מה משותף לחניבעל לקטר ("שתיקת הכבשים"), נורמן בייטס ("פסיכו"), הג'וקר ("האביר האפל") ופטריק בייטמן ("אמריקן פסיכו")? ובכן, כולם דמויות קולנועיות של פסיכופתים אכזריים, מניפולטיביים וחכמים. אך מחקר חדש מגלה לנו שלא תמיד האמנות מחקה את החיים, לעתים היא ממציאה אותם מחדש. חוקרים מצאו שפסיכופתים אמיתיים לא חכמים כמו שחשבנו. למעשה, האינטליגנציה שלהם מתחת לממוצע.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
על פי בריאן בוטוול, שערך את המחקר מטעם אוניברסיטת סנט לואיס במיזורי, ארה"ב – פסיכופתים מהווים אחוז מהאוכלוסייה. אדם מוגדר כפסיכופת לאחר מבחן שכולל בתוכו מאפיינים של פסיכופתיה, כמו חוסר רגישות, אימפולסיביות, תוקפנות ומידה מסוימת של שיגעון גדלות. "לא כל הפסיכופתים יעברו על החוק או יפגעו במישהו, אבל הסיכויים שהם יעשו דברים כאלה הם גבוהים יותר", אמר בוטוול ל-New Scientist.
מכיוון שפסיכופתים הם מקסימים ומניפולטיביים, אנשים סבורים כי הם גם בעלי אינטליגנציה גבוהה מהממוצע, אומר בוטוול. פסיכולוגים אוהבים לכנות את זה "מיתוס חניבעל לקטר", על שם הדמות הפיקטיבית שמופיעה בספר ובסרט "שתיקת הכבשים"; רוצח סדרתי מתוחכם, עם חיבה לאכילת קורבנותיו, שבמקרה הוא גם פסיכיאטר במקצועו ומניפולטור מדופלם. אבל בוטוול חשד שהמיתוס הזה לא בדיוק תואם למציאות. "פסיכופתים הם אימפולסיביים, עוברים על החוק ולעתים קרובות פוגעים בעצמם. זה גרם לי לחשוב שאולי הם לא חכמים יותר מהממוצע", אמר בוטוול.
עוד ב-mako בריאות:
>> חושבים שאתם מכורים למין? בואו לבדוק
>> איך תמונה של לימונים מצילה חיים?
>> כך תתאמנו כמו קלואי קרדשיאן
לא כאלה חכמים
כדי לחקור את העניין, בוטוול ועמיתיו למחקר ניתחו תוצאות מתוך 187 מאמרים על אינטליגנציה ופסיכופתיה. המאמרים כללו מחקרים על פסיכופתים בכלא וגם פסיכופתים שמנהלים קריירות מצליחות. המחקרים השתמשו בכלים שונים למדידת אינטליגנציה. החוקרים לא מצאו ראיה לכך שפסיכופתים הם חכמים יותר מאנשים שאין להם מאפיינים פסיכופתיים. למעשה, הם גילו שפסיכופתים, בממוצע קיבלו ציונים נמוכים יותר במבחני אינטליגנציה. "אני חושב שתוצאות המחקר יפתיעו הרבה אנשים", אמר בוטוול.
מאט דליסי, מאוניברסיטת איווה, מקווה שממצאים אלו יעלימו את "מיתוס חניבעל לקטר" לעד. "הדמות של לקטר הובילה למחשבה שפסיכופתים הם אנשים מאוד חכמים, והיו גם עבריינים אמיתיים שהיוו דוגמא חיה לזה, כמו טד בנדי", אמר דליסי. טד בנדי, מבין הרוצחים הסדרתיים המוכרים שהיו, היה כריזמטי ומשכיל. הוא היה גם פסיכופת שאנס ורצח מעל ל-30 נשים צעירות בשנות ה-70. "אבל ראיינתי אלפי עבריינים, חלקם היו מאוד פסיכופתיים, וגיליתי שההפך הוא הנכון", אמר דליסי.
מניסיונו המקצועי עם פסיכופתים, דליסי טוען שהם נוטים להיכשל בלימודים. "הם אוהבים לרדוף אחר ריגושים. הם לא אוהבים לשבת ולקרוא ספרים – לכן הם מוצאים את עצמם צורכים סמים". מתוך הראיונות שדליסי עשה עם פסיכופתים הוא הבחין שהם לרוב לא רהוטים, מקללים, גסים ואגרסיביים בדיבור שלהם.
בוטוול מקווה שהמחקר שלו יסייע בהבנת הפסיכופתיה ויאפשר לסייע לטפל בה. נכון לעכשיו, פסיכופתים נחשבים בלתי ניתנים לריפוי. רבים מהם שריצו מאסרים בכלא, חזרו לבצע עבירות כשהם השתחררו. "פסיכופתיה אינה מגיבה לטיפולים פסיכותרפיים", אומר בוטוול. "ככל שנבין יותר את הפסיכופתיה, כך נוכל להשתפר בפיתוח שיקום לפסיכופתים".