לפני שלוש שנים הצלם הטורקי אמיר אוזחין איבד חברה קרובה - את חיית המחמד שלו. כדי להתמודד עם המוות, הוא פנה לדבר אותו הוא יודע לעשות הכי טוב - צילום. הכוונה שלו הייתה להעלים את זיכרון הגופה של החיה שנצרב במוח, ובמקום זאת ליצור תמונה שונה, שתשמר את הזכרונות של החיה מזמנים טובים יותר.
"לא יכולתי להוציא מהראש את התמונה שלה שוכבת על הכביש המהיר מכוסה בעיתונים", אמר אוזחין להפינגטון פוסט. "במשך השנים, כשהכרחתי את עצמי לשכוח את התמונה, הבנתי שהיא גם נעלמת בזכרונות שלי".
פרויקט האמנות שיצר אוזחין מציג חיות כאלה ואחרות שמתו, ואז הוצבו בתנוחות מסוימות ובתפאורה מסוימת כדי שייראה שהן לא מתות, אלא ישנות בשלווה, בין אם זה במיטה מיניאטורית או בכיסא נדנדה. הפרויקט לדברי הצלם נועד לטשטש את הקווים בין הטראומה למציאות וליצור מציאות בדיונית אשר תקל את ההתמודדות עם האובדן.
לחלקינו הצילומים הללו עלולים להיראות מצמררים, אך לאוזחין יש הסבר: "הפרויקט עוסק במי שנשאר מאחור כאשר אתה מאבד מישהו, ולא במוות. הוא על איך אנשים רוצים לזכור את האהובים שלהם אותם איבדו. המטרה שלי היא להראות מוות - דבר נורא אך בלתי נמנע - בדרך נאיבית ואופטימית. צילמתי חיות מתות כאילו הן ישנות בשלווה כדי להיפטר מהתחושה הקשה שבאה אחרי המוות... לא מדובר באסקפיזם. כל מה שאני יודע זה שלתמונות יש השפעה חיובית עליי".
מה אתם חושבים, פרויקט לגיטימי או מוגזם?
(מקור)