זה כבר כאן. כמו כל שנה בסתיו. סטיקרים של 'סליחה' בגופן ארבעים-ושש גודשים את הרשת, מסרוני ווטסאפ בתפוצה חובקת עולם מבשרים 'סליחה', סטורי'ס מושקעים מעלים 'סליחה' על נס, כאילו הייתה זו מילת קסם עוברת לסוחר שבכוחה לכשף את המציאות, למחות דם רע ולמחוק בהבל פה טינות נושנות. נו באמת, זה נראה לכם רציני?
סליחה לא נסחרת בקלות שכזו. זו בדיוק הסיבה לכך שאנחנו מקבלים בכל שנה עשרה ימים מרוכזים לשיפור מיומנות חיים אחת. איכויות במעמד דומה כמו הכרת תודה, נדיבות לב והקשבה זוכות להרבה פחות מזה. סליחה דורשת מאיתנו הכנה מנטלית מתמשכת ותהליך פנימי עמוק המכוון באופן אישי ומוגש בצורה מפורטת, לאדם אחר.
בקשת סליחה מאדם אחר היא אקט רגיש ולעתים קשה ומייסר, היושב לרוב על פרדיגמת ילדות המשותפת לכולנו – אם אני מבקש סליחה, סימן שלא הייתי בסדר, שאני אשם במשהו. מי מאיתנו רוצה להיחשב אשם? ועוד בהתנדבות?
ומן העבר השני, הקושי בקבלת סליחה נעוץ ברצון שלנו לחנך אחרים, להישאר צודקים ואגב כך, קורבנות של החיים – אם אני אסלח לו, הוא לא ילמד לקח. לכן שיתמודד עם תוצאות מעשיו ואני, חמוש בצדקנותי העקרונית, בוחר להישאר פגוע ומסכן, אחרת בשביל מה?
שאלו את עצמכם, עד כמה אתם מתקשים לבקש סליחה? ועד כמה אתם נוחים לסלוח? חשוב שתדעו שיש לכם אינטרס אישי גדול לסלוח כמו גם לבקש סליחה. מחקרים מצביעים על קשר הדוק בין תהליכי סליחה לבין מצבכם הבריאותי וחוסנה של המערכת החיסונית. נמצא כי אנשים שמקפידים לבקש סליחה, ולא פחות מכך אלה שמאפשרים לעצמם לסלוח, סובלים פחות ממחלות, צורכים פחות תרופות, נהנים מאיכות שינה משופרת ולכן גם פחות עייפים. ויותר מכך, מחקרים מתחום האושר מדרגים את ה'סליחה' בין העוגנים הבולטים לפיתוח תודעת אושר קבועה ולחוסן מנטלי.
שלושת השלבים של הסליחה
שינה משובחת, בריאות ואושר וחוסן מנטלי, כולם (ביחד ולחוד, תודו) הם סיבות מצוינות לשקול מחדש את עניין הסליחה, כלומר להמיר את הסטיקרים והמילים הסחירות בתהליך מנטלי עמוק בן שלושה שלבים, שרק בהתקיימם תוכלו להתנקות וליהנות מיתרונות האושר והבריאות שמציעים המחקרים. להלן השילוש הקדוש:
השלב הראשון – הבנה, בראש
בטרם אתם מבקשים סליחה מאדם אחר, שאלו את עצמכם - היכן כשלתי? על מה בדיוק אני מבקש סליחה – על משהו שעשיתי או שלא עשיתי, על הדרך שבה נהגתי? האם הפקתי לקח? שיניתי או תיקנתי, או שאחזור על זה שוב בהזדמנות הראשונה?
רק כאשר זיקקתם במוחכם את הפגיעה שגרמתם ואתם יודעים על מה אתם עומדים לבקש סליחה והבנתם את נחיצותה, אתם יכולים לעבור לשלב הבא.
השלב השני – הרגשה, בלב
התובנות שבראש מפנות מקום לרגש. חושו את הכאב והחמיצות, את הבושה וההתכווצות. בחנו את תחושות הבטן שלכם. האם אתם מרגישים רצון כן ואמיתי להגיש סליחה? האם נמאס לכם לסחוב אותה לבד? האם אתם בשלים לנקות את הרגש המרעיל, ולפנות מקום לרגשות טובים יותר להיכנס לחייכם?
