זמן ההמתנה הממוצע למענה לטיפול נפשי בישראל, עומד על כשנה. על פי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2020, אחד מכל שלושה ישראלים יזדקק במהלך חייו לשירותי בריאות הנפש, כשבישראל יש כ-925 פסיכיאטרים בלבד. אלו לא רק מספרים יבשים, אלו נתונים שמשקפים את קצה הקרחון (הטובע) של מערכת בריאות הנפש בישראל ואת הצורך בשינוי גישה תקציבי ובעיקר - מהותי.
הנתון הבא משקף זאת יותר מכל - בבתי חולים פסיכיאטריים מאושפזים כ-1,200 אנשים (שליש ממיטות האשפוז) שאינם זקוקים למסגרת אשפוז אלא למענה חלופי בקהילה. המצב הקיים לא רק יוצר עומס מיותר בבתי החולים הפסיכיאטריים, אלא פוגע בזכויותיהם ומרע את מצבם של החולים.
בדיון שנערך בוועדת הבריאות לציון יום בריאות הנפש הבינלאומי, תיאר אבי אורן, יו"ר המועצה הארצית לשיקום פסיכיאטרי במשרד הבריאות את מה שעבר עליו באשפוז פסיכיאטרי, "כל מה שרציתי לעשות זה לנוח ומה שהכי חקוק בזיכרוני זה שביקשו מבת זוגי לצאת ולא אפשרו לי ללוות אותה, 4 אחים התנפלו עליי ופוצצו אותי במכות. זה הזיכרון הכי חד שמלווה אותי עד היום. כעבור 3 שנים אחי הצעיר שם קץ לחייו, שקעתי באבל עמוק ודיכאון, חששתי מאוד ממשבר והדבר האחרון שרציתי זה להגיע שוב למקומות האלה. החלטתי להתאשפז בחו"ל, והגעתי לבית חולים כללי באוסטרליה והפער בין שם לפה הפך למשימת חיי".
עוד ב-mako בריאות:
>> איך להפחית את אחוזי האשפוז הגבוהים?
>>אבי טולדנו נותן רוח גבית למתמודדי נפש
>>הח"כית שהביאה להישג אדיר לטיפול בהפרעות אכילה
"כולנו מתמודדים עם מצבים נפשיים.. גם אני"
עם כניסתו לתפקיד, הצהיר שר הבריאות ניצן הורוביץ, כי בכוונתו לכונן רפורמה מקיפה בתחום בריאות הנפש שתשים קץ להזנחה ארוכת השנים. תוספת התקציב לבריאות הנפש בתקציב הקרוב תעמוד על כ- 620 מיליון שקלים, מתוכו יוקצו 400 מיליון שקלים לשיפוץ ובינוי בתי חולים לבריאות הנפש, וכ-120 מיליון שקלים להגדלת הסובסידיות לבתי החולים לבריאות הנפש. הורוביץ התייחס למורכבות של מתמודדי נפש בכנס המשפחות מטעם עמותת אנוש, שהתקיים לפני מספר שבועות: "אני רוצה לנצל את הבמה ואת הכינוס החשוב הזה כדי להגיד – אין שום בושה בלהיות מתמודד נפש, כמעט כולנו מתמודדים עם מצבים נפשיים מורכבים כמו דיכאון או חרדה, גם אני״.
השינוי המרכזי בתקציב הקרוב יעמוד על העברת הכובד הטיפולי לקהילה בכמה דרכים. ראשית, יוקצו 40 מיליון שקלים לפתיחת מסגרת שיקומית בקהילה והוצאת מאושפזים כרוניים מבתי החולים, יופעלו צוותי משבר על ידי קופות החולים שיגיעו לבית המטופל, ובנוסף, ייצאו לדרך פרויקטים חדשים שירחיבו את השירותים של טיפולי יום ויפעלו להקמת בתים מאזנים נוספים לטיפול בקהילה.
דבר ראשון: לטפל בסטיגמה
"אנו מכירים בפער מובנה לא קטן במספר הרופאים הפסיכיאטרים בישראל, יחד עם זאת אנחנו רואים מידי שנה עליה במספר המתמחים והאחיות הפסיכיאטריות. את הפערים עלינו לצמצם באמצעות תקנון נכון יותר, שיאפשר להפוך את המערכת הזאת לזמינה, נגישה ויעילה יותר". אומרת למאקו בריאות ח"כ עידית סילמן, יו"ר ועדת הבריאות. "כיום המערכת הפרטית ממש מצילה את המערכת הציבורית, רבים ניגשים אליה ובכך מפחיתים עומס מהציבורית. והתפקיד שלנו הוא לחזק את הציבורית מבלי להרוס את הפרטית שמגבה אותה".
מה הדבר הקריטי ביותר שנחשפת אליו במהלך הדיונים שדורש טיפול מידי?
"מודעות. תחום בריאות הנפש הוא תחום שהסובלים ממנו נשארים בצללים עם לא מעט בושה. אנחנו מדברים על ילדים, תושבי העוטף, חיילים, על נפגעי טרור, מכורי סמים, סובלי הפרעות אכילה, נפגעי כתות, נפגעי קורונה, ומה לא. לכן, הדבר הראשון שיש לטפל בו הוא הסטיגמה".
איך אפשר לשנות את הסטיגמה החברתית על התחום?
שיח, חינוך, והצפה. אני עומלת בימים אלה בוועדת הבריאות יחד עם שותפים מכל הקשת הפוליטית, רופאים, מטפלים וארגונים חברתיים על קמפיין גדול "מורידים את הסטיגמה - נותנים תקווה". קמפיין זה ילווה את עבודת ועדת הבריאות בשנה הקרובה בכנסים, אירועים ודיונים משמעותיים אליהם מגיעים מטופלים ומטפלים.