יש הרבה על מה לכעוס כרגע, וככל שיש יותר כעס שמצטבר כך קריטי יותר להוציא אותו החוצה. לצד שיתופים של תמונות, סרטונים וריקודים הרשתות החברתיות הפכו גם להיות מרחב רגשי ומשחרר (ולפעמים מעיק) בו  אנשים משתפים ומעבדים את הרגשות השליליים שלהם. טרנד חדש ב-TikTok מתייחס ספציפית לכעס בניסיון לפרק אותו לגורמים ולהבין עד כמה אנחנו כועסים בהשוואה לאחרים. 

תחת ההאשטאג #angertest שכבר קיבל מעל 10 מיליון שיתופים ותגובות, משתמשים רבים משתפים את התוצאות שקיבלו בחידון אישיות שנקרא "מבחן הכעס הרב-ממדי". המבחן מבוסס בחלקו על מחקר שנערך על ידי הפסיכולוגית ג'ודית סיגל, שעבודתה סביב טראומה ותגובתיות זוכה לכבוד רב בתחומי הפסיכולוגיה, הייעוץ והעבודה הסוציאלית. בשנת 1986, סיגל פיתחה את מודל הכעס הרב-ממדי (MAI), אשר מעריך מספר ממדים של כעס כולל תדירות, משך, גודל, אופן ביטוי, השקפה עוינת וטווח מצבים מעוררי כעס. בפיתוח החדש המשתמשים מתבקשים להסכים או לא להסכים עם 38 הצהרות שונות שקשורות לכעס. כאן תוכלו לערוך את המבחן.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

@e._sm I didn’t expect that#angertest ♬ ЛАНДЫШИИИ - _ Эри крутили олени на рогах_

@americassweetheart555 anger? don’t know her babes #fyp #angertest ♬ ЛАНДЫШИИИ - _ Эри крутили олени на рогах_

@rapidd.z #angertest ♬ ЛАНДЫШИИИ - _ Эри крутили олени на рогах_

בין היתר המבחן כולל את הביטויים הבאים:

  • כשמישהו מתנהג בצורה לא הוגנת, אני כועס.
  • אני שומר טינה שאני לא מספר עליהם לאחרים.
  • כשאני מאחר, אני כועס.
  • רק לחשוב על כל דבר שקרה בעבר עלולה לכעוס אותי.
  • נראה שאנשים אחרים כועסים במצבים דומים יותר ממני.

לאחר השלמת המבחן, יופיע תרשים שמציג את אחוז הכעס של הנבדק בהשוואה לממוצע האוכלוסייה הכללי, בחלוקה לקטגוריות ספציפיות: עוררות כעס (באיזו תדירות אתה כועס ומשך הכעס), ספקטרום הכעס (מידת הסיטואציות שסבירות ביותר לגרום לתגובה כועסת), השקפה עוינת (ציונים גבוהים מצביעים על חוסר אמון, זהירות ושמירה), כעס חיצוני (הסבירות שלך להגיב לכעס שלך במצבים מסוימים), וכעס פנימי (כמה כעס אתה מחזיק בדרך כלל).

פסיכולוגים ואנשי חינוך שהתייחסו למבחן הכעס הרב ממדי ציינו שלמרות שמבחנים וסקרים כמו אלה הם נקודת התחלה טובה להבנה טובה יותר כיצד אנו מטפלים ברגשות כמו כעס, אין לראות בהם תחליף לבקשת עזרה מאיש מקצוע מוסמך לבריאות הנפש. "קח את הבדיקה, אבל אל תיקח אותה יותר מדי ברצינות", הגיבה אליסון קנט, מטפלת מפיטסבורג. "כעובדת סוציאלית, אני אוהבת לעבוד עם לקוחות שמגיעים לפגישה ומספרים לי על המחקר העצמי שערכו על הרגשות שלהם, אפילו באמצעות חידונים כמו אלה".

קנס טוענת כי ניתוח מדוייק של התוצאות דורש רמה של מודעות עצמית של הנבדק. "החשש הוא שהבדיקות הללו מבוססות במידה רבה על דיווח עצמי, כך שאם אדם מתקשה לשקף את ההתנהגות שלו, או מתכחש להתנהגותו, ייתכן שתוצאות הבדיקה לא יהיו מדויקות כל כך".

"אין ערובה שהבדיקה תהיה מדויקת עבורך, אבל היא יכולה לעזור לך לעבד ולחשוב על הרגשות שלך". אמרה רייצ'ל הארליך, פסיכותרפיסטית מניו יורק.