על פי ההגדרה של המילון האינטרנטי Miriam-Webster, אגדה אורבנית היא סיפור או אנקדוטה מבהילה שמבוססת על סדרת שמועות ולרוב מתוארת כאמתית. במשך מאות שנים, בני אדם סיפרו אגדות לדור הצעיר בשביל ללמד אותם על החיים. אחד הדברים הייחודיים באגדות הוא האופן שבו הן מועברות מפה לאוזן, כמו גם הצורה שהן מהוות חלק בלתי נפרד מן התרבות המקומית – וההיגיון הזה תקף גם לגבי האגדות האורבניות של ימינו.
במקרים רבים, אגדה אורבנית מסופרת מפי מישהו שקרוב בדרגה שנייה אל המספר (אח של חברה, אמא של חבר), אשר היה עד להתרחשות. כמו כן, רוב הסיכויים שהן שקר מוחלט – אבל לא תמיד.
לעיתים מתברר שהמציאות עולה על כל דימיון ואפילו האגדות האורבניות הכי מופרכות מבוססות על מקרים שהתחוללו במציאות. הנה עשרה מקרים שבהם התברר שאגדה אורבנית הייתה נכונה:
1. מנהרות פואבלה
במשך מאות שנים הסתובבה אגדה אורבנית בעיר פואבלה, אשר במקסיקו, לגבי מנהרות מסתוריות שנמצאות מתחת לעיר. לאורך השנים, אף אחד לא מצא פתח או כל זכר אחר למנהרות הללו ולכן כולם הניחו שמדובר בשקר – עד שהן התגלו בעשור הקודם.
בשנת 2005, קבלן בנייה התחיל עבודות הכנה על אתר כלשהו בעיר ולתדהמתו, הוא גילה את המנהרות המסתוריות מתחת לרחובות פואבלה. על פי ההערכות, המנהרות נבנו בין המאה ה-16 למאה ה-19 ושטחן מתפרס לאורך של כ-9 ק"מ. כיום, המנהרות הן האטרקציה התיירותית הגדולה ביותר של העיר.
2. רציחות אליס
מסתבר שהאגדה האורבנית הזו היא בין הפופולאריות ביותר ביפן והיא נוגעת לרוצח סדרתי שפעל בתחילת העשור הקודם. על פי האגדה, בין השנים 1999-2005 התרחשו מספר רציחות ברחבי האי. לקורבנות לא היה שום מכנה משותף, למעט דבר אחד: ליד כל אחת מהגופות הונח קלף עליו נכתב השם "אליס" עם הדם של הקורבן.
בני הנוער של יפן סיפרו במשך שנים על "רציחות אליס", למרות העובדה שהן ככל הנראה מעולם לא קרו – לפחות לא ביפן. האמת היא שהיה מקרה של רוצח סדרתי עם שיטת פעולה (או מודוס אופרנדי, כמו שאומרים בסדרות מתח) דומה לזו, אבל הוא פעל בכלל בספרד. הוא נתפס בשנת 2003 ונידון ל-142 שנות מאסר.
3. קרופסי: רוצח הילדים
לא מעט אגדות אורבניות נוגעות לאלימות כלפי ילדים – בין אם זה חטיפה, עינוי או רצח. אחת מהן נוגעת למפלצת ששמה קרופסי שחיה מתחת לביה"ס הנטוש ווילוברוק, אשר בניו יורק. ישנן כמה גרסאות לאגדה הזו: אחת גורסת שקרופסי היה אדם שנהג לרצוח ילדים עם גרזן, אחרת שהוא היה מפלצת אימתנית שצדה ילדים אבודים. בעוד ששתי הגרסאות האלו לא נכונות, האגדה אכן מבוססת על פושע אמיתי.
אנדרה ראנד היה השרת של ביה"ס עד היום שבו המוסד נסגר בשנת 1987. לאחר מכן, הוא המשיך להתגורר במתחם ונחשד במספר מקרים שבהם ילדים נעלמו באורח מסתורי. לאורך השנים, הוא הואשם בשני סעיפים של חטיפה מדרגה ראשונה וכיום מרצה מאסר עולם. ישנם אנשים שסבורים עד היום שהוא היה רוצח סדרתי, אם כי זה מעולם לא הוכח.
4. ילד הזאב מקוויטמן
האגדה האורבנית הזאת שכיחה מאוד במדינת ארקנסו. היא מספרת על ילד שנוהג להסתובב בלילות ולילל אל הירח – והיא מבוססת על מקרה של ילד אמיתי ואלים במיוחד שחי בעיירה קוויטמן לפני יותר מ-30 שנה.
ג'רלד בטיס היה מוכר כאחד הילדים האכזריים ביותר בעיירה. מספרים שבצעירותו הוא נהג לערוך ניסויים סאדיסטיים על בעלי חיים והצימאון שלו לדם רק גבר ככל שהוא התבגר. ב-1981, אביו נמצא מת בביתו בנסיבות מסתוריות ורבים טוענים שהוא רצח אותו. לאחר מכן, הוא כלא את אמו בביתו, עד שגורמי הרווחה התערבו והוא נשפט על מעשיו. הוא נכנס לכלא בשלהי שנות ה-80 ובחודש מאי של שנת 88' הוא מת מאחורי הסורגים כתוצאה ממנת יתר.
