ערב מוקדמת מצלמות האבטחה בקניון גדול בעיר קורונה בקליפורניה תפסו מחזה מוזר: אישה הולכת לאיטה בחניון הפתוח של הקניון שלפתע מכונית טויוטה שחורה נעצרת לידה בחריקת בלמים. האישה רואה את הרכב ומתחילה לברוח. מצלמות האבטחה הצליחו לתפוס את הרכב רודף אחריה, ולאחר מכן שני גברים יוצאים ממנו ורודפים אחרי האישה רגלית. בשלב זה הם יוצאים מטווח המצלמה, אך כמה שניות לאחר מכן שני הגברים חוזרים לטווח המצלמה, וניתן לראות שאחד הגברים סוחב את האישה על כתפיו, מכניס אותה לתא המטען ואז המכונית נוסעת בפראות מחוץ לחניון.
למרות שהיו הרבה עדים למעשה בחניון העמוס, אף אחד לא ניסה לעצור את החוטפים או אפילו להתקשר למשטרה לדווח על אישה במצוקה. כשקצין הביטחון של הקניון ראה במקרה את סרט האבטחה הוא הבין שמשהו פה לא בסדר ודיווח למשטרה על חשד לחטיפה. מה שמסבכת את החקירה עוד יותר היא העובדה שלשוטרים אין שום קצה חוט לגבי זהות האישה. מהסרטון המטושטש הם מניחים שהיא בשנות העשרים לחייה, ושהיא כנראה הכירה את החוטפים כי נראה שהיא מזהה את הרכב ובורחת ממנו. כשהחלה החקירה ב-2004 החוקרים שחררו לתקשורת את סרטון החטיפה על מנת לנסות למצוא רמזים לזהות האישה או החוטפים. הם חיכו גם לקבל איזשהו הודעה על אישה נעדרת מהאזור, אך אף אחד לא פנה למשטרה עם מידע כלשהו. עד היום התיק נשאר פתוח, והחוקרים עדיין לא בטוחים האם מדובר בפשע אמיתי או שמא זוהי מתיחה כלשהי.
איש המשפחה שנרצח מחוץ לסופרמרקט
דווין ווקר היה אדם די ממוצע - גבר בן 25, אב לשני ילדים, שהתחיל את לימודי מנהל העסקים שלו בקולג' קהילתי מקומי בעיר רוקפורד באילינוי. ב-21 באוקטובר 2013 בסביבות השעה 6 בערב, ווקר יצא עם חברתו והתינוק שלהם לסידורים אחרי העבודה, והם עצרו בסופרמרקט מקומי. מצלמות האבטחה במקום תפסו מכונית שהגיעה למקום מעט אחרי מכוניתם של ווקר וחברתו, וממנה יצאו שני גברים שנראים מחכים לווקר. מיד כשהוא יוצא וניגש להיכנס לצד הנוסע במכונית, אחד מהגברים מכוון אקדח לראשו, כל זאת כשחברתו ובנו נמצאים במכונית.
ווקר תוקף את האיש עם האקדח ומנסה לנטרל אותו, ושניהם נופלים על הקרקע מאחורי המכונית. האיש השני יורה לכיוונו של ווקר לפחות פעמיים. בשלב זה חברתו של ווקר, שנוהגת במכונית, מנסה לעזור לחבר שלה. היא נוסעת לאחור ומנסה להוות מחסום בין ווקר ותוקפיו. אלא שאחד מהגברים יורה גם לעברה ולמזלה מפספס. מאוחר יותר היא תספר שחששה לשלום התינוק שלה ולכן החליטה לברוח עם המכונית, ובדרך פוגעת בכמה מכוניות אחרות. היורים בורחים בעקבות ההמולה, ו-ווקר מפונה לבית החולים, שם מת מפצעיו כמה שעות מאוחר יותר.
מכיוון שווקר ותוקפיו היו אפרו-אמריקאים, המשטרה חשבה בתחילה שמדובר בחיסול על רקע עסקת סמים. המשפחה של ווקר האשימה את המשטרה בגזענות וטענה שווקר מעולם לא היה מעורב בפשע בחייו. המשטרה כעת חושדת שמדובר בשוד שהסתבך, אבל גם התיאוריה הזאת מעלה כמה שאלות לא פתורות - מדוע התוקפים נראים כאילו הם מחכים לווקר, בעוד שיש הרבה מאוד אנשים אחרים בסביבה שאפשר לשדוד? מדוע הם בחרו מתחם קניות עמוס בעדים, ועוד בשעה עמוסה? כנראה שלעולם לא נדע, כי התיק נותר פתוח ולמשטרה אין הרבה כיווני חקירה שיובילו לפתרון המראה.
מיהו הקאובוי שודד הבנקים?
ב-19 בספטמבר 1987 גבר נאה ולבוש חליפה נכנס לבנק בוושינגטון, שלף אקדח ואמר לפקידה שהוא שודד את הבנק. הוא שלף רדיו משטרתי ואמר לעובדים שהוא ישמע ברדיו המשטרתי אם מישהו מהם הודיע למשטרה על השוד או הפעיל את האזעקה הסמויה. השודד אסף את כל העובדים בכספת, גנב 100 אלף דולר וברח. אבל כנראה שלשודד רק נפתח התיאבון, ולפי החשד בין השנים 1987 ל-1992 הוא שדד כ-12 בנקים בכל רחבי ארה"ב. הוא גם היה נועז במיוחד ושדד את אותו הבנק פעמיים בהפרש של כמה חודשים.
