אחרי יום ארוך בעבודה, דניאל מגיע בשעות הערב הביתה. את אור השמש כבר מזמן לא ראה; היא עדיין לא זורחת כשהוא יוצא מוקדם בבוקר, ובחזרתו, חשכת הלילה כבר מזמן ירדה. כשהוא מתיישב על הספה, הוא מרגיש כאילו למנורה שהדליק אין משמעות. האור לא מצליח להתפשט ולהתפזר בחלל, והוא נותר בלי שום חשק לעשות משהו מחוץ לבית, ודאי שלא לפגוש חברים. מאז ששעות האור החלו להתקצר הוא מרגיש את המועקה והלחץ המוכרים לו. גם בקיץ לא קל לו עם אנשים, אבל אירועים חברתיים מושכים אותו החוצה. כיצד יוכל עכשיו, כששעות החשיכה רבות כל כך וכולם מכונסים, למצוא דרך להיות עם אחרים, לתקשר עם העולם?
קשה לומר שהיום הראשון של החורף תופס אותנו בהפתעה. הגשמים בדרך כלל מגיעים הרבה לפניו, כך גם הירידה בטמפרטורות והחשיכה שנופלת כה מוקדם אחר הצהריים. אותן שעות נטולות אור, שמספרן גבוה במיוחד ב-21 בדצמבר, היום הקצר בשנה, חוברות לקרירות שבאוויר ולאווירת ההסתגרות הכללית המאפיינת את העונה. בעוד חלק מהאנשים מרגישים שמדובר בתקופה האידיאלית לקינון ולמנוחה ממלאת מצברים, יש כאלו שסובלים מדכדוך של ממש במהלך העונה הקרה. כיום ידוע כי דיכאון עונתי, הקשור לשעות האור המעטות, עלול להופיע בחורף, ובמדינות שבהן בתקופת החורף החושך משתלט על רוב שעות היממה (כמו ארצות סקנדינביה, למשל), עולים הסיכויים לדכדוך מסוג זה ואף לאובדנות.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
להזמין את האביב גם בימים חשוכים
חלק גדול מאתנו יתעורר מתרדמת החורף החברתית עם בוא האביב. הניסיון מלמד כי עם העלייה בשעות האור ובחשיפה לקרני השמש, מתעצמת תחושת החמימות. זו, בתורה, מביאה אותנו להגיח משמיכת הפוך ולהתקרב שוב לאחרים שמחוץ לדל"ת אמותינו. אך מי שסובל מחרדה חברתית מתקשה לצאת מאותה תרדמת. עבורו, תרדמת החורף היא מציאות חיים. במצבים כאלה, השמש שבחוץ, המזמינה לקשר עם העולם, אינה נמצאת בהלימה עם הקדרות הפנימית ותחושת הבדידות. מכאן, שההגחה החוצה לאור היום, למגע עם אחרים, נראית עבור אנשים מסוימים בלתי אפשרית.
סמליותם של התאריכים בלוח השנה יכולה לגרום לנו לדמיין באופק את רגע החזרה לקשרים ולמפגשים עם אחרים, אך בפועל, גם היום הראשון לאביב עלול להחוות כאפרורי מבחינה חברתית. אמנם מזג האוויר תמיד כאן להזכיר לנו שלא הכול בשליטתנו, אך אנחנו בהחלט יכולים להזמין אביב חברתי לחיינו גם בימים חשוכים. את התחושה הקודרת, הנסיגה החברתית והבדידות יש בכוחנו לשנות.
כשם שאנו לובשים שכבה אחר שכבה בחורף כדי להתחמם, כך רצוי שנעשה עם התובנות, הכלים ואפשרויות התמיכה שלנו בכל הנוגע לקושי חברתי. אנו יכולים ללבוש שכבה אחר שכבה, עד שנרגיש את החמימות שחיפשנו. אך מהן השכבות? ומהו הסדר הנכון? במערכי העזרה המוצעים היום בעולם מבחינים בין עזרה עצמית, טיפול מרחוק באמצעות הרשת, טיפול קבוצתי, טיפול פרטני וטיפול תרופתי. סדר השימוש בקווי הטיפול משתנה בין אנשים: בעוד עבור אחד קבוצה היא הקו הראשון לטיפול והאחרון הוא תרופתי, עבור אחר הסדר הפוך.