5. השפן האנושי של מחוז פיירפקס
על פי האגדה הזו, בתחילת המאה ה-20 אדם לוקה בנפשו נמלט ממוסד פסיכיאטרי במחוז פיירפקס, אשר במדינת וירג'יניה, והטיל אימה על התושבים המקומיים. הטענה היא שאחרי היעלמותו של אותו אדם, שפנים מתים התחילו להופיע באזור ורבים מהם נתלו על גשר סטיישן ברידג' – אבל זה לא נכון.
ראשית כל, היסטוריונים מדגישים כי מעולם לא היה מוסד פסיכיאטרי במחוז פיירפקס. מה שכן, לאורך שנות ה-70 התקבלו מספר דיווחים על אדם לבוש בחליפת שפן שנהג להטיל אימה על עוברים ושבים - נשמע משעשע, אבל זה ממש לא היה.
במקרה אחד, זוג אנשים טענו שהוא זרק על הרכב שלהם גרזן. במקרה אחר, תושב האזור טען שהוא ראה אותו גורם נזק לבית נטוש. במרוצת השנים, החשוד בחליפת הארנב מעולם לא נתפס, אבל המורשת השנויה במחלוקת שלו עדיין זכורה באזור. למעשה, התושבים המקומיים אפילו התחילו לכנות את גשר סטיישן ברידג' בתור גשר באני-מן (כלומר, השפן האנושי).
6. צ'ארלי חסר הפנים
צ'ארלי היא דמות מיתולוגית ברחבי מחוז ביבר, פנסילבניה. האגדה מספרת על אדם חסר פנים שנוהג להסתובב באזור תחנות רכבת נטושות בעיר ולהבהיל אנשים. המקומיים טוענים שהיו לו יכולות על-טבעיות – בין היתר לגרום לקצרים חשמליים מעצם נוכחותו. בזמן שאדם כזה מעולם לא היה קיים במציאות, מסתבר שהאגדה מבוססת על אדם אמיתי – ששמו אינו צ'ארלי, אלא ריימונד רובינסון.
מדובר באדם שנקלע לתאונה נוראית בצעירותו. בגיל 9, הוא נפגע מכבל מתח גבוה שהשחית את פניו. כתוצאה מכך, הוא נהג להתבודד לאורך חייו ולא העז לצאת מביתו במשך שעות היום. הוא נהג לשוטט בסמוך לכבישי העיר במהלך הלילות. למרות הופעתו המבהילה, הוא היה מוכר כאדם חברותי במיוחד. למעשה, הוא אפילו היה מאפשר לבני נוער סקרנים לצלם או להצטלם איתו בתמורה לסיגריות.
7. פוליביוס
על פי האגדה הזו, בשנות ה-80 המוקדמות יצא משחק מחשב בשם "פוליביוס" שכביכול תוכנן על ידי הממשלה כחלק מניסוי פסיכולוגי. אומרים שהמשחק גרם לשחקנים שלו להתמכרות קשה – וכל מי שניסה להפסיק סבל מסיוטים ואפילו התקפי שבץ. אחרים גורסים שמטרת המשחק הייתה להוציא מידע אישי על השחקנים.
בזמן שאין דיווחים רשמיים על קיומו של משחק כזה, היו כמה מקרים בעבר שכנראה נתנו השראה לאגדה האורבנית הזו. אחד מהם היה משחק שיצא ב-1981 ששמו Tempest, אשר גרם לשחקנים שלו להתקפי אפילפסיה ובחילה.
8. תנינים בביוב
ככל הנראה אחת האגדות האורבניות המפורסמות ארה"ב בכלל ובניו יורק בפרט. על פי הפולקלור הניו יורקי, ישנה מושבה שלמה של תנינים שחיים בתעלות הביוב המקומיות. מדענים רבים הפריכו את האגדה הזאת, בטענה שהזוחלים האדירים לא מסוגלים לשרוד לאורך זמן במזג האוויר הקר של העיר. ולמרות זאת, היו דברים מעולם.
כן, זה קורה, אבל התופעה של תנינים בתעלות ביוב שכיחה יותר באזור הדרומי של ארצות הברית. לצורך העניין, סופות והצפות במדינת פלורידה (שם התנינים חיים בטבע) יכולות לשטוף תנינים בוגרים אל תוך ומחוץ לתעלות הביוב.
9. לה ליון
לאורך השנים האחרונות תושבי אזור מולֵה, אשר בצד הצרפתי של שווייץ, נוהגים לספר על דמות מסתורית ששמה לה ליון – שמתהלכת ביער בבגדי הסוואה ומסכת אב"כ ישנה. במשך עשור שלם לא נמצאה עדות לכך שקיים אדם כזה, מעבר לכמה עדויות ראייה מפוקפקות. בניגוד לאגדות אחרות, מדובר בדמות שלא מזיקה לתושבים המקומיים, אבל בעלת הופעה מבהילה למדי.
בשנת 2013, עובר אורח שטייל ביערות המקומיים ראה את לה ליון ואפילו הצליח לצלם אותו. כמה חודשים לאחר מכן, נמצאה ביער מסכת אב"כ ישנה ובגדי הסוואה, יחד עם מכתב מסתורי: "אני לא יכול לחיות יותר עם המחשבה שאני נתפס כמפלצת". עד היום לא ברור אם לה לוין שם ידו בנפשו או פשוט זנח את התחפושת המבהילה שלו.