השודד היה חכם במיוחד - הוא לבש כפפות ולכן לא השאיר שום טביעות אצבע מאחור ורוב הזמן הצליח להימנע ממצלמות האבטחה, למרות שלא לבש מסיכה. אלא שפעם אחת עובדת בנק אמיצה אחת הצליחה לגרום לו להיתפס במצלמות. למרות שהוא כיוון עליה אקדח, היא הסיחה את דעתו בעזרת עובדת אחרת, וכך הצליחה להפעיל את האזעקה הסמויה שמפעילה את מצלמות האבטחה גם בתוך הכספת. זוהי הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהשודד נראה בווידיאו, ומכיוון שהוא לבש כובע בוקרים בתמונות הוא קיבל את הכינוי "הקאובוי השודד". אך למרות התמונות הברורות של פניו, המשטרה לא הצליחה לזהותו עד היום והוא עדיין חופשי.
חטיפת הילדה באמצע הלילה
פלטונוויל הוא פרבר שקט של פילדלפיה, כזה שלא הרבה קורה בו. אלא שבלילה אחד ביוני, 2012 ארע מקרה חטיפה ותקיפה מינית מזעזעת בפרבר השקט. ב-13 ביוני בסביבות 4 בבוקר ילדה בת 9 התעוררה לפתע במיטתה כשלצידה גבר עירום עם מסיכה ירוקה. הילדה צרחה, אך אביה, שהיה אז בבית, סיפר לשוטרים אחר כך שהוא חשב שהיא חולמת חלום רע, ולא שיער מה קורה באמת. הגבר העירום תפס את הילדה ויצא דרך הדלת הקדמית. רק כשהאב שמע את הדלת נטרקת הוא הבין שמשהו לא בסדר, וקרא למשטרה.
בשעה 6:30 בבוקר הילדה פתאום הופיעה ברחוב שלהם, כשהיא צורחת וקוראת לאביה. היא נלקחה לבית החולים, שם סיפרה לחוקרים שהותקפה מינית על ידי האיש במסכה, שגרר אותה לסמטה סמוכה ואחר כך לגן שעשועים, שם איים לרצוח אותה ואת כל משפחתה אם תספר למישהו על התקיפה. אחר כך הוא ברח והשאיר אותה שם לבדה, והיא רצה לביתה.
למשטרה יש רק שני רמזים בנוגע לזהות התוקף - הראשון הוא סרטון אבטחה מטושטש שצולם מהפיצרייה ממול לבית הילדה. אך מכיוון שהמרחק גדול, לא ממש ניתן לראות פרטים רבים, אך מה שכן ניתן לזהות הוא שהתוקף נכנס לבית דרך דלת הכניסה, שלא הייתה נעולה, בסביבות השעה 3:50 בלילה. הוא נשאר בתוך הבית כ-40 דקות, ולקח את הילדה איתו רק אחרי שהתעוררה והחלה לצרוח. הרמזים האלה הובילו את המשטרה לחשוד שמדובר במישהו שמכיר את המשפחה ויודע שהם משאירים את דלתם לא נעולה בדרך כלל, וגם העובדה שהכיר את הדרך לחדרה של הילדה מעוררת חשד. בנוסף לכך, הוא הקפיד ללבוש מסכה, כנראה כדי שהילדה לא תזהה אותו. המשטרה גם הצליחה להוציא דגימות DNA אך מבדיקות שנערכו לא נמצאה שום התאמה לגברים שהמשפחה הכירה, והפדופיל המסוכן מעולם לא נתפס.
מה קרה לשומר הלילה במפעל?
דייל קרסטטר בן ה-50 היה שומר לילה במפעל מקומי בבדפורד, פנסילבניה. בערב ה-12 בספטמבר 1987, דייל הגיע לעבודה בשעות הערב. בבוקר למחרת השומרים שהיו אמורים להחליף אותו במשמרת הבוקר לא הצליחו את למצוא את דייל, ורק מכוניתו נותרה במגרש החנייה. השומרים גם גילו שחומרים בשווי של 250 אלף דולר נגנבו מהמפעל. בשלב זה המשטרה התערבה והם בדקו את מצלמות האבטחה.
מהסרטונים מהמצלמות תפסו גבר במסכה שנכנס למפעל באמצע הלילה. דייל נראה מוביל את הגבר בבניין, ובשלב מסוים דייל נראה מסתכל ישירות לתוך המצלמה. החוקרים לא הצליחו להבין מהסרטון האם דייל פעל בשיתוף פעולה עם הגנב, או שמא השודד איים עליו איכשהו, למרות שלא נראה שיש לו אקדח או כלי נשק אחר. דייל היה בחובות בזמן השוד, ולכן המשטרה חשדה בתחילה שהוא חלק מהשוד, ושהוא ברח ביחד עם השודד והחומרים היקרים. הנהלת המפעל גם תרמה לתיאוריה הזאת, והם חשבו שדייל הסתכל ישירות על המצלמה כדי להתגרות ולצחוק עליהם. משפחתו של דייל לעומת זאת טוענת שהוא קורבן, ושהשודד רצח אותו לאחר שגנב את החומרים. המשפחה גם ביקשה מהמשטרה לא לשחרר לציבור את סרט האבטחה בטענה לפרטיותם.
ואכן, מצלמות האבטחה תפסו את האיש במסכה מוציא למכוניתו שקית זבל גדולה, שיכלה להכיל את גופתו של דייל. בכל מקרה, דייל לא נראה ולא יצר קשר עם משפחתו כבר 30 שנה והשודד (או הרוצח) מעולם לא נתפס.