שלב קבלת האישור הרגשי חשוב מאין כמוהו להשלמת הדיאלוג הכן והייחודי לבקשת הסליחה ממקום פנימי עמוק. אם צלחתם אותו באומץ וביושר, עברו לשלב הבא.
השלב השלישי – הגשה
כעת הראש מבין מדוע והלב מרגיש על מה. שניהם מתואמים בהבנה-הרגשה שמדברות באותה שפה. שלב העשייה האחרון סוגר את מעגל האינטגריטי.
הגשת סליחה יכולה להיעשות בכל דרך שתבחרו – פנים אל פנים, שיחת טלפון, מכתב, ווטסאפ, אך זכרו - אין מדובר במילה "סליחה" אלא בהגשת סליחה מפורטת ואמיצה – על מה אתם מבקשים שיסולח לכם? איזה מעשה שלא יעשה ביצעתם? אילו מילים שלא במקום אמרתם? היכן שגיתם? טעיתם או כשלתם? והאם במזיד או בשוגג?
היזהרו ממלכודת "לא עשיתי ולא התכוונתי, הוא סתם נפגע". הפנימו שבקשת סליחה אינה קשורה תמיד במשהו רע שעשיתם. לפעמים מישהו פשוט נפגע מכם בלי שהתכוונתם להרע בשום צורה. אם אתם מבינים שהסליחה מכוונת לרגשותיו של האחר, ואינה מביאה בחשבון את ה"אמת" שלכם, תוכלו להגישה ביתר קלות. כשאתם מגישים את בקשתכם לסליחה גם בשעה שאתם בטוחים שהייתם ממש בסדר – אתם מוותרים על הדיון בנושא האשמה ובעצם אומרים: אני מכיר בפגיעה שחווית ממני ומצטער על כך בכל ליבי.
סיימתם את שלכם. עשיתם את מחצית מהדרך שבשליטתכם. האם נשוא בקשת הסליחה ירצה לסלוח לכם? זה כבר סיפור אחר ועליו אין לכם שליטה. זה מה שעושה את הסליחה לתהליך אנושי אמיץ ומוערך כל כך.
עוד ב-mako בריאות:
>> למה כל כך קשה לנו לעמוד בהבטחות לעצמנו?
>> הדרך הנכונה להתייחס לזוגיות שלכם
>> המדע שמאחורי הסליחה
קבלת סליחה
קבלת הסליחה גם היא משימה מאתגרת לא פחות מהגשת הסליחה עצמה. כשאתם בוחרים לסלוח, אתם מתחייבים להמשיך הלאה ולשכוח, כאילו לא קרה דבר (ואתם יודעים שקרה). קבלת סליחה שלמה פירושה ויתור מרצון על תחמושת "תשומת הלב והמסכנות" בה אחזתם זמן רב, לעיתים חיים שלמים. ואיך תודו בפני עצמכם שבזבזתם כל כך הרבה אנרגיה וזמן על כלום?
אם תסירו מעליכם לרגע אחד את גלימת המגן העשויה טלית שכולה תכלת תגלו שאיש מאיתנו לא חף ממעשים פוגעים. כולנו בני אדם הנלחמים על משאבים מוגבלים, מונעים מפחדים, מועדים לטעויות, מורגלים בהנחת הנחות, ומנוהלים על ידי אגו מפותח. אם אתם חוטאים בפגיעה באחרים, מדוע נדמה לכם שאתם חסינים מפני פגיעתם בכם?
הביטו בשקט בעיני המבקש מכם סליחה, בלי לנסות להוכיח אותו. ותרו על הדחף הבהול להיות צודקים, כבשו את רצונכם לאלץ אותו להודות באשמה. במקום זאת, הביטו באומץ האנושי המופגן לעיניכם ברגע זה ברצון טוב... ומתוך אינטרס אישי בחרו בסליחה. המבקש את סליחתכם מגיש לכם הזדמנות בחיל ורעדה. ואתם, למענכם, אמרו בכנות ובחמלה רק שתי מלים... "סלחתי. תודה!"
אורלי אדלר "הציפור הכחולה"