מכירים את האנשים האלה שמאוהבים בעצמם באופן מביך? כאלה שתמיד ידברו על הישגיהם בהערצה מעוררת סלידה, אבל מנגד לא יפספסו שום הזדמנות לרדת על כל העולם? אז מתברר שיש לזה שם: "אישיות גרנדיוזית".
ענת גטניו סמרי, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית ומנהלת המרכז הרב תחומי לניהול חיים "anatrapya", מסבירה שלמעשה מדובר בהפרעת אישיות נרקיסיסטית, המאפיינת אנשים בעלי ערך עצמי גבוה ביותר. "אנשים שסובלים מהפרעה כזאת נוהגים להאדיר את עצמם ואת הישגיהם, ולחוש בוז ולזלזל כלפי אחרים, ככל הנראה מתוך תחושת מרות ועליונות. לכן לרוב הם יתקשו להביע אמפתיה או לראות את האחר שבסביבתם".
גטניו סמרי מסבירה שמי שסובל מאישיות כזאת, לרוב מצפה מעצמו לגדולה ולשלמות, כך שכל דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המופרכים האלה למעשה מערער את נפשו. "אחד המאפיינים הבולטים ביותר במקרים כאלה הוא הרצון להצליח בענק ולכבוש את העולם. הבעיה היא שאדם כזה רואה את החיים בשחור ולבן. מבחינתו אין דבר כזה 'כמעט טוב' או 'כמעט מוצלח'. בפועל, הוא יכול לדבר על עצמו בסופרלטיביים ולהראות כלפי חוץ כמי שמאוהב בעצמו בצורה מעוררת דחייה, ובמקרים רבים הציפייה שלו מעצמו פוגעת בו וביחסיו הבינאישיים".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
ביטחון עצמי גבוה או רגשי נחיתות?
לדברי גטניו, קיים צד נוסף מרתק לא פחות המאפיין את הסובלים מההפרעה: "מתחת למעטה התובענות וההערצה העצמית מסתתרים פעמים רבות רגשי נחיתות ובושה. באופן דומה לביקורת שהאנשים האלה מעבירים כלפי הסובבים אותם, הם אינם חוסכים כזאת גם מעצמם. ואולם, בעוד שהתגובות שלהם לסביבה עשויות להיות קשות או חסרות סבלנות, כשהנושא ניסוב סביב כישלון או ביקורת שהם עצמם חוו, לעתים גם הלקאה עצמית לא תספק אותם והם ייכנסו לדיכאון, ולעתים לכזה שקשה מאוד לצאת ממנו במשך שנים רבות. לצורך העניין, זה יכול להיות מישהו שחברה שלו נטשה אותו, מישהו שפיטרו אותו מהעבודה או מי שנאלץ להתמודד עם פשיטת רגל. מצבים אלה גורמים לאנשים האלה לראות בעצמם כישלון, והדבר לעתים משפיע באופן משמעותי על התפקוד שלהם.
ד"ר אורנה ראובן, פסיכולוגית קלינית, מרצה באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה, מדגישה את התנועה האופיינית בין תחושת הגדלות לבין תחושת הנחיתות. "נכון שהמאפיין הבולט לעין במקרים כאלה הוא תחושת עליונות, אך לא פחות מכך בולט הצורך התמידי של הסובלים מההפרעה 'לתדלק' את העליונות הזאת", היא מסבירה. "תחושת הערך העצמי אינה יציבה, ומי שנמצא בקשר קרוב עם אנשים גרנדיוזיים יודע היטב שהמאפיין החזק ביותר הוא דווקא התנודתיות שבה. תנודות אלה, אגב, יכולות להיות חריפות: מערך עצמי עצום לתחושת אפסיות נוראית".
עד כמה זה שכיח?
גטניו סמרי: "בכולנו יש אלמנטים או חלקים קטנים של נרקיסיזם. מי מאיתנו לא היה רוצה להצליח בחיים ולהימנע מכישלונות? השאלה היא עד כמה זה עוצמתי ונוכח בחיים, כמה זה משפיע על התפקוד היומיומי ובעיקר על היחס שלנו כלפי עצמנו והסביבה. חשוב להבין שאנשים כאלה בדרך כלל סובלים מאוד בסופו של דבר. אגב, ככל שמדובר באישיות בעלת כוח ומעמד גדול יותר, כך השבר ניכר יותר בעת שהאדם מפסיד או נופל".
כשהתשואות מהסביבה אינן מגיעות
אז למה זה קורה? "באופן כללי, ההנחה היא שהפרעות אישיות מתפתחות ומתייצבות כבר בגיל ההתבגרות", מסבירה ד"ר ראובן. "במקרה של 'אישיות גרנדיוזית', לעתים קיים בסיס ראשוני של כישרונות מיוחדים או תכונות נערצות, המחזקים את החלק הגרנדיוזי באדם, כמו יופי יוצא דופן או כישרון אמנותי. כל עוד הוא זוכה לתשואות מהסביבה, הדבר תואם את ההזדהות הפנימית שלו עם החלק הנערץ והכל בסדר. הבעיה מתעוררת כאשר התשואות מהסביבה אינן מגיעות, ואז הוא אמור 'להחזיק' את הערך העצמי שלו רק מתוך אמונה עצמית. במקרה כזה, אישיות גרנדיוזית חווה נפילה קשה, ותחושה שאין לה יכולת לשקם את הערך העצמי מבפנים, ללא תשואות מבחוץ".
"אני חושבת שבדומה לסוגים אחרים של הפרעות אישיות, חלק מהסיבות שעשויות להסביר את נוכחותן הן ציפיות גבוהות מדי של הורים, תובענות להצלחה או לחלופין יחס מזלזל שחווה האדם בילדות, שגורם להו לנהוג כך בחייו הבוגרים. הבעיה היא שמאוד קשה להתנהל בעולם 'מצוידים' באישיות כזאת", מוסיפה גטניו סמרי.
עוד ב-mako בריאות:
>> הטיפ הסודי של קים יעזור לכם לירידה במשקל
>> אחת ולתמיד: כמה כוסות קפה כדאי לשתות ביום?
>> "אם יובל לא היה מגיע בזמן לבי"ח, הוא היה מת"
הטיפול – לרוב קוגניטיבי התנהגותי
גטניו סמרי מציינת שטיפול בהפרעה כזאת לרוב משלב טיפול פסיכיאטרי שנועד להקל על החרדה והדיכאון שעשויים להתלוות למצב. ואולם, כדי לטפל בה ברמה עמוקה ופרטנית יותר לרוב מומלץ לשלב טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי, או טיפול פסיכולוגי דינמי שמטרתם לשנות את גישת ותפיסת חיים. "המטפל ינסה לשפר את הערך העצמי של המטופל, יגרום לו לראות בעצמו יתרונות ובעיקר יאפשר לו לחבב את עצמו, שזה באופן אבסורדי המלחמה העיקשת ביותר".
"בין שהטיפול נעשה בגישה קוגניטיבית-התנהגותית העוסקת במחשבות ובהתנהגויות המאפיינות את הבעיה, או דינמית – החוקרת את התהליכים המוקדמים והפנימיים שהובילו למצב, המטרה היא לעזור למטופל למצוא דרכים יעילות יותר להתמודד עם תחושת אובדן הערך, ובעיקר לקחת בעלות על התנודתיות ולטפל בה מבפנים, גם כאשר אינו מקבל 'תשואות' מהסביבה", מוסיפה ד"ר ראובן.