נידאר סינג' ניהנג בן ה-44 למד את אמנות הלחימה המסתורית "שסטאר וידיה" (Shastar Vidiya) מגורו בן 80 מצפון הודו והוא עורך כיום סדנאות אמן ברחבי העולם. המאסטר האחרון שנותר, אותו נידאר פגש בשנת 1984 בזמן שעבר בחווה של דודתו בכפר המרוחק שאדיפור, היה מוהינדר סינג'. הסיבה שיש כל כך הרבה הודים ומעט כל כך לוחמי שסטאר היא הבריטים, ששלטו בהודו והכריחו את הסיקים לוותר על נשקם לאחר מאתיים שנה של לחימה. הלוחמים ירדו למחתרת והתורה נשמרה בסוד על ידי קומץ נחוש שהוריש את הידע לאורך הדורות (מזכיר את העלילה של "מלחמת הכוכבים" בצורה מדאיגה).
"המאסטר גר בכפר השכן ואחרי שראה שאני בכושר טוב הוא שאל אם אני רוצה ללמוד שסטאר וידיה", נידאר מספר. "הוא ביקש ממני לתקוף אותו עם מקל ולפני שהצלחתי בכלל להבין מה קורה הייתי על הרצפה. הייתי בן 17 וחשבתי שרק התמזל מזלו של הקשיש אבל אחרי שהוא הטיח אותי מצד לצד כמו בובת סמרטוטים בכל פעם מחדש הוכיתי בתדהמה. נשארתי אצלו 11 שנה, חלבתי את הבופאלו בבקרים ובשאר הזמן התאמנתי ולמדתי את הפילוסופיה מהמאסטר" (וזה נשמע בדיוק כמו העלילה של "קארטה קיד").
"בשנת 1995 חזרתי לאנגליה להתחתן עם אישתי סאטינדרג'אט. אחרי שהמאסטר שלי מת, באותה שנה, הפכתי ללוחם הסיקי האחרון". האב לארבעה ילדים מחפש כיום את היורש אליו יעביר את הסודות שלמד, וימשיך את המסורת הסיקית ארוכת השנים. כנראה שהילדים שלו לא בעניין כי נידאר, שהקדיש את כל חייו ללימוד התרבות העתיקה, מזמין מועמדים פוטנציאליים לרשת אותו ללמוד את אמנות הלחימה בביתו שבוולברהמפטון (אנגליה).
"שסטאר וידיה זה חלק מההיסטוריה והתרבות שלי, ובלעדיה אין לי אופי", נידאר מספר. "האמנות הזו שינתה את ההיסטוריה והביאה לעולם לוחמים דגולים – אם היא תמות איתי זו תהיה טרגדיה. לא משנה מה אני עושה, שסטאר וידיה במחשבות שלי כל היום. אני המאסטר המוכר האחרון, וזו משימתי בחיים לדאוג שמישהו יירש אותי וימשיך את המסורת האדירה הזו – אם היא תמות איתי היא תיעלם לנצח".
הדת הסיקית, ממנה "שסטאר וידיה" שואבת השראה, התגבשה משילוב אמונות הינדיות, מוסלמיות ואחרות, סביב תורתם של הגורו נאנאק ותשעת ממשיכי דרכו, מסוף המאה ה-16. בעולם יש כיום כ-23 מיליון מאמינים אך הדת נפוצה בעיקר בחבל פונג'אב. בנוסף קיימות כיום קהילות רבות של מהגרים סיקים, בעיקר בקולוניות בריטיות לשעבר (וארה"ב בראשן).
שגרת יומו הקפדנית של נידאר כוללת השכמה עם שחר, דקלום מנטרות עתיקות ולאחר מכן שבע שעות של כתיבה ולימוד התורה. אחרי שנת הצהריים, במהלכה הוא מאזין למוזיקה הודית קלאסית, מומחה הלוחמה בחרב מתיישב לעוד שש שעות של יוגה ואימוני לחימה. לפני השינה הוא עושה מדיטציה וסוגר את הבאסטה כל לילה בשעה 2:00.
משמעות השם שסטאר וידיה היא "מדע כלי-הנשק" ואמנות הלחימה פותחה על ידי סיקים במאה ה-17, כשדתם הייתה נתונה תחת מתקפה מהינדואיסטים ומוסלמים. אם תרצו לנסות להתקבל לשיעורים האקסקלוסיביים שנידאר מציע תיאלצו להגיע לביתו באנגליה אך מעבר למזג אוויר אפרפר, לא צפויות סכנות רבות מדי. "האימונים מאוד זהירים ומעולם לא נפצעתי בצורה חמורה", נידאר מבהיר. "המטרה הסופית בקרב היא להרוג את האויב אבל התלמידים צריכים ללמוד הרבה שנים לפני שהם בכלל רשאים להניף את החרב".
נידאר פרש מעבודתו במפעל מזון בשנת 2002 כדי להקדיש את כל זמנו בלימוד התורה, אותה הוא מוכן להעביר הלאה לבני כל הדתות ולא רק לסיקים. הוא מלמד את תלמידיו בכל העולם איך להשתמש במיומנות בחרבות, פגיונות וחניתות – שרובם באמת שימשו להרוג אנשים בקרבות היסטוריים. "95 אחוזים מכלי הנשק שלנו עתיקים", הסביר נידאר. "חלק מגיעים אפילו מהמאה ה-16 וכולם הועברו הלאה בירושה".
עוד כתבות חדות כחרב תוכלו למצוא בהיקס