גם בעולם התחביבים המוזרים, יש עוד כמה דברים שיכולים להפתיע. אחד האוספים, היותר מעוררים חוסר נעימות ולעתים גם בחילה, הוא אוסף המוך מהפופיק של הספרן האוסטרלי, גראהם בארקר.
הספרן השקדן, מהעיר פרת', הוכרז לאחרונה כמחזיק שיא העולם של גינס באיסוף מוך מהטבור (Belly Button Fluff) לאחר שאסף את הפריטים השעירים הקטנטנים והרכים מבטנו בכל יום במשך 26 שנים. הכמות המכובדת אליה הגיע – 22.1 גרמים של מוך טהור.
בארקר אפילו שקל למלא כרית באוסף המוזר, שלא לומר דוחה, שלו. דרך יפה לתת כבוד למה שמילא את חייו (ואת טבורו) במהלך רוב חייו הבוגרים.
בן ה-45 שולף את המוך מדי יום, כשהוא ממתין למים החמים במקלחת ולדבריו, צבע המוך משתנה בהתאם לצבע המגבת שהוא משתמש בה ולבגדים שהוא לובש כל יום.
"כל התהליך לוקח בערך 10 שניות", סיפר בארקר. "זה כבר נהיה אוטומטי, אני לא מקדיש זמן או מחשבה לזה. לא הייתי קורא לזה התמכרות בגלל שאני לא מרגיש צורך לעשות את זה. אם הפופיק שלי יפסיק להפיק מוך מחר אני אהיה מופתע אבל לא מאוכזב".
גראהם החל להרכיב את האוסף שלו לאחר שהשתעמם ערב אחד (הפתעה!). "שמתי לב למוך בפופיק ותהיתי כמה אדם אחד מסוגל להפיק", אמר. "החלטתי שהדרך היחידה לגלות את זה היא לאסוף את המוך במשך תקופה ופשוט לראות כמה נאסף. זה כל הסיפור – שום אובססיה או תכנית-על, פשוט סקרנות".
לדברי בארקר, כמות המוך הנאספת מדי יום תלויה בבגדים שהוא לובש, "כשתחתונים תרמיים הכי אפקטיביים". לדבריו, "גיליתי שמקלחות נוטות לשטוף את המוך כך שהזמן הטוב ביותר לאסוף אותו, לפי היגיון בריא, הוא כל ערב לפני המקלחת".
את הקציר היומי הוא שם בקערת חימר קטנה שנועדה לאיסוף מוך ומדי שנה הוא מוסיף את המוך מהקערה למאגר הגדול, הממוין לפי שנים בצנצנות גדולות.
אחד הדברים שבארקר גילה זה שהמוך לא מעלה עובש או מסריח, מה שמוכיח שמוך בן עשרות שנים זהה למוך טרי. הספרן מכר לאחרונה שלוש צנצנות גדולות מהאוסף שלו למוזיאון, עבור סכום שלא פורסם, והוא כבר ברבע הדרך למלא את הצנצנת הרביעית. "החומר הגולמי הוא חסר ערך אבל כשיא גינס מוכר, ובתוספת מורשת תרבותית מקומית, יש לזה ערך", סיפר. "רוב האנשים מגיבים בחיוב והם משועשעים או מופתעים שאוסף כזה בכלל קיים. חלק מהאנשים, בעיקר נשים, נרתעות ואומרות שמוך מהפופיק מגעיל אותן".
לדבריו, "אנשים חושבים שבטח יש לי המון זמן פנוי אבל זה לא הגיוני כי התחביב גוזל רק כמה שניות מדי יום. אנשים מעטים, חסרי חוש הומור, פשוט לא מבינים את זה ומביעים את עצמם במילים גסות".
לדברי בארקר, הוא מכיר עוד כמה אספני מוך מהפופיק (קהילה קטנה אבל איכותית) אולם הוא נוהג לדבר על התחביב הלא שגרתי שלו עם אנשים לעתים רחוקות.
"האיסוף הוא לא חלק גדול מחיי אז אני לא מרבה לדבר או לשאול אחרים על זה", אמר. "כשערכתי סקר קצר בקרב גברים, לפני כמה שנים, לא מעט הודו שהם אספו קצת מוך, בשלב מסוים בחייהם, אבל אף אחד לא התמיד בזה. מכר אחד אסף בהתמדה אבל אחרי שהתחתן אישתו הכריחה אותו לזרוק את האוסף".
גראהם מקווה לאסוף עוד חמש צנצנות לפני שיפרוש ומאמין שהסיכוי שהשיא שלו יישבר נמוך מאוד: "אפסיק לאסוף כשגופי לא יאפשר זאת יותר. איסוף מוך לא עולה כסף וכמעט שאינו גוזל זמן או מאמץ כך שאין אף סיבה משכנעת להפסיק. למעשה, ברוב הימים אוסף המוך זוכה לאותו יחס של גריבת גרביים".
בנוסף לאוסף המוך, גראהם בארקר אוסף גם בולים, שקיות של מאפיות ומגשים של מקדונלד'ס.