זוכרים שלפני שנה ושנה וחצי, עם כל שיעול, חום או עייפות היינו משוכנעים שיש לנו קורונה? הכל היה חדש ולא ידענו אז הרבה, אבל אחרי כמעט שנתיים לצד הקורונה, הפחד והבלבול קצת נרגעו, הרבה יותר ידע הגיע אלינו, ואז נזכרנו שיש עוד מחלות ותופעות בריאותיות שהן מנת חלקו של כל מי שחי על הכדור הזה.

אך למעשה, רוב המחלות הוויראליות די דומות, ולכן קשה לדעת אם מדובר בקורונה, שפעת, צינון, דלקת ריאות או פשוט אלרגיה. כמובן שתשובה חד משמעית אפשר לקבל רק אם בודקים בבדיקת מעבדה, אבל יש סימנים שיכולים לתת רמז. דר' מרינה צדקין-תמיר, פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים, עושה לנו סדר בווירוסים ובחיידקים.

  1. החשודה המיידית: קורונה 

    נתחיל עם המחלה שכולנו עסוקים בה כבר יותר מדי זמן: מחלת הקורונה, שלצערנו היא עוד כאן וכנראה שהיא לא הולכת לשום מקום בקרוב. לעומת העבר, היום אנחנו יודעים עליה הרבה יותר, ורובנו גם מחוסנים ומוגנים מלחלות בה באופן קשה. ההדבקה היא טיפתית ועוברת במגע בין בני אדם, אך ניתן להידבק בה, בייחוד בזן הדלתא, גם באוויר הפתוח. הסבירות גבוהה יותר בקרב לא מחוסנים ובעלי מערכת חיסון ירודה. 

    הדרך הטובה ביותר להימנע מהידבקות? חיסונים. "כל חיסון מקטין את הסיכון להדבקה בעשרות אחוזים", אומרת דר' צדקין-תמיר, "אנחנו רואים ירידה חד משמעית משמעותית של הדבקות, מחלה קשה, אשפוזים והחייאות במחוסנים".

    מהם התסמינים העיקריים ומה עושים אם חולים?

    "בקורונה הכל הרבה יותר קשה – הנשימה כבדה, העייפות היא קיצונית, ובגדול התחושה רעה, ויכולים להתלוות אליה תסמינים שונים כמו כאבי ראש ושלשול. לא תמיד מאבדים את חוש הטעם והריח ולא תמיד יש חום, ולכן מי שחווה את התסמינים הללו צריך להיבדק. הטיפול יהיה לרוב מנוחה בבית, אבל אם יש ירידה רצינית בחמצן בדם (מדידה בעזרת סטורציה)  – יש להגיע לבית חולים, בהפניית רופא כמובן".

  2. זאת שבאה תמיד: אלרגיה

    אז איך נדבקים באלרגיה? לא נדבקים. דר' צדקין-תמיר מסבירה שאלרגיה לא קשורה למזהם אלא לתגובת הגוף, כאשר המערכת החיסונית מתבלבלת וחושבת שיש הדבקה של מזהם, ותוקפת בעצמה את הגוף.

    מהם התסמינים העיקריים ומה עושים אם חולים?

    התסמינים דומים מאוד לצינון – נזלת, אודם ודמעות בעיניים. לפעמים יהיה גם גירוד וזו דרך מצוינת לחשוד באלרגיה. חשוב מאוד לאבחן את מקור האלרגיה כי יש טיפולים מצוינים שיודעים לפתור את התסמינים. הטיפול לרוב ניתן בכדורים או בספריי לאף, ובמקרים קיצוניים גם בחשיפה מתמשכת למקור האלרגיה עצמו. אבל הטיפול הטוב והנפוץ ביותר הוא – פשוט להימנע ממקור האלרגיה. אלרגים לפריחת הזיתים? אל תבקרו במטע. אלרגים לאבק? נקו היטב ובתדירות גבוהה את הבית.

  3. זה שאוהב את כולם: צינון

    כולנו "מצטננים" כל הזמן, ולכן חשוב להבהיר אחת ולתמיד - מהו צינון? "צינון הוא שם כולל למגוון רחב של וירוסים", מסביבה דר' צדקין-תמיר, "חלקם קלים וחלקם בעייתיים, שהעיקרי בהם הוא וירוס עונתי של מערכת הנשימה העליונה. הווירוס הזה קיים כל הזמן ותוקף את כולנו בכל עונות השנה, בייחוד ובצורה קשה יותר ילדים קטנים, פגים וקשישים. הווירוס עובר במגע עם אנשים, באוויר, ובעיקר בהפרשות מהאף והפה שנמרחים על משטחים. לרוב הילדים הם מקור ההדבקה הכי גדול לצינון בעקבות סיבות אלה".

    מהם התסמינים העיקריים ומה עושים אם חולים?

    "התסמינים של צינון (נזלת, שיעול, דמעות בעיניים) מאוד דומים לאלה של אלרגיה, אך הם יופיעו לרוב בעוצמה חזקה יותר. בשונה מאלרגיה, בצינון נחוש גם חולשה, שמאוד מאפיינת את הווירוס. לעתים אף נחוש כאבי שרירים, חום ונשימה כבדה. רוב האנשים מעבירים את זה בקלות, אך לקשישים או לאנשים עם מחלות רקע זה יותר מסוכן ולכן כשהם מצטננים כדאי להתייעץ עם רופא, אפילו בטלפון. הטיפול בצינון יהיה לרוב פשוט מנוחה בבית, עם טיפול תומך של הורדת חום והקלה על גודש ושיעול".   

