התקף חרדה נמשך בממוצע מספר דקות עד כחצי שעה. תחושת החרדה עולה במהירות עד ההגעה לשיא ולאחר מכן נוצרת רגיעה והיחלשות של התחושות והסימפטומים. הוא מופיע כתגובה פיזיולוגית של הגוף לאירוע, חיצוני או פנימי, שמפעיל בתוכנו דחף עתיק יומין של "הילחם או ברח", דחף שנועד במקור להתמודדות עם סכנות קיומיות. כל אחד מאתנו עלול לחוש התקף חרדה - לעתים זהו התקף חד פעמי שנגרם כתוצאה מטראומה, תאונה או אירוע נקודתי קשה ולעתים מדובר בהתקפים חוזרים, דבר המצריך טיפול ממוקד.
אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש מעידים כי בתקופת הקורונה חלה עלייה בדיווחים על התקפי חרדה בקרב בני נוער ומבוגרים. חלקם נובעים מפחדים אקוטיים שגורמים ללחץ וסטרס כמו בעיות פרנסה, מתחים בבית ובמשפחה, בעיות חברתיות, תחושת בדידות וכן פחד מהידבקות, שהתעצמו בזמן הקורונה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
סימפטומים של התקף חרדה
מנעד הסימפטומים שיכולים להופיע בזמן התקף כוללים מגוון תופעות פיזיולוגיות - דופק ונשימה מהירה, רעידות, גלי חום, כאבי בטן, חולשה, תחושת ניתוק ולחץ. התגובה הפיזיולוגית בזמן ההתקף מלווה פעמים רבות גם במחשבות קיצוניות ותחושה שאסון מתקרב ובא. מי שחווה התקף חרדה בפעם הראשונה עלול לחשוב כי מדובר באירוע על בסיס רפואי כמו התקף לב ולא על בסיס נפשי.
ממה נובעת תחושת החרדה?
לא תמיד ניתן להצביע על הסיבה המדויקת שהביאה להתפתחותה של חרדה וכתוצאה מכך להתקפי חרדה הנלווים אליה. מחקרים הראו כי לנטייה לחרדה עשוי להיות בסיס גנטי- ביולוגי. כך התקפי חרדה יכולים להיות תוצר של חוסר איזון כימי, אך גם להיות קשורים למצבי לחץ וסטרס או עיסוק פנימי בכל מיני נושאים קיומיים. על כן אחד מהתפקידים של המטפל הינו לבצע בדיקה וחשיבה מעמיקה לגבי מקורות החרדה.
שיטות להרגעת החרדה
ישנה חשיבות להגברת המודעות ולזיהוי הטריגר הספציפי שגורם להתקף החרדה. חשוב שהאדם ילמד להכיר את המחשבות שלו, יידע לפרש את הסימנים המקדימים ויוכל להתייחס אליהם בהתאם. אחד האלמנטים שמסייעים בזמן התקף חרדה היא ההבנה שההתקף הוא כמו גל - בהתחלה הוא עולה ולאחר זמן גם יורד וחולף. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא אחד הטיפולים בעזרתם ניתן לטפל בסימפטומים של חרדה. זהו טיפול פסיכולוגי ממוקד, במסגרתו מקבל המטופל כלים לעבודה על המחשבות, התחושות בגוף וטכניקות שונות להפחתת חרדה והתקפי חרדה.
מתרגלים נשימות
אחת השיטות המקובלות להרגעה בזמן התקף הוא תרגול נשימות והרפיות. אנו עדים לשיטות שונות ומגוונות של נשימה והרפיה כמו מיינדפולנס. תרגילים של נשימה עמוקה לתוך הבטן, כיווץ ושחרור שרירים משדרים למוח שהסכנה חלפה והגוף יכול להירגע.
אחד התרגילים הנפוצים בהם ניתן לעשות שימוש היא נשימה סרעפתית - מרוקנים את האוויר מהריאות, לוקחים שאיפה דרך האף, סופרים עד שלוש, מעבירים את האוויר לאזור הבטן וגורמים לה להתנפח כמו בלון. בהמשך, מוציאים את האוויר מהפה וסופרים לאט יותר עד חמש. חוזרים על התרגיל מספר פעמים. הספירה והנשימה האיטית הם ההיפך מהנשימה המהירה שמאפיינת התקפי חרדה. יש גם אנשים שנשימה לתוך שקית מסייעת להם להירגע.
יש גם תרופות
כאשר מדובר בהתקף חרדה אצל ילדים ניתן לבקש מהם להפריח בועות סבון או להניח בובה על הבטן לראות איך היא עולה ויורדת בזמן תרגול הנשימות. את הטכניקות חשוב לתרגל בזמן רוגע כדי שבזמן אמת ניתן יהיה לממשן. במידת הצורך ניתן לשקול גם שימוש בטיפול תרופתי על מנת להקל על התקפי החרדה. עם זאת, חשוב לזכור כי כל טיפול תרופתי מצריך היוועצות עם גורם רפואי מוסמך.
שמרית קדם, פסיכולוגית קלינית במחוז ירושלים והשפלה של מכבי שירותי בריאות