"דליים עם גפיים", "ראשים נגועים במחלות" ו"מקרר מלא באיברי מין של גברים" - אלו רק חלק מהפרטים המזוויעים שהותרו לפרסום מפרשת סוחרי הגופות במדינת אריזונה. בסוף השבוע האחרון, כלי התקשורת בארה"ב חשפו חלק מהתגליות המזעזעות שנמצאו במכון ה- Biological Research Center, אשר היו קשות כל כך שהן הותירו חלק מחוקרי ה-FBI עם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).
השנה הייתה 2014 כאשר סוכנים של הבולשת פשטו על בית העסק שסיפק למכונים רפואיים חלקי גופות שנתרמו למדע. הפשיטה התחוללה חודשים ספורים לאחר התפוצצות "פרשת סוחרי הגופות בדטרויט" וממצאיה היו מזעזעים לא פחות. בעל המקום, סטיבן גור, נעצר והואשם בניהול שלא כחוק של בית עסק (על פי חוקי מדינת אריזונה). כשנה מאוחר יותר, הוא הודה באשמה ונידון לשנת מאסר בפועל יחד עם 4 שנות מאסר על תנאי. לאורך השנים, פרטי הפרשה היו חסויים בעקבות תביעה של 30 אנשים (בני משפחות הקורבנות) נגד המכון. כעת, חלק מהפרטים המצמררים הותרו לפרסום.
על פי הדיווחים, אחד מסוכני ה-FBI שפשטו על המקום העיד נגד הנהלת המכון ותיאר את הזוועות שנגלו בפניו. לטענתו, הוא ועמיתיו לבולשת מצאו במקום חלקי גופות שבותרו בברוטליות על ידי מסורי שרשרת ומסורים אנכיים (ג'יגסו). כמו כן, הם מצאו במקום מכולת הקפאה מלאה בגופות לא מסומנות ומתחתיהן שלוליות של דם ונוזלי גוף אחרים. ולמרות המראות הקשים הללו, כל אלו לא השתוו לדבר הנוראי ביותר שנמצא במכון.
הסוכן הפדרלי תיאר כיצד הם מצאו גופה של גבר גדול שנתלתה על קיר המכון, לאחר שראשו נערף וראש של אישה קטנה נתפר על עורפו. בשימוע עצמו, הסוכן תיאר את המיצג המחריד בתור "משהו מתוך 'פרנקנשטיין'", שעה שהפרקליט הגדיר זאת כ"בדיחה מורבידית".
FBI Shares Details About The ‘Human Chop Shop’ Behind The Biological Resource Center — Bodies Sewn Together In Horrific Scene https://t.co/FgV6M4rcfJ pic.twitter.com/FLyOUWRzjH
— US Daily Report (@USDailyReport) July 27, 2019
טוני הארפּ, אחד האנשים שתובעים פיצויים מהנהלת המכון, התייחס לממצאים בריאיון לכלי התקשורת ואמר: "זה סיפור אימה. זה בלתי יאומן. הסיפור הזה הוא פשוט בלתי יאומן". הארפּ תרם את גופותיהן של אמו וסבתו בשנת 2012 ו-2013 בהתאם לבקשותיהן האחרונות. לטענתו, השתיים רצו לסייע למכוני מחקר למצוא תרופה למחלות כמו לוקמיה, אבל כל זה לא קרה מעולם. כחודש לאחר התפוצצות הפרשה, כד האפר של שרידי אמו נשלח לביתו באמצעות שירותי הדואר. למרות זאת, הוא סבור עוד היום שהאפר של אמו אבוד.