גשר אוברטון בסקוטלנד הוא ככל הנראה אחת התעלומות הגדולות בעולם שאיש עוד לא הצליח לפתור, ברמה של משולש ברמודה או ביג פוט. הגשר, שממוקם בעיירה דמברטון, נבנה לפני יותר מ-150 שנה, אבל רק ב-70 השנים האחרונות הוא הפך למגנט עבור כלבים אובדניים. כן, כלבים שרוצים להתאבד.
מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת, 50 כלבים פשוט קפצו אל מותם מראש הגשר, וצנחו מגובה של יותר מ-15 מטרים אל הסלעים שבקרקעית. וזה בכלל לא החלק מוזר, כי מתברר שלאורך השנים מספר הכלבים הכולל שקפץ מהגשר עומד על יותר מ-600, כי החלק המכריע של הכלבים שורד את הקפיצה, לרוב עם פציעות חמורות.
והסיבה שזה קורה? איש לא יודע, אבל לכל תקריות הקפיצה יש שני דברים במשותף: כל הכלבים שקופצים הם בעלי חוטם ארוך, וכולם קופצים בדיוק מאותו המקום – החלק הימני של הגשר, בין שני חלקי המעקה האחרונים. המקום בו ממוקם הגשר מתואר על ידי רבים כשליו ושקט, שיכול להפוך לנוראי תוך מספר שניות – "מי שמבקר במקום יכול לחוות אושר עילאי, אבל רגע אחד לאחר מכן להתמלא בתחושות של אימה וטרור מבלי להבין למה".
עד שיהיה אפשר לתקשר עם כלבים, הנה כמה תאוריות: הראשונה טוענת כי מדובר ב"מקום דק", שלפי האמונה הקלטית זהו אזור בו המרחק בין העולם שלנו לעולם הרוחות הוא קרוב במיוחד. השנייה גורסת כי בעלת הבית הסמוך לגשר, ליידי אוברטון, שנפטרה בשנת 1931 (קצת לפני שהחלו הקפיצות) המשיכה לרדוף את האזור מאז.
תאוריה שלישית וטיפה פחות מופרכת טוענת שמדובר בשילוב נדיר של חוש הריח המפותח של הכלבים עם נוכחות מסוימת של בואשים באזור. הכלבים, כך נטען, לא ממש יכולים לראות מה קורה מתחתיהם וגם לא לשמוע כלום, כך שחוש הריח – היחיד שלא משתבש ברגעים אלה - מטריף אותם ברמה כזו שהם לא מסוגלים שלא לרדוף אחר הבואשים שהם כביכול מריחים. האמת? אנחנו בעד הליידי.
בכל מקרה, בינתיים התושבים לא יודעים איך להתמודד עם התעלומה הזאת והדבר היחיד שהם יכלו לעשות הוא לתלות שלט יחיד מסוגו, המזהיר על הסכנה ומבקש מבעלי הכלבים להחזזיק אותם ברצועה.