    "לפעמים מה שנראה כמו צינון הוא למעשה הדבקה בחיידק", אומרת דר' צדקין-תמיר ומוסיפה: "מה שמאפיין הדבקה חיידקית הוא לרוב חום יותר גבוה שנמשך יותר ימים, ואז חשוב לוודא שלא מדובר בחיידק שמצריך אנטיביוטיקה".

  4. מבשרת החורף: שפעת

    שפעת היא וירוס, והיא מדבקת מאוד במגע, באוויר ובעיקר דרך משטחים. ככל שמקום העבודה, המגורים או בית הספר צפוף יותר ומאוורר פחות, כך שכיחות השפעת עולה. ניתן להתחסן פעם בשנה לשפעת, ולמרות שבכל שנה ישנם זני שפעת אחרים - ישנה ירידה משמעותית בשכיחות ההדבקה ובחומרת המחלה באנשים שהתחסנו. "מומלץ לכולם להתחסן כי שפעת יכולה להיות קטלנית ממש", מדגישה דר' צדקין-תמיר, "הדבר נכון שבעתיים עבור קשישים, נשים בהריון, אנשים עם מחלות רקע ואלה הנוטלים תרופות שמחלישות את מערכת החיסון. חשוב לזכור שיש שפעות קלות ויש מאוד קשות. לפני הקורונה היו המון מקרים של הסתבכויות חמורות של שפעת, לרוב באוכלוסיות חלשות חיסונית ובקשישים".

    מחקר שפורסם בשנת 2018 מצא שמבוגרים שחלו בשפעת וחוסנו, היו בסיכון נמוך של 60% להתאשפז בטיפול נמרץ, בהשוואה למבוגרים שלא חוסנו כלל. בנוסף, אנשים שחוסנו לשפעת אושפזו כארבעה ימים פחות בממוצע בהשוואה לאלה שלא חוסנו.

    במחקר נוסף שפורסם לפני מספר חודשים על ידי חוקרים ומדענים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מיאמי, נמצא כי חיסון נגד שפעת עשוי לספק הגנה טובה גם מפני נגיף הקורונה. על פי הממצאים, החיסון השנתי לשפעת עשוי להפחית את הסיכונים לשבץ מוחי, אלח דם ופקקת ורידים בחולים שנדבקו בקורונה. עוד עולה מהממצאים, שחולים בקורונה שחוסנו נגד שפעת היו בסיכון נמוך יותר להתאשפז בבית חולים ולהגיע לחדר מיון בגלל מחלתם בהשוואה לחולים שלא חוסנו.

    מהם התסמינים העיקריים ומה עושים אם חולים?

    "התסמינים די מזכירים צינון, אבל בעוצמה יותר חזקה, והם כוללים בעיקר נזלת, כאבי שרירים ולפעמים שיעול וחום, כאשר התסמין העיקרי הוא חולשה שמשביתה את תפקוד החולה", אומרת דר' צדקין-תמיר ומדגישה: "כמובן שצריך תמיד לשלול קורונה כי התסמינים דומים. הטיפול לרוב יהיה טיפול תומך בבית להורדת חום, שתיית נוזלים ומנוחה, ורק במצבים קשים יעבור החולה לאשפוז ויקבל תרופות אנטי ויראליות". 

  5. המתוסבכת: דלקת ריאות

דלקת ריאות היא לרוב סיבוך של שפעת או של דלקת גרון, והיא נגרמת כאשר הווירוסים או החיידקים התפשטו לעבר הריאות. למעשה, רק במקרים בודדים ההדבקה הראשונית היא בדלקת ריאות, דבר שקורה לרוב בקרב מוחלשי חיסון וקשישים. "אצל קשישים זהו אחד מגורמי התמותה הגדולים בעולם, במיוחד כשמדובר בדלקת ריאות שהתפתחה מזנים אלימים של וירוסים או חיידקים", מסבירה דר' צדקין-תמיר, "לכן חשוב שקשישים ומוחלשי חיסון יקבלו כל שנה גם חיסון נגד שפעת וגם חיסון נגד פנוימוקוק – החיידק הגורם לדלקת ריאות".

עוד כתבות מתוך מגזין XTRA בריאות בנושא שפעת:

מהם התסמינים העיקריים ומה עושים אם חולים?

"כל מצב של קושי בנשימה או שיעול יבש, בעיקר כזה שבא בעקבות שפעת, צריך להדליק נורה אדומה שאולי מדובר בדלקת ריאות ומצריך פנייה לרופא", אומרת דר' צדקין-תמיר. "כיום מתייחסים לדלקת ריאות ויראלית וחיידקית באותו אופן ונותנים אנטיביוטיקה לשתיהן. במצב של דלקת ריאות ויראלית נותנים אנטיביוטיקה כדי למנוע זיהום צולב, דבר שחשוב במיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון. הטיפול לצד האנטיביוטיקה יהיה בעיקר מנוחה, שתיית נוזלים רבים והורדת חום – כפי שהיינו עושים בשפעת, וכמובן מעקב עם צילום חזה. מקרים של דלקת ריאות חיידקית שמסתבכים עלולים להגיע לכדי אשפוז ולקבלת אנטיביוטיקה לווריד".

"חשוב לציין שיש כיום לא מעט צעירים שמקבלים תרופות מדכאות חיסון ואין לדעת מי הם. האוכלוסיות בסיכון הם לא רק קשישים או חולים שרואים עליהם שהם חולים. לכן, כדי להגן עליהם, חשוב שכולנו נתחסן במה שאפשר, לא נגיע חולים לעבודה ונדאג עד כמה שאפשר לא להידבק ולהדביק אחרים, כי עבור אנשים מסוימים זה ממש מסוכן", מסכמת דר' צדקין-תמיר.