אולי יש לה פרצוף של בובה, אבל מתחת לצוואר, בת ה-18 מחזיקה בגוף שרירי במיוחד ואף מסוגלת להרים משקולות במשקל 180 קילוגרם. השילוב יוצאת דופן בין הגוף השרירי והיופי הבובתי של ג'וליה וינס לכד את תשומת לבם של מעריצים רבים, 23 אלף איש עוקבים אחריה באינסטגרם ובסרטוני היוטיוב שלה צפו מאות אלפי אנשים.
"אנשים מכירים אותי בתור 'הברבי השרירית' - אני אוהבת את ההשוואה הזאת", אומרת ג'וליה, "יש לי עיניים גדולות ויפות, אבל באותו הזמן, אני חזקה". לעתים אנשים לא מאמינים כי מאחורי המבט המזוגג עומדת בחורה המחזיקה בשלושה שיאי עולם בהרמת כוח, והתגובות מהקהל אינן תמיד חיוביות. "אם להיות כנה, כבר שמתי לב שהבחורים שהם שליליים לגבי האתלטיות שלי - פשוט מקנאים", כך השרירנית.
ג'וליה מספרת כיצד מצאה את עצמה בתחום פיתוח הגוף, "הייתי ילדה טובה, ילדה אקדמית. למדתי מוסיקה, השתתפתי בתחרויות שונות בבית הספר והייתי מיומנת באמנות. אבל אף פעם לא הרגשתי שיש לי מטרה מסוימת בחיים. הגוף שלי לא היה בהרמוניה עם הנשמה שלי - זה לא היה נכון עבורי".
בניסיון למצוא משמעות בחייה, ג'וליה החלה ללכת לחדר הכושר בגיל 15. היא מסבירה: "לא היה לי עניין בספורט, אבל הלכתי לאיבוד. חשבתי שאולי כדאי לבדוק אם אני יכול לבנות כוח וביטחון על ידי אימון משקולות בחדר הכושר... ואהבתי את זה! ידעתי אז שהמטרה שלי היא לבנות שריר".
שנה לאחר מכן, ג'וליה פגשה מאמן שראה את הפוטנציאל בה כמרימת משקולות. היא התחילה להתאמן בחדר הכושר איתו במשך 3 עד 5 שעות, 4 פעמים בשבוע. במקביל הדיאטה שלה הפכה קפדנית. כעת היא אוכלת 5 עד 6 ארוחות קטנות ביום, אשר מורכבות מעוף, ביצים, גבינה, אורז וירקות.
באוגוסט 2014, ג'וליה נכנס לאליפות העולם במוסקבה בהרמת כוח וזכתה בתחרות. היא השיגה שלושה שיאי עולם ב-180 קילוגרם בשפיפה (squat), 105 קילוגרם בדחיקת מוט ברזל בשכיבה על ספסל (bench press) ו-165 קילוגרם בהרמת משקולות מהרצפה (deadlift).
(מקור)