היכרותי האישית עם מחלת הסרטן החלה במחלקה האונקולוגית, שם עבדתי כאחות צעירה. גם אצלי, כמו אצל לא מעט אנשים, המילה סרטן סימלה מוות וסוף, אך בתור אשת מקצוע, עם הזמן והניסיון, התחלתי לראות דברים נוספים שסרטן מגלה ומציף. ראיתי אופני התמודדות שונים, רגעים מרגשים וגם קשיים שאנשים ובני זוג חווים. באותה עת השאלה שסקרנה אותי יותר מכול הייתה מה עושה הסרטן לאהבה וכיצד נוכחות האהבה משפיעה על ההתמודדות עם המחלה. עם השנים שאלה זו הביאה אותי להתעמק בנושא האהבה גם כחוקרת וגם כמטפלת באגודה למלחמה בסרטן.
נוכחתי לדעת שבמהלך תקופת הטיפולים, ישנם זוגות ששמים את נושא האינטימיות הזוגית בהמתנה, ומחכים לרגע שבו תתקבל הידיעה כי המחלה נמצאת בנסיגה. מיד בסיום הטיפול הרפואי, זוגות אלו מאפשרים לעצמם לחזור לבלות, ליהנות, לחגוג, לקיים יחסים מיניים ולעשות את כל הדברים שנהגו לעשות לפני הופעת המחלה. לצד זוגות אלה יש זוגות שממשיכים, לדבריהם, לעשות חיים גם במהלך תקופת הטיפולים. ההתמודדות הזוגית בתקופה רגישה זו מורכבת, וכל זוג מתמודד באופן שונה.
סגנון היקשרות משפיע על הסתגלות למצב
בחלק מהמחקרים נמצא שינוי (חיובי או שלילי) שחל בטיב הקשר הזוגי בעקבות הסרטן. השינויים החיוביים והשינויים השליליים שמתרחשים בקשר לאחר גילוי המחלה מקבלים כמעט את אותם אחוזים. כמו כן, נמצא קשר ישיר בין שינויים זוגיים שלילים ואיכות חיים נמוכה יותר והופעה של חרדה ודיכאון. נמצאו גם הבדלים במגדר בתפיסת השינויים לאחר הסרטן. לדוגמה, נשים עלולות לחוות שינויים שליליים יותר בקשר, בייחוד בתור בנות זוג המלוות את הגברים המתמודדים עם מחלת הסרטן. אחד ההסברים לממצאים אלו קשורים בעובדה שנשים נמצאות בסיכון יתר לפתח חרדה ודיכאון במצבי סטרס.
ישנם חוקרים שמנסים להבין את הקשר בין הסתגלות למצב שבו אנו חווים איום לחיים, כמו מחלת הסרטן, לבין סגנון היקשרות אדם לזולתו. נמצא קשר בין אופן ההסתגלות של אדם למצבים שבהם הוא חווה איום על חייו (כמו במחלת סרטן) לבין האופן שבו אדם יוצר קשרים משמעותיים, תחילה עם הוריו ובהמשך עם בני או בנות הזוג.
נמצא שסגנון היקשרות חרדתי נמנע או חרדתי אמביוולנטי (ג. בולבי) מהווה גורם שלילי להסתגלות בזמן ההתמודדות עם המחלה. מכאן ניתן להסיק שקשרים שבהם יש תקשורת בטוחה וקשר בטוח, ייקלו את ההתמודדות עם רגשות קשים כגון פחד, תסכול ויגון, שעלולים להתעורר בזמן ההתמודדות עם מחלת הסרטן.
עוד ב-mako בריאות:
>> ה-OCD שלי ואני: רחלי רוטנר נחשפת
>> 5 גורמים מפתיעים שמשפיעים על המשקל
>> שער שיבה בגיל צעיר? מה זה בדיוק אומר עליכם
ומה עם הרווקים?
סוגיה נוספת היא מטופלים שאינם נמצאים במערכת יחסים. במטופלים אלה נמצאו רמות גבוהות של דחק וצורך בטיפול ודאגה מצד הצוות המטפל. גם אלה שאינם נמצאים בקשר זוגי מעלים לא מעט פעמים את נושא האהבה בתוך השיח הטיפולי. בהקשר הזה אני נזכרת בסיטואציה שנחשפתי אליה בזמן שחילקתי שאלונים לצורך מחקר בנושא 'מיניות בקרב מתמודדים עם סרטן'. אחד הקריטריונים להשתתפות במחקר היה נוכחות זוגיות בחייו האישיים של המטופל. מיד לאחר מכן קיבלתי נזיפה מאחת המטופלות, שלא הצליחה להבין מדוע לא חילקתי גם לה את השאלון. לאחר שהסברתי שאחד הקריטריונים להכללה במחקר הוא קשר זוגי, היא הסתכלה אלי ואמרה: "זה נכון לעכשיו, אבל אולי עוד מעט יהיה לי". אני מניחה שבאמירה הזו ניתן לזהות רצון ותקווה לזוגיות שאולי תוכל להפיג את הבדידות. הרי מי שידע אהבה בחייו, מכיר את החוויה של להיות בזוגיות ולא להרגיש בודד.
רוב בני האדם צמאים לאהבה וזקוקים לה בכל שלב בחיים, ללא הבדלי מגדר, גיל, השכלה או שלב המחלה. נוכחות האהבה עוזרת מאוד בהתמודדות עם המצבים שבהם אדם מרגיש רגשות קשים של תסכול, חרדה, ייאוש וחוסר תקווה. רובנו מחפשים אהבה באופן מודע ומוצהר, או באופן לא מודע וגלוי. ישנם אנשים שדווקא בעת התמודדות עם מחלת הסרטן מחליטים להתבונן בטיב הקשרים שלהם ולנסות לחולל שינוי בעזרת אנשי מקצוע. אני מאמינה כי אהבה ואינטימיות הן אכן תרופה טובה להתמודדות עם כל מחלה או סימפטום. אני מאחלת לכולם לחוות אותה ולחגוג אותה בכל הזדמנות אפשרית. חג האהבה הוא הזדמנות נוספת לציין את חשיבותה ומשמעותה של האהבה.
*הכותבת היא אחות יועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן
האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ ללא תשלום בנושאי דימוי גוף, מיניות, פוריות ושיקום התפקוד המיני, והכוונה למומחים מקצועיים. 03-5721643.