ב-26 בינואר 2011ף התרחשה בפילדלפיה סופת שלגים עצומה, כזו שהעיר לא הכירה לפני, ואנשים מיהרו להגיע לביתם. גם אלן ריי גרינברג, מורה לתלמידי כיתה א' באחד מבתי הספר בעיר, סיימה את עבודתה מוקדם בניסיון להגיע הביתה לפני שהסופה תתחזק. היא התארגנה לצאתה מביתה לדעת שאלה השעות האחרונות של חייה.
גרינברג, שהייתה אז בת 27, הייתה מאורסת למפיק טלוויזיה בשם סמואל גולדברג, בן 28, והשניים התגוררו בדירת יוקרה בעיר. בשעה רבע לחמש של אותו היום, החליט גולדברג ללכת לחדר הכושר שהיה ממוקם בבניין המפואר. בחמש וחצי, כשחזר לדירה, הוא ניסה לפתוח את דלת ביתו. להפתעתו הוא הצליח לפתוח אותה רק כמה סנטימטרים – כיוון שהיא הייתה נעולה מבפנים על ידי מנעול הביטחון העליון.
גולדברג דפק על הדלת בחוזקה. הוא קרא לגרינברג אבל היא לא ענתה. הוא ניסה להתקשר אליה ולשלוח לה הודעות, אך לא קיבל שום תשובה. גולדברג החליט לרדת ללובי הבניין כדי לבקש מהשומר שיעזור לו לפרוץ לדירה, אך נענה בסירוב כיוון שהדבר היה מנוגד למדיניות.
גולדברג עלה חזרה לדירתם והפעם החליט לשבור את הדלת בעצמו. המראה שראה היה מחריד: זוגתו נמצאה ישובה על רצפת המטבח, כשכל גופה דקור ושותת דם. לידה השמאלית הוצמדה מגבת לבנה נקייה, וקערת פירות שבה פירות חצי אכולים הייתה מונחת על השיש.
בשעה 18:33 התקשר גולדברג למוקד החירום של המשטרה. באופן מוזר, כשהמוקדנית ביקשה ממנו לבצע החייאה שאל גולדברג: "האם אני מוכרח?". שלוש דקות לאחר מכן הוא אמר למוקדנית כי בחזה של ארוסתו נעוצה סכין, שאליה הוא לא שם לב לפני כן. "היא בטח נפלה עליה", הוא אמר. המוקדנית ביקשה ממנו להפסיק מיד עם פעולות ההחייאה. בשעה 18:40, כאשר הגיע האמבולנס, נקבע מותה של גרינברג.
View this post on Instagram
בנתיחה שלאחר המוות נמצא כי גרינברג נדקרה 20 פעמים: שמונה פעמים בחזה, עשר פעמים בחלק האחורי של צווארה, פעם אחת בבטנה ופעם אחת בראשה. כמו כן, סכין משוננת נמצאה עמוק בתוך החזה שלה.
במהלך החקירה התברר כי גרינברג סבלה מחרדה, וכי כמה חודשים לפני כן היא שאלה את הוריה אם היא יכולה לבוא אליהם – לבדה. כשהם שאלו אותה מה מטריד אותה היא אמרה שהיא לא רוצה לדבר על זה, אבל התעקשה שהדבר אינו קשור לבן זוגה. הוריה הציעו לה לנסות לטפל בחרדות שלה, והיא הקשיבה לעצתם והלכה לראות רופא שרשם לה את התרופה קלונופין.
כעבור שבוע היא סיפרה להם שהתרופה עוזרת: "הקלונופין עוזר. תודה לאל", היא כתבה. אך ההקלה לא נמשכה הרבה זמן. החרדה חזרה והיא נעשתה יותר ויותר מסוגרת בתוך עצמה. לדברי המטפל שלה אחד מהדברים שהקשו עליה הייתה העבודה שלה. היו לה, לדבריו, כמה תלמידים "קשים" והיא שקלה להתפטר. לדבריו היא תיארה מערכת יחסים טובה עם גולדברג, ולא נראה לו כי הוא התעלל בה.
לאחר החקירה ולמרות הממצאים הנוראים, קבעה משטרת פילדלפיה - להפתעת כולם - כי גרינברג שמה קץ לחייה. על פי החוקרים לא היו סימני פריצה לדירה, לא נמצאו שאריות דנ"א או טביעות אצבעות מלבד אלו של גרינברג על הסכין, ומנעול הביטחון נסגר כאמור מבפנים. כמו כן, במחשב שלה נמצאו חיפושים על המשפטים: "התאבדות ללא כאבים", ו"התאבדות מהירה". כשנודע לחוקרים כי היא לקחה כדורים נגד חרדה – הם החליטו במהירות כי היא אכן התאבדה.
הוריה שכרו עורך דין בשם ג'ו פודראזה. כשפנה פודראזה לנוירופתולוגית שחתמה על דוח הנתיחה של ביתם, היא התעקשה שהיא לא זוכרת שעבדה על המקרה של גרינברג. למעשה, היא אמרה כי עבדה באותו זמן בבית חולים לילדים
מי גרר את אלן ריי גרינברג?
למרות החלטת החוקרים יש לא מעט דברים בסיפור שמעוררים שאלות חשובות. מותה של גרינברג לא היה נטול כאבים, ועל פי מחקרים כמעט כל הנשים שמתאבדות עושות זאת על ידי נשק, חנק או כדורים. כמעט ולא מדווחים מקרי דקירות, וכשכן – הן לא לבושות בבגדיהן – כפי שאלן הייתה לבושה. לגבי טביעות האצבעות והדנ"א: הרוצח כמובן יכול היה ללבוש כפפות ולנגב את זירת הפשע, כך שאלו לא יימצאו. כמו כן – החוקרים לא מצאו הסבר לשאלה מדוע רק הדנ"א של גרינברג נמצא על הסכין, ללא הדנ"א של בן זוגה, ולמה בקושי היה דם במטבח – המקום שבו היא נמצאה מתה.
