בתחילת המאה ה-20 מיליוני אנשים מרחבי העולם הגיעו לקוני איילנד, ניו יורק, בתקווה להגיע לאמריקה ולחיות בעתיד טוב יותר. אחד האנשים האלה היה גבר נמוך קומה עם כישרון מאוד מיוחד שעד מהרה, יזכה לפרסום עולמי בכינויו: "הינשוף האנושי". נולד בשנת 1885 בנירנברג, גרמניה, מרטין אמרלינג היגר לארה"ב כשהיה בן 36. עם כניסתו למדינה, הוא מיהר לשנות את שמו למרטין ג'ו לורלו ויצא למצוא פרנסה בענף מופעי השוליים.
מופעי שוליים וקרקסים היו בשיא הפופולריות שלהם באותן שנים. אנשים באו בהמוניהם לצפות במאלפי אריות, להטוטנים אמיצים, קומיקאים מופרעים ומוזיקאים מוכשרים. מעבר לזה, היו גם את הפריק שואו'ס (מופעי מוזרויות) אותם פקדו מבקרים בשביל לבהות בבני אדם יוצאי דופן – בין אם הם נולדו עם פגמים גנטיים או מלאים בעגילי פירסינג וקעקועים. בימים ההם, אם היית מספיק חריג, אז היית יכול לעשות מזה כסף - ולורלו היה מאוד חריג. עד מהרה, הוא התברג לתחום בזכות הכישרון היוצא דופן שלו לסובב את ראשו לכיוון הגב.
על פניו היה ללורלו את הכיסוי המושלם, שכן למעט הקומה הנמוכה הוא נראה אדם נורמטיבי לחלוטין – לפחות עד שהוא חשף את היכולת שלו לסובב את ראשו בזווית של 120 מעלות. לאורך השנים, הוא שב וטען שהכישרון שלו כלל לא מולד, אלא תוצאה של אינספור אימונים מפרכים. לטענתו, הוא נהג למתוח את צווארו בקיצוניות בכל יום במשך 3 שנים, כך שבכל פעם היה מצליח לסובב את ראשו עוד מילימטר לכיוון הגב. עד שיום אחד הצליח לסובב את מבטו אחורנית כמו ינשוף – מה שנתן לו את כינויו.
הוא הציג את היכולת שלו לראשונה במופע השוליים של קרקס "דרימלנד" בקוני איילנד, תחת השם: "בובי, הילד עם הראש המסתובב" (באותה עת נהגו לתת למופיעים שמות תואר של ילדים). מול קהל של כמה עשרות אנשים, לורלו הראה כיצד הוא מסוגל לסובב את ראשו אל גבו ואפילו לשתות כוס של בירה בזווית הזו. לאחר מכן, הוא אפילו הדגים איך הוא מעשן סיגריה, אף על פי שלא היה שואף את העשן לריאות. מסיבה כלשהי, לורלו יכול היה לשתות משקאות חריפים כשראשו מסובב, אבל לא לנשום. עד מהרה, המופע שלו זכה להצלחה גדולה בקרב הצופים.
בעקבות הפופולריות שלו בעולם הפריק שואו'ס, לורלו הופיע בחלק מהקרקסים המיוחסים ביותר של אותה תקופה, מקרקס "האחים רינגלינג" ועד קרקס "ברנום וביילי". כמו כן, הוא זכה להכיר כמה מהאנשים המפורסמים ביותר בענף, כמו בולע החרבות אלכס לינטון, איש הברזל צ'ארלי פלטון וגם רוי "הלוחש לפרעושים" הקלר.
בשנות ה-30, אחרי שסייר ברחבי צפון-מזרח ארה"ב, הוא קיבל הצעת עבודה באודיטוריום Ripley’s Believe It or Not. בפוסטר שפרסם את יכולותיו כתבו: "בואו לראות את האדם היחיד בעולם שמסוגל ללכת קדימה ולהסתכל ישר אחורה". הוא היה כוכב של ממש בשיאו, אך כוכבים רבים בתחום הבידור בארה"ב – עם ההצלחה הגיעו גם הבעיות.
החיים של לורלו בדרכים התבררו להיות קשים מאוד עבור אשתו, לורה פרצ'ט, שהייתה גם האם של בנו הבכור אלכסנדר. מערכת היחסים של השניים התפוררה לקראת סוף שנות ה-20, לפני שכוכב הפריק שואו'ס התחתן בשנית עם אישה ששמה אמילי וויטל. מערכת היחסים של השניים הייתה מצוינת כל עוד היא נמשכה והם אפילו הביאו לעולם שתי בנות. אף על פי כן, גם הנישואים שלהם עלו על שרטון אחרי שלורלו פשוט נטש את המשפחה. המצב היה קשה כל כך, שהיא אפילו הגישה נגדו תלונה רשמית בגין הזנחה.
ב-30 באפריל, 1931, לורלו כיכב בכותרות העיתונים בעקבות מעצרו. זה קרה כשקצינים של משטרת בולטימור פשטו על אחד המופעים שלו בעיר בשביל להוציא לפועל צו מעצר. "הוא עמד על במה עם הגב לקהל והסתכל ישר על הצופים", תיאר אחד האורחים במופע לכתבי ה-NY Times. "הוא קרץ לכולם – כולל לשני הקצינים שהגיעו לעצור אותו. הם קרצו לו בחזרה ואז עצרו אותו". למרות זאת, אלו שהכירו אותו היטב העידו שחוסר היכולת שלו לתחזק מערכות יחסים לאורך זמן הייתה רחוקה מלהיות המגרעה היחידה של "הינשוף האנושי".
חלק מעמיתיו לעבודה תיארו אותו במרוצת השנים כתומך נלהב של גרמניה הנאצית ואדולף היטלר. באותו זמן, לפני תחילת מלחמת העולם ה-2, היו לפיהרר תומכים רבים בארה"ב. הוא אפילו קיבל את תואר "איש השנה" של ירחון ה-Times בשנת 1938. למרות זאת, עבור רבים בענף החיבה שלו אל הפיהרר ומשנתו הייתה יותר ממה שהם היו מסוגלים לסבול.
"הוא היה נאצי", אמרה פרסילה בנג'ו, אמנית פריק שואו'ס שהתמודדה עם היפרטריכוזיס (תסמונת איש הזאב) והייתה מוכרת בענף אז בתור "ילדת הקוף". "הוא שנא את הדגל האמריקאי והיה אדם בלתי נסבל. בתחום שלי אתה מכיר כל מיני אנשים איומים ואני יודעת שאני לא בדיוק מלכת יופי. למרות זאת, אני יכולה לומר שהוא היה הרבה יותר גרוע ממני".
לא הרבה ידוע על לורלו בשנותיו האחרונות, מעבר לעובדה שמופעו האחרון היה בשנת 1953. שלוש שנים מאוחר יותר, "איש הינשוף" מת בגיל 70 אחרי שלקה בליבו. לאורך השנים, אנשים פקפקו בטענותיו כי הצליח לסובב את ראשו אל גבו כתוצאה מאימונים. אך בהיעדר הציוד הרפואי המתקדם של ימינו, אף אדם לא הצליח להוכיח אותו אחרת.
לורלו טען עד יומו האחרון כי כל אדם יכול לסובב את ראשו ב-120 מעלות אם הוא רק יתאמן על זה מספיק. בעידן העכשווי, כמה אנשים כבר זכו לתהילה קצרצרה ברשת בזכות כישרון דומה ל"ינשוף האנושי" – כולל סמיר קאהן, בן ה-18 מפקיסטן, שמסוגל לסובב את ראשו לזווית של 180 מעלות.