באופן עצמאי נוכל לסייע לעצמנו דרך קריאה בספרים מתאימים, המומלצים בידי אנשי מקצוע, וכך לרכוש ידע על הקושי ועל מיומנויות ולשכלל דרכי התמודדות. כמו הקריאה שעוזרת להבין שהקושי נפוץ ואנחנו לא לבד, גם הרשת עוזרת לנו להרגיש פחות בודדים ויותר שייכים, כשאנחנו צורכים עזרה דרך קבוצות ברשתות החברתיות או פורומים ייעודיים. כשיש צורך בעזרה נוספת, הפעם כבר במענה מקצועי, ניתן גם אותו לקבל מרחוק דרך הרשת: אוניברסיטת חיפה למשל מציעה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי אינטרנטי לחרדה חברתית בחינם.
עוד ב-mako בריאות:
>> אזהרת מאכל: זה המזון הכי מסוכן בעולם
>> לפחות אדם אחד מתאבד מדי יום בישראל
>> חוקרים: 2 מילות הקסם שיעזרו לכם בדיאטה
חמימות חברתית היא הכרח קיומי
לרוב "השכבה" הבאה שכדאי לעטות היא מסגרת שבה נרכוש ידע וכלים, ובמקביל תעזור להפחית את תחושת הבדידות. צעד משמעותי אפשרי הוא השתתפות בקבוצות, המציעות לנו מענים מגוונים בהתאם ליכולות, לרצונות ולמוכנות שלנו. הן מאפשרות לרכוש מיומנויות במסגרת הכשרה מיוחדת למתמודדים עם ביישנות וחרדה חברתית, או להשתתף בקבוצה שמטרתה חזרה ממשית לקשר עם אחרים, תוך תרגול משותף של הדרכים לעשות זאת. בשני המקרים, הפורום הקבוצתי מאפשר לנו מפגש עם אחרים דומים לנו, בו ניתן ללמוד איתם ומהם, ואולי אפילו להתחבר.
הפנייה לקבוצה אינה מהלך פשוט. האתגר הקבוצתי עלול להפגיש אותנו עם מקומות קודרים ביותר – החששות מהאחר, הפחד משיפוטיות וממבוכה. עם זאת, חשוב לזכור כי קיימות קבוצות מקצועיות תחומות בזמן וממוקדות מטרה. בקבוצה ניתן לרכוש ידע רב, להפוך למומחים בנושא, וגם לבני אדם המבינים טוב יותר מה עובר עליהם וכיצד נכון להם להתמודד עם הקושי. ההתעטפות בשכבה שמציעה תחושת ה"ביחד" בקבוצה טיפולית אף יכולה להיעשות במקביל לטיפול פרטני באותו עניין או בסוגיות חיים נוספות. הכישורים והידע הנרכשים בקבוצה מחזקים ומסייעים בתהליך הפגת הבדידות והיציאה מנסיגה חברתית.
דווקא ביום שבו החושך גובר על האור, זהו זמן להיזכר באור שמשרים עלינו קשרים חברתיים ובצורך שלנו בהם לרווחה נפשית. חמימות חברתית היא הכרח קיומי של בני אדם, הכמהים לקשר משמעותי עם אחרים. אל תוותרו עליה. בין שהתרדמת החברתית שלכם היא עונתית או מציאות חיים, בחרו דרכים לטפל בעצמכם, כדי לצמצם את השפעתו של החושך.
* הדס שהרבני סיידון היא פסיכולוגית קלינית מומחית ומקימת פרויקט טובומה, המציע מענה קבוצתי לסובלים מביישנות ומחרדה חברתית.