ככל הנראה גם לא בוצעה במקום בדיקת לומינל לזיהוי דם, שיכולה הייתה לבדוק שאריות דם שמישהו ניסה לנקות. ומה לגבי הנעילה מבפנים? ברשת אפשר למצוא לא מעט סרטונים שמסבירים כיצד אפשר לנעול מנעול ביטחון שכזה גם מבחוץ באמצעות וו ואפילו כרטיס אשראי.
אך נראה היה שאף אחת מהשאלות האלו לא העסיקה את החוקרים. הדבר היחיד שאליו הם התייחסו הוא הממצא כי אחד מפצעי הדקירה של אלן היה בעמוד השדרה, במקום שגורם לקהות בתחושות. כך, סברו החוקרים, יכלה גרינברג להמשיך לדקור את עצמה למוות.
הוריה של גרינברג, שהיו שבורים ממותה של ביתם, לא השתכנעו מהקביעה. הם החליטו לפתוח בחקירה משלהם במטרה להבין מה קרה לביתם. אז, החלו הדברים להיראות מוזרים עוד יותר.
ההורים שכרו עורך דין בשם ג'ו פודראזה. כשפנה פודראזה לנוירופתולוגית שחתמה על דוח הנתיחה של ביתם, היא התעקשה שהיא לא זוכרת שעבדה על המקרה של גרינברג. למעשה, היא אמרה כי עבדה באותו זמן בבית חולים לילדים, וכנראה שמי שכתב את שמה טעה.
הם החליטו לשכור פתולוג פרטי שקבע דברים שונים לגמרי ממה שנכתב בדו"ח: על פי הנתיחה שביצע, הסכין חדרה לגולגולת – ופצע כזה, לדבריו, גורם לכאבים חזקים מאוד שעלולים לגרום לאיבוד ההכרה. במילים אחרות: אין סיכוי שגרינברג יכלה במצב כזה לדקור את עצמה 20 פעמים.
כמו כן מצאו ההורים כמה סתירות בסיפורו של גולדברג. בשיחתו עם החוקרים הוא אמר כי הוא מצא את גרינברג יושבת על רצפת המטבח, כאשר היא נשענת על הארונות. אך כתם דם מיובש שהיה על לחייה, ושנזל מהנחיר לכיוון האוזן – הראה כי ככל הנראה מישהו הזיז אותה. הדבר משאיר שלוש אפשרויות: גרינברג דקרה את עצמה והזיזה את גופתה; מישהו אחר הזיז את גופתה; או שאולי, מי יודע, זרם הדם הצליח להתגבר על כוח המשיכה.
כמו כן, ציינו ההורים כי גולדברג נשמע מאוד רגוע, אולי רגוע מדי, בשיחה עם המוקדנית. סתירה נוספת היא טענתו של גולדברג כי השומר של הבניין היה איתו כשפרץ את הדלת, כאשר השומר אמר כי מעולם לא עזב את עמדתו בלובי, וכן כי גולדברג, שכאמור חזר מחדר הכושר, נעל מגפיים ולא נעלי ספורט. עוד דבר חשוב מאוד הוא כי לקח לגולדברג שעה שלמה מהרגע שבו פרץ לביתו ועד שהתקשר למשטרה. השיחה הראשונה שלו הייתה לאביו ומיד לאחר מכן התקשר לדודו – שהוא גם, אולי לא במקרה בכלל, עורך דין.
ב-2017 שכרו ההורים חוקר פלילי חדש, שניתח את תוצאות הבדיקות שעשו. על פי החקירה שלו, בגופה של גרינברג נמצאו בזמן המוות חבורות בשלבי ריפוי שונים, וכן סימני ציפורניים וחבורות בצווארה – מה שמצביע על חנק ידני. לטענתו – סיבת המוות של גרינברג היא רצח.
עשר שנים לאחר מותה, בפברואר 2021, נמצא גם כי גרינברג מעולם לא ביצעה חיפושים בנושא התאבדות ברשת. היא חיפשה רק את השפעתו של הכדור קלונופין על עלייה במשקל, מה שהביא לחיפושים הקשורים לנושא זה – על התאבדות. לא הייתה שום אינדיקציה לכך שהיא רוצה לסיים את חייה. מה שכן היה, אלו סימנים ברורים של התעללות: הודעות טקסט אלימות של גולדברג כאשר הוא לא הצליח לתפוס אותה, כמו למשל: "עדיף שיהיה לך תירוץ לזה". מהעדויות של הוריה נשמע שביתם חששה מגולדברג. כשהם רצו לפגוש אותה היא ענתה תמיד שהיא צריכה לבדוק מה הוא אומר ולקבל את אישורו.
לאחרונה הגישו ההורים תביעה לבית המשפט נגד הפתולוג שבדק את ביתם, סם גולינו, במטרה לפתוח מחדש את החקירה. החלטה בנושא אמורה להיות בזמן הקרוב.
סם גולדברג גר כיום בניו יורק עם אשתו ושני ילדיו. הוא מעולם לא הואשם ברצח. הוריה של אלן ריי גרינברג עדיין נלחמים כדי להשיג מעט צדק עבור ביתם.